בשלהי אוגוסט מתכנסים באתר נופש בעמק ג'קסון הול במדינת ויומינג בארה"ב בנקאים מרכזיים בהווה ובעבר, יחד עם חבורה מכובדת של כלכלנים מאוניברסיטאות, ממכוני מחקר, משוק ההון, מהגזר העסקי ומהמגזר הציבורי, לסימפוזיון בן יומיים וחצי על נושאים בוערים. בקהל המאזינים, ופעמים אחדות גם בקהל המגיבים, בלטו נגידים ונגידים-לשעבר מישראל. הכנסים בג'קסון הול החלו ב-1981 ונאום הבכורה שמור מסורתית ליו"ר הבנק המרכזי הפדרלי של ארה"ב, הפדראל ריזרב. מצפים ממנו לפרוס בדבריו את עיקרי המדיניות המוניטרית, כלומר את מדיניות הריבית, לשנה הקרובה. לא כולם סיפקו את הסחורה; היו יו"רים שהעדיפו לעטוף את כוונותיהם בניסוחים כה חידתיים ומסורבלים שהפכו לחסרי מסר. והיו ששגו לגמרי בתחזיותיהם, כפי שקרה בתחילת מגפת הקורונה ובשנה השנייה לפלישה הרוסית לאוקראינה. בהזדמנות הראשונה פיספסו את המיתון החריף, בשנייה את האינפלציה החריפה.
השנה ג'רום פאוול, יו"ר הפדראל ריזרב, לא איכזב. בנאום שוטף ונינוח שנשא ביום שישי בבוקר העביר לשומעיו ולרחבי העולם כולו בשורה ברורה כשמש של אוגוסט: האינפלציה בארה"ב רוסנה, צפויה להתכנס לשיעור שנתי של 2% הנחשב ליציבות מחירים. לפיכך הבשילו התנאים לשינוי כיוון במדיניות הבנק המרכזי. אין עוד צידוק כלכלי לריבית הנוכחית הגבוהה, 5.5%, ויש צידוק לצאת, כדברי פאוול עצמו, למסע להורדתה. פאוול, עדיין זהיר, לא התחייב לשיעור מדויק של הפחתות הריבית ולא לתדירותן, אך לא ניתן היה לטעות בשינוי הדגשים, מדאגה לעליית מחירים לדאגה (קלה) לעליית האבטלה. כי זו החידה הגדולה המעיקה על קהיליית הכלכלנים: איך הצליחו העלאות הריבית בעולם להביא לירידה תלולה בשיעורי האינפלציה בלי לחולל מיתון ולהזניק את האבטלה? פלא. ג'רום פאוול עצמו, ואחריו כלכלנים אוניברסיטאיים שהרצו בסימפוזיון בג'קסון הול, הציגו מודלים מקרו-כלכליים חדשים הלוקחים בחשבון את המחסור בעובדים כגורם עיקרי המשפיע על מנגנון התגובה של המשק לשינויי ריבית. למרבה התסכול, הם לא תרמו משמעותית להבהרת החידה של "כיבוש האינפלציה בלי קורבנות".
ואצלנו? מתחילת המאה ה-21 היה קצב עליות המחירים בישראל איטי בהרבה לעומת ארה"ב והשקל התחזק. מלחמת חרבות ברזל שינתה את התמונה. כעת האינפלציה אצלנו (3.2% בתריסר חודשים שחלפו) מהירה מאינפלציה בארה"ב (2.9% באותה תקופה) והשקל מוחלש ביחס לדולר. מכאן שדרכם של הבנק המרכזי האמריקאי ובנק ישראל עומדות להיפרד: הראשון יוריד בקרוב את הריבית, השני ככל הנראה יאלץ להעלות אותה - ריבית בנק ישראל היא כעת 4.5% - לפחות כאיתות למשק. בלא המלחמה השקל היה צפוי להתחזק; בגללה אין לדעת ועדיף לא לחזות.
יו"ר הפדראל ריזרב העביר בשורה ברורה כשמש: האינפלציה בארה"ב רוסנה, ולפיכך הבשילו התנאים לשינוי כיוון במדיניות הריבית וניתן להוריד אותה. ואצלנו? ככל הנראה יאלצו להעלות אותה