סוס מנצח

• סוסים איטיים | אפל טיוי / עונה רביעית וכנראה אחרונה לעוד סדרה נהדרת שנפלה קורבן לתחביב של אפל טיוי לייצר תוכן פנטסטי, ואז לא לעשות דבר כדי לקדם אותו. גם בגלל זה לקח ל'סוסים איטיים' שלוש עונות כדי להתחיל לקבל כבוד, וזה עדיין הרבה פחות ממה שמגיע לה. הממתק הבריטי המושלם מספר על סוכני ביון כושלים שמרכיבים יחידת מודיעין שאיש לא רוצה לשמוע עליה או ממנה, ומנהל אותה מרגל מזדקן שלא מתקלח ונהנה להפליץ בפומבי. זה חכם, מצחיק, מותח, מלא אקשן, וגארי אולדמן מעולם לא נהנה יותר בעבודה. מ-4.9 / ציפי שמילוביץ

אלים שלובים

• כאוס | נטפליקס / עיבודי טלוויזיה וקולנוע לסיפורים מהמיתולוגיה היוונית תמיד נשמעים כמו רעיון טוב על הנייר עד שרואים את התוצאה ומבינים שעדיף היה לחשוב על משהו מקורי יותר. אבל 'כאוס', שיצרה צ'ארלי קובל ('סוף הפאקינג עולם') מצליחה במקום שבו אחרים נכשלו עם כתיבה ממזרית ושנונה, ליהוקים טובים (למשל ג'ף גולדבלום בתור זאוס האכזר והסוציופת וג'נט מקת'יר בתור הרה המניפולטיבית) ובעיקר קונספט מרענן: לוקחים את האגדות המוכרות (למשל המסע של אורפאוס לתוך השאול כדי לחלץ משם את אהובתו אורידיקה), מערבבים להן את הצורה ומלבישים אותן על עולם מודרני במטרה ללמד לקחים נצחיים. כרגיל בסדרות כאלה, אחרי שני פרקים שהם לא אסון פשוט לא ברור מה הן עושות בנטפליקס. / עינב שיף

ובאופק אחר

• אהוד בנאי ותזמורת ירושלים מזרח ומערב | אמפי מגידו / מבין אינספור הפורמטים שאיתם אהוד בנאי מופיע לאורך ארבעה עשורים, החיבור עם תום כהן ותזמורת ירושלים מזרח ומערב הוא אחד היפים והמוצלחים: האינטימיות בשירים של בנאי מתחברת עם העושר של התזמורת, הרוק הים-תיכוני מתערבב עם סוג אחר של צלילים ממזרח וממערב וכמה מהשירים הכי יפים שנכתבו בעברית זוכים לעוד גרסה שמקבעת אותם עמוק בפנתיאון. לא להחמיץ. ב-5.9 / עינב שיף

מציירים היסטוריה

• סטודיו אמציה | כאן חינוכית / סביר להניח שהילדים שלכם לא בילו את החופש הגדול בגעגועים לשיעורי היסטוריה, אבל טלוויזיה טובה, כמו זו שעושה החינוכית, יודעת להנגיש גם את התכנים היבשים ביותר בציפוי מתוק שמחליק בגרון. 'סטודיו אמציה' הוא סטודיו לאנימציה, שהתאומים אלכס ושלומצי ירשו מסבא שלהם. עכשיו הם קיבלו משימה: להכין סרטוני אנימציה שכל אחד מהם מעיר לחיים דמות משמעותית בהיסטוריה. נוסחה שמשלבת בין קומדיה, אנימציה ולייב-אקשן? אפילו איינשטיין היה חותם על זה. מ-1.9 / קרן מלמד-מרגלית

מצב הרוח

• ביטלג'וס ביטלג'וס | בבתי הקולנוע / אם תקראו שלוש פעמים 'ביטלג'וס' הוא יופיע. אמנם באיחור של 36 שנה, אבל נשמע שסרט ההמשך לקומדיית הרוחות המסוגננת האהובה של טים ברטון שווה את הציפייה. כמעט כל הצוות חוזר: ברטון שחווה באחרונה רנסאנס יצירתי קטן לכס הבימוי, והשחקנים וינונה ריידר, קתרין אוהרה ומייקל קיטון. כמובן, יש דור המשך: ג'נה אורטגה, הלוא היא ונסדיי אדאמס מהסדרה 'ונסדיי' שהחזירה את ברטון לבמה, וממשיכה להיות המוזה שלו גם כאן. עכשיו היא מגלמת את הבת המרדנית של וינונה, והכל כמובן יהיה עם הרבה איפור וגותי. ואנחנו מקווים, באמת מקווים, שהכיף יהיה כמו במקור. מ-5.9 / בנימין טוביאס

האודיסיאה החדשה

• ניק קייב והבד סידס | Wild God / שנתיים לאחר ההופעה של ניק קייב והבד סידס באמפי ראשון-לציון (ההגעה הייתה סיוט, ההופעה הייתה נהדרת), קצת קשה לדבר על אחת נוספת שלו בארץ הקודש. עד שהוא ישוב הנה, אפשר להתנחם באלבום החדש, Wild God, עם הרכב הליווי הנאמן שלו. אלו שנדמה להם שהימים שבהם אלבום חדש של קייב כבר אינו רלוונטי יכולים להירגע. מההאזנה לשירים שכבר שוחררו מהאלבום, ובראשם Long Dark Night ושיר הנושא, נראה שהאיש עדיין בכושר מלא. וגם אם הסערה שאפיינה את קייב בשנות ה-90, התמתנה מעט, ברגעים כמו Frogs הוא עדיין זוכר כיצד לקחת שיר שנפתח כבלדה ולהפוך אותו לאודיסיאה מלאת הוד ועומק. / אמיר שוורץ