"אני רוצה להגיד לכם במה אני עוסק. אני עוסק בדבר שאני רוצה למנוע את השמדת המדינה הזאת... הדבר הגדול ביותר שהתחוור לנו (באחרונה): אנחנו מבינים שיש לאיראן תוכנית להשמיד אותנו – לכבוש את המדינה, להמטיר עלינו אש תופת, ולהשמיד. זה לא רעיון, זאת תוכנית. הם רוצים לעשות פלישות סימולטניות מהאזורים שאנחנו פינינו, ומסרנו להם את זה. הדבר הנוסף, כמובן, זה להמטיר עלינו אש תופת של טילים. אלפי טילים".
בפסוקים אלו, שנאמרו בשבוע שעבר במפגש בין ראש הממשלה נתניהו לבין שורדי השבי של חמאס ומשפחות החטופים והושמעו בערוץ 12, נחשפה השקפת העולם העמוקה שלו. נחשפה הקונספציה החדשה המסבירה, במידה רבה, את התנהלותו בשלבים האחרונים של מלחמת חרבות ברזל. מבחינת נתניהו זה לא עוד סבב לחימה – אכזרי וארוך - בינינו לבין הפלסטינים כמו האינתיפאדות והמבצעים בעזה ולבטח לא עוד עימות מול מדינות שכנות עוינות כמו ב-67' ו-73'. חרבות ברזל, מסביר נתניהו לשורדים ולמשפחות החטופים, היא מלחמת הקיום האולטימטיבית של ישראל, שמטרתה לסכל את התוכנית האיראנית להשמיד את ישראל ולהרוג את תושביה היהודים.
מדובר בתוכנית מעשית, מדגיש ביבי בדבריו, לא ברעיון מופשט: "יש דבר כזה, תוכנית להשמדת ישראל, זה התחוור לנו ולא היה ברור מקודם. כל הקיום של המדינה, הקיום של ניר עוז המתחדשת, של בארי, של תל-אביב, של טבריה, של חיפה, הכל עומד בסימן שאלה. אני אומר לכם את האמת. עכשיו אנחנו חייבים להתייחס לאיום הזה וצריכים להילחם בזה".
אל מול האיום הקיומי המוחשי, העסקה לשחרור החטופים נראית כעניין משני. ביבי מנסח את המסר הזה בבירור: "איראן מתכננת את החיסול שלנו, חיזבאללה מתכנן את החיסול שלנו. זו טבעת מסביבנו. ואנחנו מדברים רק על העסקה. אם נעשה עסקה – הכל ייפתר, איראן תפסיק לאיים וכו' וכו'. דברים הזויים. פשוט הזויים. אין מילה אחרת".
נתניהו לא דוחה על הסף כל עסקה אפשרית. הוא אפילו מוכן להתפשר ולהתגמש בלא מעט נקודות. אבל הוא כן דוחה עסקה המתפרשת על ידו כתבוסה. "אנחנו לא הולכים כצאן לטבח", הוא מצהיר, ואומר ש"לא הולכים לעסקת חטופים על חשבון של תבוסה רבתי לישראל". תבוסה רבתי (הוא לא מפרט את מרכיביה) שלדעתו תעצים ותקרב את איום ההשמדה המרחף מעל ראשנו.
מניעת שואה חדשה – זו מטרת-העל של המלחמה. מטרה שלא הובאה לאישור הממשלה ובכל זאת מוגדרת ככזאת על ידי ראש הממשלה, על סמך הימצאות – לדבריו - של תוכנית איראנית מפורטת לחיסול ישראל. ישירות באמצעות "רבבות טילים" ובעקיפין על ידי שלוחות הטרור שיתקפו משטחים שממשלות ישראל בעבר (בטיפשותן והפקרותן) "מסרו" להן. מרצועת עזה, למשל.
האמירות של נתניהו מצמררות. הן חושפות הלך רוח קודר וחונק שהשתרר בבית ראש הממשלה ובסביבתו; ההשמדה באופק. למיטב ידעתי, הקונספציה הזו של שואה מס' 2 בדרך לא מבוססת על עובדות ו/או תגליות חדשות; העמדה הבסיסית של משטר האייתוללות בטהרן לא השתנתה מזה לפחות שני עשורים לכיוון של מלחמת השמד יזומה נגד ישראל. יש הסבורים שההפך נכון, לפחות ממועד חילופי הנשיאות שם ב-2024.
ראיית המלחמה לא כמאמץ ישראלי מרוכז וצודק למיטוט כוחו הצבאי והשלטוני של ארגון טרור פלסטיני איסלאמיסטי קיצוני אלא כקרב על עצם קיומה של מדינת ישראל הציונית, משנה את הנרטיב הלאומי ואת מהות האסטרטגיה המדינית-ביטחונית שלנו. מן הדין שתהא לכן מבוססת על עובדות מוצקות ולא רק על רגשות ופרשנויות. ההסתמכות על תחושות בטן כבר הובילה לאסון 7 לאוקטובר 2023.
והנה עוד חומר למחשבה: נתניהו מעיד על עצמו כעסוק יומם ולילה בסיכול תוכנית השמדה איראנית. הוא משוכנע שאין מדינאי ישראלי היכול למלא את מקומו בתפקיד גורלי זה, על כל המשתמע מכך גם להמשך כהונתו בראשות הממשלה.
