הדאגה במשק גוברת בראשית ספטמבר. אין דיוני תקציב, תוכנית החירום שתוכננה כתחליף זמני תקועה, הגירעון עולה עוד ועוד, חובות הממשלה תופחים, האינפלציה מזנקת מעל היעד, הריבית לא תרד עוד תקופה ארוכה, הורדת דירוג האשראי הבאה מתקרבת, סיומה של המלחמה לא נראה באופק והוצאותיה הולכות וגדלות.
אבל מבחינת ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הכל דבש. בעזרת השם, הכלכלה הישראלית במצב מצוין והיא עוד תלך ותשתפר בקרוב, לדבריהם. אז מה המצב האמיתי של המשק ב-1 ספטמבר? ננסה לעשות סדר בבלגן:
אין תקציב. את תקציב המדינה לשנה הבאה נהוג להציג ביולי ולבקש את אישור הממשלה. חודשיים אחרי - טרם הבאת התקציב לקריאה ראשונה בכנסת - אין אפילו דיונים עליו במשרד האוצר. לנתניהו ולסמוטריץ' לא נוח להציג לאזרחים, שאולי ילכו בקרוב לקלפי, סדרת גזירות הכרחיות וכואבות. וכך מה שנותר לנגיד בנק ישראל ולראש אגף התקציבים לעשות בימי הקיץ הלוהטים זה לנסח מכתבים שופעי אזהרות עם אור אדום בוהק, ולהכריז אפילו פחות בנימוס שהזמן הולך ואוזל וצריך להכריז בדחיפות על צעדים מתבקשים.
הגירעון תופח. בחוק התקציב נקבע חד-משמעית שהגירעון בתקציב המדינה אמנם יהיה עצום ורב, נוכח המלחמה המתמשכת, אך לא יחרוג מהשיעור הגבוה מאוד של 6.6% מהתוצר. בשבעת החודשים הראשונים של השנה הגירעון כבר קפץ ל-8.1% והיד עוד נטויה לבזבוזי הממשלה למטרות בלתי נחוצות - מה שרק יגדיל את הגירעון. ומה עושה הממשלה? כלום. אפס. "יהיה בסדר והגירעון צפוי לקטון", מבטיח בשליפה אופיינית מהמותן סמוטריץ' האופטימי התמידי.
האינפלציה מזנקת. בשעה שבעולם כולו שיעורי האינפלציה מצטמקים במהירות, בישראל המצב הפוך. שיעורה כבר חצה את הרף העליון של היעד שקבעה הממשלה (1%-3%) בשנה - והיא האמירה ביולי ל-3.2%. יוקר המחיה מורגש בכל מקום, העגבניות חסרות בשוק, הביגוד והנעליים מתייקרים, שכר הדירה מזנק, עלות חומרי הגלם שוברת שיאים, ומחירי תחליפי היבוא לחרם שהטילה הממשלה על טורקיה מאמירים. ומה עושה הממשלה? מנסה את "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", ובינתיים גם היבוא משם רק מתייקר בחסות היורו שחצה את רף 4 השקלים כלפי מעלה.
הריבית לא תרד. רק בשבוע האחרון התראיין הנגיד פרופסור אמיר ירון ל"ממון" והכריז בלי להניד עפעף, כי לנוכח המצב במשק והסיבות הנ"ל הריבית לא תרד לפחות עד יולי 2025. אין ספק כי בהתנהלות השערורייתית של הממשלה, שעסוקה בחוקי רבנים וחלוקת ג'ובים וכספים למקורבים, "המבוגר האחראי" היחיד, הנגיד, עלול לממש את הסכנה, כפסיקת עמיתי סבר פלוצקר, שהריבית עוד עלולה לעלות ובוודאי שלא לרדת. במקום להציג צעדים לבלימת גל ההתייקרויות - סמוטריץ' עוד מעז לתקוף בסוף השבוע בחמת זעם, בפגישה סגורה עם כל ראשי המגזר העסקי, דווקא את הנגיד ולומר כי "עשה טעות גדולה" כשלא הוריד את הריבית הבסיסית. שר בממשלה, שלא עושה דבר כדי לעצור את הזינוק במחירים, נוזף בנגיד שמבצע את המהלך האחראי היחיד, ומנסה עדיין לשמור על יציבות המשק המקרטע.
האשראי ימשיך לרדת. מי שעוקב אחר המצב הכלכלי המסוכן בעניין רב, ויש לומר ביושר - גם בדאגה כנה (כן, אדוני שר האוצר - הם לא אנטישמים, כטענתך), הם כלכלני חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, שאחדים מהם יהודים. הם רואים את הגירעון מזנק, את יחס החוב לתוצר עולה מ-59% ל-67%, את היעדר הדיונים על התקציב הבא, את הכספים הקואליציוניים שלא מקוצצים, את פריצת מסגרת הוצאות הממשלה עם תרגילי דמה של קיצוצים כביכול, את יוקר המחיה הגואה ואת המלחמה הבלתי נגמרת - ובקרוב מאוד עלולים ללחוץ שוב על השאלטר. גם כך ההלוואות הגדולות של ממשלת ישראל, כאשר הדירוג בשלוש החברות עודנו ברמת A, כבר מתומחרות בעולם הפיננסי לפי BBB - דירוג נמוך של חלק ממדינות העולם השלישי. לשם הכלכלה שלנו מידרדרת ואין מי שיעצור את המפולת.
אזהרות הכלכלנים. כלכלנים אחדים מזהירים בגלוי, אחרים בשיחות סגורות, שכלכלת ישראל מצויה בפתחה של קטסטרופה. אחד ממנכ"לי משרד האוצר לשעבר עשה שימוש במילה "קטסטרופה", כאשר התכוון דווקא למי שאמור לנהל בימים הקשים והמכריעים האלה את כלכלת ישראל, סמוטריץ'. "את הקטסטרופה הזאת ראש הממשלה צריך להזיז מהאוצר. דווקא הוא, נתניהו, מבין היטב את הנזק שנגרם ממדיניות 'השב ואל תעשה' ובעזרת השם ננצח גם בכלכלה. הוא חייב להתעשת".
נתניהו לא יזיז את שר האוצר, לא יעלה מסים ולא יסגור את המשרד למשימות לאומיות. הוא עסוק כל כולו במשימה אחת: שמירה על כיסאו.
