דרישה חד-משמעית של משרד המשפטים שהנוהל "גילוי מרצון", שמתכננת להפעיל בהקדם רשות המסים, לא יהיה יותר אנונימי – עלולה לגרום לכך שהכנסות צפויות של 5-3 מיליארד שקל מהודאת נישומים שהסתירו הכנסות לא יניב אפילו כמה עשרות מיליוני שקלים.
ל"ממון" נודע שמשרד המשפטים מוכן יהיה לאשר את הפעלת הנוהל רק אם מי שיפנו לרשות המסים ויצהירו שהעלימו בעבר מסים לא יעשו זאת כאנשים אנונימיים, אלא מהרגע הראשון יהיה עליהם להזדהות וברשות המסים יבדקו את עברם בתחום תשלום המסים וישקלו אם להיענות לבקשה. במצב כזה ייתכן שהרשות לא תיענה כלל לבקשה ותפתח בחקירה פלילית נגד חלק מהפונים, בניגוד מוחלט למצב בשני מבצעי הגילוי מרצון שבוצעו בעשור שעבר.
ריבית והצמדה
נוהל של "גילוי מרצון" אמור לאפשר לישראלים שהעלימו הכנסות במשך שנים להתוודות על ההעלמות, ובכך להימנע מהעמדתם לדין פלילי אילו חוקרי המס היו מגלים בעצמם את מעשה הונאת שלטונות המס. המתוודים נדרשו בעבר לשלם רק ריבית והצמדה על החוב שלהם עקב אי-הדיווח על הכנסותיהם. הם לא עמדו למשפט, לא חויבו בקנסות ורשות המסים נמנעה כמעט בכל מקרים מלחקור מהיכן היה למתוודה כסף למשל לרכוש מספר דירות בחו"ל או בישראל.
הנוהל נועד בעיקרו לאפשר לישראלים לדווח מרצונם על כספים או נכסים כמו דירות שהחזיקו בהסתר בחו"ל, רווחיהם מהנכסים, ואי-דיווח במשך שנים על רווחיהם מהשכרת דירות בישראל (החייבות במס מסכום קבלת שכר דירה של 5,564 שקל בחודש).
משלמים עד היום
בשני המבצעים הקודמים הצליחה רשות המסים להגדיל את הכנסותיה במיליארדי שקלים בשל "הגילוי מרצון", מה עוד שהמתוודים משלמים מאז וגם היום מסים על הנכסים שבעניינם התוודו.
נוהל הגילוי מרצון שהיה נהוג בעבר איפשר למעשה לפנות באופן אנונימי לחוקרי רשות המסים, עם מתן כל העובדות הן לגבי מקור הנכס והן לגבי הפירות ממנו. רוב הציבור פנה באמצעות המייצג, רו"ח, יועץ מס או עו"ד, באופן אנונימי, ורק לאחר שהוסכם על סכום המס עבור הנכס, במקרה שאין הסבר מניח את הדעת לגבי מקורו ולגבי הפירות, הסכים הנישום באמצעות מייצגו לחשוף את שמו.
לאחר חשיפת השם בדקה רשות המסים האם אכן הפנייה הייתה בבחינת גילוי מרצון או כתוצאה מכך שרשויות אחרות כבר "יושבות לו על הזנב", והאם הוא יודע כי רשות המסים עומדת ועלולה לחקור עליו בעתיד. לאחר סיום הבדיקות ובמקרה שאכן הגילוי נעשה מתוך יוזמה של הנישום– נחתם הסכם בין רשות המסים והנישום שמקבל חסינות מהעמדה לדין פלילי, על אף שהנישום עבר עבירה.
פנייה שמית
כיום משרד המשפטים דורש כי לא תהיה עוד שום אופציה לפנייה אנונימית במסגרת המבצע השלישי של "גילוי מרצון", אלא פנייה שמית. לדעת מומחי מס ומייצגים, ההיענות הצפויה של ציבור הנישומים למהלך כזה לא רק שלא תצלח אלא ספק אם תהיינה בכלל פניות, היות שהנישום יהיה חשוף לחלוטין לקביעותיו הכספיות של פקיד השומה וגם לחקירה פלילית אם הרשות תחליט שלא לאשר לו השתתפות בהליך "גילוי מרצון", למשל אם כבר ניסה בעבר להשתמט מתשלום ממסים.
"חשש להיחשף"
בכיר ברשות המסים לשעבר אמר אתמול כי "המצב הזה יגרום לכך שמעלים מס לא יסכים לחשוף את שמו בפני רשות המסים ולהתוודות כי עבר על החוק, אלא אם יהיה בטוח שהחשיפה הכספית שלו לא תביא לכך שלא תעמוד לו זכות החסינות בפני הליך פלילי כולל הגשת כתב אישום. במצב כזה בית המשפט עלול להרשיע אותו ולגזור עליו אף עונש מאסר בפועל, לפעמים אפילו עונש כבד, כאשר הוא עצמו כבר הודה בעבירה שביצע".
נשיא לשכת רו"ח לשעבר, ראובן שיף, שניהל את אחת מחברות רו"ח הגדולות בארץ, אמר כי "המהלך של גילוי מרצון ייעודו להכשיר הון ופירות שנבעו ממנו שלא דווחו בשוגג או שלא בשוגג. אין כל ספק כי מתן חסינות לנישומים שעברו על החוק אינו עומד באמות המידה של צדק ומוסר, אך מדינה חייבת להיות חכמה ולא רק צודקת ולאפשר להכשיר הון ורווחים שלא דווחו על ידי תשלום המס בגינם. יש לשמור על עקרונות הנוהל שהיה לפני כעשור, ולפיו הנישום יפנה באמצעות רואה החשבון המייצג שלו באופן אנונימי ורק לאחר הגעה להבנה על חבות המס לחשוף את שמו. אני סבור כי מהלך של גילוי מרצון שלא יאפשר פנייה אנונימית יחטיא את מטרתו. רוב הנישומים יחששו להיחשף לפני שתהיה להם ודאות".
תגובת רשות המסים
מרשות המסים נמסר: "הנוהל אושר עקרונית על ידי הגורמים הרלוונטיים, בכלל זה היועצת המשפטית לממשלה. בימים אלה נבחנים מספר חידודים והתאמות לנוהל שאושר. דיווח ותשלום מס בשוטף הם הנורמה, לפי הוראת החוק, ומי שאינו פועל כדין חשוף להליכים פליליים. נוהל גילוי מרצון הוא החריג בכך שהוא סוטה מהוראות החוק ומעניק חסינות מהליך פלילי ונועד למי שבתום לב לא דיווח ושילם מס כדין. לאור העובדה כי מדובר בהליך חריג ביותר, הוחלט כי נוהל הגילוי מרצון לא יכלול את המסלול האנונימי".
