בסוף, זה די פשוט. לא בטוח שסינוואר רוצה כעת עסקה. זה נכון. זו בדיוק הסיבה שהמנהיגות הישראלית צריכה לעשות הכל - במגבלות ההיגיון והשמירה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל - כדי להביא להשבת חטופים, המעונים בשעה זו בגוף ובנפש. הרי כל אחת ואחד מהם נמצאים שם בגלל הכישלון של הדרג הפוליטי והצבאי.
העובדה העצובה היא שאיש מבכירי מערכת הביטחון המעורים ומעורבים במו"מ - איש מהם, לא רק "ניצן אלון" - לא חושב שאנחנו עושים מאמץ מקסימלי. ואפילו לא קרוב. העובדה שראש הממשלה מרשה לעצמו לדבר באירועים בצורה חותכת על המו"מ - כפי שעשה עם פורום "גבורה" של המשפחות - בוודאי שאיננה מוסיפה דבר לסיכוי להחזיר את החטופות והחטופים.
אין לי מושג איך המו"מ הנוכחי יסתיים. זה בהחלט לא נראה טוב. מה שברור, ברור כשמש, הוא שמדינה חפצת חיים צריכה את הידיעה הפנימית הזו - שכל מאמץ נעשה. בפרט אם משמעות קריסת העסקה היא הידרדרות למלחמה אזורית. אפילו נתניהו מבין את זה.
מדינת ישראל ורוב הציבור הישראלי לא יאמינו שכל מאמץ נעשה, אם כל אחד מהנושאים והנותנים מטעם ישראל סבורים שמי ששולח אותם מתעקש על נקודות מיותרות לגמרי, ומסיבות פוליטיות. כל עוד זה המצב - שהדרג המקצועי כולו סבור שנתניהו מסכל עסקה - לא יהיה אמון. ובאין אמון, החברה הישראלית תמשיך להיות קרועה ומרוסקת. לא רק בגלל טראומה חיצונית, אלא בגלל נזק פנימי גדל.
ובעצם זה סמלי לגמרי למלחמה כולה: משימתו הראשונה של מנהיג במלחמה כזו, ממש הראשונה, היא איחוד האומה. זה חייב להיעשות כמעט בכל מחיר. כדי שהאומה תהיה נכונה להקרבה העצמית העליונה. את זה, נניח, צ'רצ'יל ורוזוולט הבינו.
איחוד האומה היה אפשרי וכמעט פשוט בישראל אחרי 7 באוקטובר, מתוקף הגבורה העצומה והרעות שהפגינו אזרחיה - ימין, שמאל, יהודים וערבים.
דמיינו לכם הודעה על לקיחת אחריות. הקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל. ריסון הקיצוניים בממשלה - ואם צריך פיטוריהם. פנייה קבועה למשפחות החטופים וחיבוקן. שינוי פאזה טוטלי מפוליטיקה שבטית ושונאת לקריאה מאחדת, והבנה שהקריירה אולי נגמרה - אבל יש עוד משימה חשובה לבצע לפני כן. מנהיגים בעת מלחמה, גם לא דמוקרטים, ביצעו את הסוויץ' הזה; הם הבינו את הדחיפות העצומה של העכשיו, שכופה עליהם להתגבר על חסרונותיהם ותאוותיהם לטובת האומה.
ישפוט כל אדם ישר לעצמו, מעבר לכל ימין או שמאל, האם הממשלה ומי שמנהיג אותה עושים זאת. הרושם שעולה מההתנהגות שלהם הוא לא רק הפוך - אלא שהם בזים לרעיון של אחדות. רה"מ שדורש עוד שיפוצים בקיסריה לפני החורף - הוא לא אדם שהתרומם אל הרגע.
אתמול פירסמנו ב-ynet, יואב זיתון ואנוכי, כי ההערכה המובילה בצה"ל היא שהחטופים שגופותיהם הושבו ביממה האחרונה מתו כתוצאה מחנק, אחרי הפצצת צה"ל. גופות שוביהם נמצאו לצידם. בעזה, ברגע זה, יש עשרות ישראלים, אודים מוצלים מאש, ממתינים שיושבו הביתה.
עוד לא מאוחר לראש הממשלה לעשות משהו פשוט, הכי פשוט: לקבל את המלצות מערכת הביטחון. הם הגורמים המקצועיים המסורים לעניין. נתניהו יכול לתת להם לחזור חזרה אל חדר המו"מ עם גישה חדשה - ולתת כל מה שאפשר, שאיננו מסכן את ביטחון ישראל, ויכול להביא להפסקת אש קצובה שלדעת המטכ"ל, ראש המוסד וראש השב"כ, נחוצה מאוד. גם בלי קשר לחטופים. הוראה כזו מראש הממשלה תביא לפריצת דרך - או תחשוף בפני העולם את סרבנותו, פעם נוספת, של רב הטבחים מחאן-יונס, יחיא סינוואר.
האם הוודאות הזו איננה נחוצה לחברה הישראלית, שמבוססת על ערבות הדדית - ורואה את הכאב העצום של משפחות החטופים? ואם סינוואר רוצה רק בדרדור האזור למלחמה כוללת (וזה סביר מאוד) - האם לא כדאי להוכיח זאת ל-100% מהציבור, ולכל העולם, כדי שתהיה הסכמה כי "עשינו הכל"? התשובה היא שבוודאי. ועוד לא מאוחר לנתניהו לבצע מהלכים בסיסיים, מינימליים כאלה. בלעדיהם, ראש הממשלה לוקח את החברה הישראלית אל סף עימות נורא ואזורי מבלי לשכנע אותה שהתרומם מעל צרכיו הפוליטיים האישיים. וזה מסוכן מאוד.
עוד לא מאוחר לנתניהו לבצע מהלכים בסיסיים, מינימליים - שבלעדיהם, הוא לוקח את ישראל אל סף עימות נורא ואזורי מבלי לשכנע שהתרומם מעל צרכיו הפוליטיים האישיים