הֱיֶה שָׁלוֹם! יָקַרְתָּ לִי מִדַּי,
אֶת עֶרְכְּךָ אַתָּה מֵיטִיב לָדַעַת,
עַל שָׁוְיְךָ אַתָּה פָּטוּר וְדַּי,
וְכָל זְכוּתִי בְּךָ עַכְשָׁו פּוֹקַעַת.
כִּי אֵיךְ אַחֲזִיק בְּךָ אִם לֹא בְּצַו,
וְאֵיךְ אֶזְכֶּה בִּיקָר בְּלִי שְׁטַר קִנְיָן?
טוּב מַתְנָתְךָ שֶׁלִּי הוּא אִם תֹּאהַב,
וְלֹא בִּזְכוּת כָּל חֵפֶץ וְעִנְיָן.
הִרְעַפְתָּ מַתְנָתְךָ בְּלִי דַּעַת עֵרֶך,
אוֹ סַךְ שָׁוְיִי חִשַּׁבְתָּ בְטָעוּת;
זוֹ מַתְנָתְךָ אֶל מְקוֹרָה חוֹזֶרֶת
לִשְׁקֹל לְמִי הִיא מַגִּיעָה בִּזְכוּת.
הָיִיתָ לִי חֲלוֹם נִשְׂגָּב מִמֶּנִי:
הָיִיתִי מֶלֶךְ וְעַכְשָׁו אֵינֶנִּי.
סונטה 88
אִם תִּתְנַשֵּׂא עָלַי, תָּקֵל בִּי רֹאשׁ,
תִּבְזֶה עֶרְכִּי וְתַשְׁפִּילֵנִי מַטָּה,
אָז לְצִדְךָ אֶלְחַם בִּי, לֹא אֵבוֹשׁ,
לְרוֹמֶמְךָ, וְגַם אִם בִּי פָּשַׁעְתָּ.
אֶת חֻלְשׁוֹתַַי הֵיטֵב אֲנִי מַכִּיר,
וּבְשִׁמְךָ אֶגְלֹל רָזֵי פְּגָמִים
אֲשֶׁר אִם בְּגִינָם אוֹתִי תַּפְקִיר,
הֲלֹא תִּזְכֶּה לְשֶׁבַח עוֹלָמִים.
וְגַם אֲנִי אֵצֵא נִשְׂכָּר, שֶׁכֵּן
נַפְשִׁי תִּדְבַּק בְּךָ לְאַַהֲבָה:
הָרֹעַ שֶׁאֶגְזֹר עָלַי יִתֵּן
בְּרָכָה לְךָ, וְלִי כֵּפֶל טוֹבָה.
עַזָּה אַהֲבָתִי מֵאֵין כָּמוֹהָ,
עַד כִּי לְמַעַנְךָ תִּשָּׂא כָּל רֹעַ.
סונטה 90
רוֹצֶה לִשְׂנֹא אוֹתִי? אִם כֵּן – עַכְשָׁו!
עַכְשָׁו, כְּשֶׁהָעוֹלָם נֶגְדִּי חוֹתֵר.
עִם הַגּוֹרָל הַכֵּה בִּי, שֶׁיִכְאַב,
וְאַל תָּשׁוּב לִכְתּשׁ בִּי עוֹד יוֹתֵר.
אַל נָא, בְּעֵת לִבִּי נָח מִן הַצַּעַר,
אַל תַּחֲזֹר לְהַכּוֹתִי מֵעֹרֶף.
לֵיל כְּפוֹר אַל נָא יוֹלִיד יוֹם גִּשְׁמֵי זַעַף,
לִמְשֹׁךְ מִתְוֶה סִבְלִי עַד קֶצֶף חֹרֶף.
אִם תַּעֲזְבֵנִי, אַל תַּמְתִּין עַד בּוֹשׁ,
עַד צְרוֹר שִׁבְרֵי יָגוֹן בַּלֵּב נִצְבַּר.
קוּם, לֵךְ עַכְשָׁו, שֶׁכָּך אָחוּשׁ מֵרֹאשׁ
מְלֹא נַחַת זְרוֹעַ גּוֹרָלִי הַמַּר.
וְכָל מַה שֶּׁיָבִיא לַלֵּב שִׁבְרוֹן,
מוּל אָבְדָנְךָ יֻכֶּה בְּחִוָּרוֹן.
