בקושי יצא הטריילר הראשון של 'שלגייה' גרסת 2025 בכיכובן של גל גדות ורייצ'ל זגלר, וכבר יש נרטיב חדש: זגלר הפכה במחי "פרי פלסטיין" אחד לשלגייה התמה שמנסה להשתחרר מגדות, שהיא כמובן המלכה הרעה בשל היותה ציונית שגם שירתה בצבא (על הקמפיין המרשים לשחרור החטופים והחטופות לא מקבלים נקודות באזורי החיוג הללו). האירוע נפל על טוויטר כמו תפוח בשל ומורעל: שונאי ישראל קיבלו מטאפורה חלומית, ואילו במחוזות פוקס ניוז נמצאה תעסוקה לקונסול המהולל אופיר אקוניס. גדות נתפסת בשמאל הרדיקלי בתור נציגת הכיבוש והאפרטהייד (למרות שמשטרת הפטריוטיזם בישראל מקפידה לעשות לה את המוות) וזגלר מאידך סומנה בתור הבסטי של סינוואר (ולא חשוב שאת פריצתה רשמה ב'סיפור הפרברים' של סטיבן ספילברג ושהמודל לחיקוי שלה היא ברברה סטרייסנד).
אמנם, מצווה לרדת על מחזורי הקלאסיקות האיומים של דיסני ונחמד לחשוב על הישיבות ההיסטריות של מנהלים מלוקקים, כי הקמפיין העתידי של הסרט עולה באש ממש עכשיו. מי שהפך את הקולנוע לסמינריון מייגע בפוליטיקה של הזהויות (כולל בליהוקים של 'שלגייה'), שלא יתפלא שמלחמת התרבות מחרבנת לו את תוכניות החומש. ואחרי שקיימנו מצוות 'ושמחת לאידם', להלן שתי מחשבות נוגדות אך בעלות משמעות משותפת. ראשית, שתו מים: גם כי חם, וגם כי לא כל ניתוח גיאו-פוליטי של אמריקאית בת 23 ראוי למהומת אלוהים. שנית, כנראה שנדפקנו: המותג "ישראל", שגדות הייתה המייצגת הכי אפקטיבית שלו בעשור האחרון, הפך מאטרקציה עם מתנגדים בשוליים למשהו שהמיינסטרים בורח ממנו כי למי יש כוח. גדות עצמה, בגיל שבו הוליווד בוחנת נשים בזכוכית מגדלת, נמצאת ממילא בנקודה רגישה. אם הליהוקים יתמעטו בגלל ישראליותה הגאה, היא תצטרף למעגל המתרחב של נפגעי ונפגעות השלטון שהוריד גם את ההייטק על הברכיים. גדות עדיין מלכה, אבל הממלכה עכורה לחלוטין.
