1. הכלכלה הישראלית מציגה נתונים חלשים ומדאיגים במיוחד. ברבעון השני של השנה נרשמה צמיחה מזערית של 0.3% בלבד שמהווים צמיחה שנתית זעומה של 1.2% בלבד, בעוד שהגידול באוכלוסייה הגיע לכ-2%. המשמעות היא צמיחה שלילית לנפש של 0.8%, נתון גרוע גם בעת מלחמה שמעיד שהמשק לא התאושש ממכת 7 באוקטובר. המשמעות המיידית היא: ירידה חדה ברמת החיים בישראל.
ירידה בצמיחה פירושה, פחות השקעות במשק, ירידה בשירותים הניתנים לתושבי המדינה, וגם סכנה של סגירת מפעלים ובתי מסחר ופיטורי עובדים. המספרים מראים שהאוכלוסייה גדלה בקצב מהיר יותר מאשר המשק, כלומר שמכלול הביצועים של כלל ענפי המשק פוחת ולכן צפויה למעשה ירידה ברמת החיים.
2. איך כל זה נוגע אלינו? תוצר המשק בא לידי ביטוי בכמות ההון הקיים במשק, בהיקף היצוא ובכלל הייצור בו. לכן כאשר הצמיחה פוחתת לאורך זמן, המשמעות היא שבמקום להתרחב המשק מתחיל להתכווץ. המפעלים מייצרים פחות, מרוויחים פחות, היצוא נפגע וקטן במקום לגדול וזה משפיע גם על ההכנסה הפנויה של האזרחים, שרוכשים פחות מוצרים, ובכך מניעים ספירלה של פגיעה וקיטון כי בתי העסק והחנויות עלולים בעקבות זאת להיקלע לקשיים ולפטר עובדים, וכך שוב כמות הכסף והרווחה הכלכלית קטנה, רוכשים פחות מוצרים ומצטמצמים. זהו מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו ולכן ירידה בצמיחה לנפש היא נתון מדאיג ומסוכן.
3. לפי הגדרות הכלכלנים שני רבעונים רצופים עם צמיחה שלילית במשק מהווים תחילת מיתון. אנחנו עוד לא שם, אולם אם המלחמה תתמשך והוצאות הממשלה יגדלו, מה שיגרום לגידול בגירעון ולשירות של עשרות ואולי מאות אלפי חיילים במילואים לאורך זמן – הדרך למיתון תהיה קצרה למדי.
4. הירידה החדה ביצוא וביבוא, בשיעור גבוה משבעה אחוזים, משקפים את גודל המשבר. התעשיינים והיצואנים מייצאים פחות תוצרת לחו"ל, פחות מטבע חוץ נכנס לכן לארץ, ובמפעלים עלולים לסגור קווי ייצור ולפטר עובדים. ייתכן, אגב, שחלק, אמנם לא גדול, מהירידה ביצוא קשור גם להפסקת חלק ניכר מהיצוא לטורקיה.
הירידה ביבוא מעידה על פחות פעילות כלכלית בישראל. פחות חומרי גלם מיובאים מבשרים על פחות ייצור של מוצרים. ירידה ביבוא פירושה גם שהישראלים רוכשים פחות מוצרים.
5. רבים אולי אדישים למצב, כי הם עדיין לא מרגישים את ההשפעות של הצמיחה השלילית בכיס. עדיין לא מפטרים עובדים, שיעור האבטלה דווקא נמוך (קצת יותר מ-3%), מפעלים ובתי עסק עדיין לא נסגרים בשיעור גבוה מזה שבימי שגרה, ונראה שהמשק עדיין פועל ברמה סבירה. אולם המספרים הם סימנים מדאיגים למה שעלול להגיע אם לא נתפוס את זה בזמן ונשנה כיוון. המשך המלחמה, לצד היעדר תוכנית חירום כלכלית והקפאת דיוני התקציב אינם מבשרים טוב, ובמקום לחשוב כיצד יוצאים ממצב הביש אליו אנחנו הולכים, שר האוצר וראש הממשלה מתעסקים בדברים אחרים. אם יתחיל כאן מיתון, כפי שהמספרים מנסים לאותת לנו, פירוש הדבר הוא תקופה ארוכה יחסית של פעילות מואטת במשק. המסחר יצטמצם, הייצור והתעסוקה יפחתו, ושפל כלכלי, שכל משק בית בישראל יחוש בו, יהיה רק שאלה של זמן.
6. איך יוצאים מזה? הפעולה המתבקשת ביותר היא הגדלה של הוצאות הממשלה במטרה להגדיל את הביקושים לשירותים ולמוצרים, וייצור השקעות ענק חדשות במשק. למשל בתשתיות, בחינוך, בבריאות וכו'.
הבעיה היא שהוצאות ענק של הממשלה קיימות כבר כיום, בשל המלחמה, התמיכה המתמשכת ב-100 אלף המפונים, וכמובן בעסקים, בשיקום הנזקים העצומים מירי הטילים ועוד. כל אלה הגדילו עד מאוד את הגירעון, כך שיקשה על הממשלה במצב הזה לשפוך כספים כדי לאושש את פעילות המשק. הבעיה היא שכרגע מוציאים הרבה מאוד כספים לא מחויבים במציאות בגלל סדרי עדיפות לקויים של הממשלה, ואין חשיבה אמיתית שתייצר תקציב מדינה שיביא בחשבון את הסכנה ואת הפתרונות.
גורם נוסף שיכול לאושש את המשק, אך בתנאים הנוכחיים יתקשה מאוד לבצע את המהלך, הוא בנק ישראל. הורדה דרסטית של הריבית במשק, למשל תוך חודשים ספורים באחוז שלם, תהווה זריקת מרץ עצומה למשק, אך הבנק המרכזי מנוע מלעשות זאת בתנאים הנוכחיים וכאשר האינפלציה דווקא עולה למרות סימני המיתון. למצב הרע הזה קוראים סטגפלציה – מיתון ואינפלציה באותו הזמן, והנפגעים הישירים העיקריים ממנו הן השכבות החלשות ביותר.
7. בסופו של דבר הכל נמצא במספרים שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: הרבעון השני של שנת 2024 מציג ירידה של 1.4% בתמ"ג לעומת הרבעון המקביל ב-2023, וירידה חדה של 4.8% בתמ"ג העסקי לעומת הרבעון השני של השנה שעברה. מהנתונים עד שמונה חודשים מתחילת המלחמה, עולה תמונה קשה בתחומי היצוא והיבוא, שבהם נרשמה ירידה חדה – 7.1% ביצוא ו-7.3% ביבוא. עוד מתברר כי הצמיחה במגזר העסקי הייתה גם היא נמוכה והסתכמה במחצית האחוז בלבד ברבע השני של השנה ובשיעור נמוך במיוחד של 1.9% בלבד בשיעור שנתי. בשל המלחמה נרשמה עלייה צפויה בצריכה הציבורית, שעלתה בשיעור רבעוני של 2.0% ובשיעור שנתי של 8.2%. עוד סממן רע מאוד בנתוני המשק הוא ההשקעה הנמוכה מאוד בנכסים, שהסתכמה בצמיחה של 0.3% ברבעון ו-1.1% בשיעור שנתי.
