הָלַכְתִּי לָלֶדֶת כְּמוֹ אוֹרְפֵאוּס הַיּוֹרֵד אֶל הַשְּׁאוֹל,
הָיְתָה לִי רַק מְשִׂימָה אַחַת
לַחְזֹר עִם יַלְדָּה חַיָּה. לַחְזֹר אִתָּךְ הוֹלֶכֶת אַחֲרַי,
אֵאוּרִידִיקֶה בַּת אַרְבָּעִים שָׁבוּעוֹת,
דְּלַעַת מְתוּקָה, נִימְפַת יַעַר שֶׁעָלַי לְחַלֵּץ
מִבֵּית חוֹלִים אִיכִילוֹב.
בָּאתִי לָקַחַת אוֹתָךְ מִן הַתֹּפֶת
אֲבָל הַדֹּפֶק הֵאֵט לָךְ,
בָּאתִי לָקַחַת אוֹתָךְ מִן הַחֹשֶׁךְ
אֲבָל לִבֵּךְ הָלַךְ וְנֶחְלָשׁ,
וּכְמוֹ כֶּלֶב תְּלַת רָאשִׁי הוֹפִיעוּ בַּחֶדֶר
הָרוֹפֵא הַמַּסְבִּיר וְהָרוֹפֵא הַחוֹתֵךְ וְהָאָחוֹת הַמְּהַנְהֶנֶת
וַאֲנִי לֹא הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר.
כִּי לֹא הָיִיתִי אוֹרְפֵאוּס,
עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי הָיִיתִי הַשְּׁאוֹל
שָׁכוּב עַל הַגַּב, פְּעוּר רַגְלַיִם. הָיִיתִי תֹּפֶת מְאֻלְחָשׁ
מֵהַמֹּתֶן וָמַטָּה. אֲנִי הָיִיתִי הַכֶּלֶב וְלִי הָיוּ שְׁלוֹשָׁה רָאשִׁים
וְהָרוֹפְאִים הָיוּ אֵלֶּה שֶׁחִלְּצוּ אוֹתָךְ –
הֵם הוֹצִיאוּ אוֹתָךְ בְּלִי לְהָסֵב אֶת רֹאשָׁם,
הֵם הוֹצִיאוּ אוֹתָךְ מִמֶּנִּי,
נִימְפָה סְגֻלָּה מְעוּכָה
לֹא נוֹשֶׁמֶת בִּכְלָל.
בִּתִּי, כַּמָּה זְמַן שָׂחִית בַּנְּהָרוֹת הַקָּרִים בְּבִטְנִי,
כַּמָּה זְמַן צַפְתְּ בְּתוֹךְ הַלֹּא-שִׂמְחָה-לֹא-צַעַר
שֶׁלִּי. וַאֲנִי קִוִּיתִי שֶׁתִּהְיִי לִי הַשַּׁעַר
לָצֵאת, שֶׁתְּמַלְּאִי אֶת מָה שֶׁנֶּחְסַר,
שֶׁאֵלֵךְ אֲנִי אַחֲרַיִךְ,
וְאַתְּ תַּהַפְכִי אֶת חַיַּי מֵהַבִּטְנָה הַחוּצָה
אֶל עֵדְנִיּוּתָם,
כִּי כְּשֶׁהָרִיתִי אוֹתָךְ הִרְגַּשְׁתִּי
אוּלַי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה
לֹא לְבַד, חָשַׁבְתִּי שֶׁבָּעַטְתְּ בִּי
כְּדֵי לִשְׁלֹחַ מֶסֶר. בַּת, אֲנִי טָעִיתִי,
בָּעַטְתְּ כִּי יֵשׁ לָךְ רַגְלַיִם
לָלֶכֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם
שֶׁיִּהְיֶה לָךְ בּוֹ טוֹב.
עַכְשָׁו נִשְׁמִי, גּוּר כְּחַלְחַל,
נִשְׁמִי אֶת הָאֲוִיר שֶׁלֹּא נִנְשַׁם קֹדֶם
דֶּרֶךְ רֵאוֹתַי,
נִשְׁמִי אֶת הָאֲוִיר שֶׁהוּא שֶׁלָּךְ, וְלֹא שֶׁלִּי,
נִשְׁמִי אֶל תּוֹךְ הָעֶרֶב, בִּתִּי כְּחֻלַּת הָאֶצְבָּעוֹת,
נִשְׁמִי קְטַנָּה, אֶל תּוֹךְ הָעֶרֶב הַשָּׁבִיר,
יָצָאת, קְטַנָּה שֶׁלִּי, מֵאִמָּא
וְאַתְּ בַּחַיִּים.
