גילעד בן ה-12 חלם להשתתף בפסטיבל הג'ינג'ים המסורתי שמתקיים כבר קרוב ל-20 שנה – יחד עם עוד אלפי ג'ינג'ים מרחבי העולם. השנה הוריו הגשימו לו את החלום, וטסו איתו לאירוע הבינלאומי שהתקיים בהולנד. גם שם, הרחק מישראל, הם לא שכחו להניף את התמונות של בני משפחת ביבס, עם הבנים כפיר ואריאל כתומי השיער.
"זו הפעם הראשונה שאנחנו נוסעים לפסטיבל", סיפרה האם נירית ויינברג קרן, "הילד שלי ג'ינג'י ורצה ממש להגיע לשם. החלטנו לנסוע השנה אף על פי שמאוד מוזר להמשיך את השגרה המדומה הזו, כשיש מלחמה. חשבנו על משפחת ביבס ועל כל מי שלא יכול לנסוע, בעוד אנחנו חופשיים. החלטנו לקחת איתנו תמונות שלהם, שגם יהיו חלק מהאירוע".
לדברי האם, הם קיוו שהתמונות של המשפחה ששבויה בעזה כבר כמעט 11 חודשים יעוררו אמפתיה, אך נוכחו לגלות מציאות אחרת. "חשבנו שתהיה חמלה מצד האנשים", ויינברג קרן מספרת, "אבל היו כאלה שרק עצרו, הסתכלו, והמשיכו הלאה כאילו כלום. חששנו גם להישאר הרבה זמן ככה, כי יש מוסלמים רבים באזור, אז ניסינו לתלות את השלטים במקומות שאפשר לראות, כדי שכולם יזכרו שהם בשבי. ניגשתי גם לכתבים בינלאומיים ומקומיים וביקשתי שיזכירו אותם בדיווחים שלהם על הפסטיבל, אבל הם סירבו והסבירו שזה לא אירוע פוליטי. אנחנו ממש מקווים שבני משפחת ביבס יחזרו בקרוב מהשבי. אנחנו נשמח לבוא איתם ולחגוג ביחד בפסטיבל של הג'ינג'ים".
הפסטיבל, שכאמור מתקיים קרוב ל-20 שנה, החל די במקרה. המארגן שלו, הצייר החובב בארט רובנהורסט, פירסם ב-2005 בעיתון מקומי מודעה שבה חיפש 15 ג'ינג'ים לצורך פרויקט. לא פחות מ-150 השיבו לרובנהורסט, שהוא עצמו אינו ג'ינג'י אלא דווקא בלונדיני. בתגובה הוא החליט לצלם תמונה קבוצתית שבה השתתף כל מי שיצר עימו את הקשר. האירוע התקדימי היווה הצלחה גדולה וזכה לתשומת לב רבה כל כך, עד שהוחלט להפוך אותו לפסטיבל שנתי.
