את הראיון עם אילנית קבסה־כהן, אחת הנשים המובילות בתחום הפודטאק הישראלי ומומחית בביטחון המזון, קבעתי עוד לפני שהכותרות בישרו על המחסור החמור בעגבניות בעיצומו של הקיץ. התחום שלה הפך כה אקטואלי עד שגם שר החקלאות אבי דיכטר טרח להוסיף לטייטל שלו את התואר "השר לביטחון המזון".
קבסה־כהן, שותפה־מנהלת ב־URIKA PARTNERS, מסבירה כי "המחסור בעגבניות הוא דוגמא מדויקת לצורך בניהול אסטרטגי של ביטחון תזונתי. ישראל מסתמכת במידה רבה על יבוא מזון. ההערכות נעות סביב 70% מתצרוכת המזון שלנו. מצבים של מלחמות ושינויי אקלים – הכוללים עליית טמפרטורה, הצפות ומחלות של צמחים, גורמים לכך שגידולים רבים נמצאים היום בסכנה. כך, למשל, מלחמת אוקראינה הביאה לעליית מחירי החיטה. גידולים כמו בננות, קקאו וקפה נמצאים בסכנה כתוצאה מפגעי אקלים ומחירם בשוק חומרי הגלם העולמי האמיר בעשרות ואף מאות אחוזים. וגם הקורונה ואחר כך המלחמה אצלנו הביאו לשיבוש בשרשרת האספקה ברמה העולמית, שתורם לעליית מחירי מזון. הסיכון המשולש של שינויי אקלים, מצב ביטחוני רעוע של מדינה מוקפת אויבים ושיבושים בשרשרת האספקה העולמית מחייב היערכות טובה יותר לעתיד. ביטחון המזון זו סוגייה של ביטחון לאומי. לישראל אין ברירה אלא לקחת אחריות ולדאוג לעצמה ולתושביה לאספקת מזון יציבה".
קחו את העגבניות כמשל. המחסור נובע בראש ובראשונה מהמלחמה בדרום, שם גדלות רוב העגבניות שאנחנו אוכלים. גם ההישענות על ייבוא גרמה עם הזמן לצמצום של 30% בגידול העגבניות המקומי. הוסיפו לכך חרם טורקי ואת עצירת הייבוא מירדן בשל זיהום מי ההשקיה – ואנחנו מגיעים למשבר קשה.
"הפתרון", היא אומרת, "נמצא בשילוב הכוחות של תמיכה ממשלתית – שצריכה להעניק תשתית ומימון ולהסיר חסמים רגולטוריים; פיתוחים טכנולוגיים (למשל זרעים עמידים); המשך פיתוח והטמעה של שיטות גידול מתקדמות בתחום הטכנולוגיה החקלאית; ויצירת כמה שיותר חיבורים בין תאגידי מזון שצריכים את הפיתוחים הטכנולוגיים־חקלאיים לבין סטארטאפים ישראליים שימציאו אותם".
היא בת 55, אמא לסטודנטית וללוחם־פרמדיק בשירות קרבי. הרזומה שלה כטלל קריירה בינלאומית ענפה של רבע מאה בחדשנות מבוססת טכנולוגיה בתחומי המזון, החקלאות והאקלים. היא ניהלה יחידות חדשנות באסם־נסטלה, הייתה בצוות החדשנות של נסטלה העולמית, הקימה בסינגפור עסק לטכנולוגיות של חקלאות, ואחרי שחנכה גם יחידת חדשנות בדנמרק הבינה שהגיע זמנה לפתוח עסק עצמאי. היא מצאה כשותף את ד"ר אורי וינהבר, שמגיע מתחום ההשקעות והבינה המלאכותית, והשניים הקימו את "אוריקה" אשר מנהלת השקעות ושיתופי פעולה טכנולוגיים עבור תאגידים בינלאומיים בתחומים של מזון, חקלאות ואנרגיה.
למה דווקא התחומים האלה?
"בהם צמחתי ובעיניי הם הכי מעניינים ומשפיעים בעולם בזכות הטכנולוגיות המדהימות שמתפתחות בהם. בתחומים האלה יש גם חוזקה ישראלית, כמו למשל במחקר חקלאי ובביוטכנולוגיה. המון ידע אקדמי שמהווה את התשתית לפיתוחים בתחומי מזון, חקלאות וטכנולוגיה, כולל העובדה שהרשות לחדשנות בחרה בפודטאק כתחום מתועדף להקמת חממות טכנולוגיות".
בשנה וחצי האחרונות, כתוצאה מהמהפכה המשטרית ומהמלחמה המואצת, ישראל חווה ירידה בהשקעות ובביטחון המזון. אבל אנשים כמוה נושאים כל הזמן את העיניים אל העתיד והאופטימיות היא חלק מהתחום גם כשקשוח. ובדיוק בשל הגישה הזו היא זכתה השנה בפרס מובילת דרך מטעם הקרן לחקלאות מודרנית. וזה לא שהתנאים היו קלים.
"ב־7 באוקטובר, השותף שלי, אורי, שלח לי הודעה שהוקפץ למילואים, ב־11 וחצי הבן החייל שלי הוקפץ לשדרות והבת שלי הוקפצה לקריה", היא מספרת.
ואת חיפשת איפה הצו 8 שלך.
"נכון. אז הצו 8 שלי התחיל בלבשל לחיילים, אבל מהר מאוד הבנתי שיש לנו כלכלה להציל", היא אומרת. ומאחר שהיא מאמינה בשיתופי פעולה, קבסה־כהן פנתה לקרן של ג'רמי קולר והציעה לשלב כוחות. הם יביאו את הקשרים שלהם כקרן פודטאק שנמנית על הגדולות בעולם, היא תביא את הקשרים והמשקיעים שלה ומפגשים עם סטארטאפים ישראלים.
את זה יכולת לעשות גם בלי מלחמה.
"נכון, אבל המלחמה יצרה את הצורך גם בגלל שכנסי פודטאק בוטלו בארץ וגם בגלל הירידה בתיאבון של המשקיעים להשקיע בחברות ישראליות. המצב יצר קריאת חובה לפעולה. תוך כמה ימים גייסנו 17 קרנות ויצרנו 80 פגישות עם סטארטאפים – בשעות הכי קשות שלנו".
ואיך היו התגובות של המשקיעים?
"נהדרות. חשבתי שנגייס חמש קרנות, גייסנו 17. זה יצר מיד שינוי של השיח מדיבור על קושי למצב של הזדמנות. נוצרו קשרים רבים, דלתות נפתחו והיו הרבה שיחות. כשמשקיע מתעניין זו התחלה מעולה ונבנית רשת של קורי עניין שגדלה ומתחזקת".
זה יבטיח לנו יותר בטיחות בתחום המזון?
"הנושא של בטיחות המזון נמצא סוף סוף על השולחן. הגיע הזמן לפתח תוכנית ביטחון־מזון עם עוגן מקומי של חקלאות וטכנולוגיה. כמי שנמצאת בצוות המייעץ בנושא למשרד הכלכלה אני יכולה לספר שהמשרדים מתחילים לדבר ביניהם על התחום וזה מעולה. אני רק מאוד מקווה שתהיה לכך המשכיות מעשית כי נדרשת לישראל תוכנית פעולה ממשלתית שתגדיר איך מגדילים באחוזים משמעותיים את כמות הייצור המקומי של מוצרי מזון וחקלאות".
וכל זה כשהצפון והדרום מפונים, שרופים, ומאוימים?
"ולכן אנחנו עם הפנים הם קדימה. למשל, בצפון מתחילים לדבר על חקלאות מחדשת, כי אם האזור כולו שרוף וממילא צריך להתחיל את כל החקלאות מחדש, אולי עדיף לאמץ שיטות חדשות, מקיימות ומתקדמות, ולהטמיע את היישומים הטכנולוגיים בצורה רחבה יותר".
בואי נזכור שישראל נבנתה על חקלאות.
"נכון. ואחרי שהחטופים יחזרו, הדרך לשיקום משמעותי ולצמיחה עוברת דרך יזמות וחדשנות טכנולוגית ישראלית".
anat-le@yediot.co.il
פורסם לראשונה: 00:00, 21.08.24
