בצל המלחמה, העובדה שעשרות אלפי תלמידים שפונו מביתם עדיין לומדים מרחוק והשביתה המסתמנת בתיכונים, תיפתח היום עוד שנת לימודים מורכבת במיוחד.
בהצהרה אתמול בערב, תקף שר החינוך, יואב קיש את ארגון המורים על השביתה: “זו טעות וחוסר אחריות, הנוער שלנו שספג קורונה ועיצומים לא צריך להיות כלי משחק. גם המורים יפגעו מהשביתה הזו. יש עשרת אלפים שקלים למורה שהם לא יקבלו בגלל השביתה”.
בהקשר המלחמה, בהתאם להחלטת השר קיש שנת הלימודים בצפון תיפתח במתווה עורפי. המשמעות: בצפון ילמדו ב-44 בתי ספר המרוחקים מקו העימות ומאושרים ללמידה על ידי צה"ל.
במקביל להתמודדות עם השלכות המלחמה והשנים האחרונות שטילטלו את מצבם של התלמידים, תצטרך השנה מערכת החינוך להתמודד עם אתגרים קבועים – ובהם משבר המחסור במורים ובגננות שרק מוסיף להחמיר, צמיחת החינוך המיוחד ולימודי ליבה בחברה החרדית.
לימודים במספרים
השנה ילמדו כ-2.7 מיליון תלמידים ותלמידות במערכת החינוך, מפעוטות במעונות היום ועד לתלמידי כיתות י"ב. מנתוני משרד החינוך עולה כי כ-179 אלף תלמידים ותלמידות יעשו את צעדיהם הראשונים בבית הספר, כשיתחילו היום את כיתה א'.
אלא שכ-514 אלף תלמידים כנראה לא יזכו לפתוח את השנה הבוקר – תלמידי הכיתות י' עד י"ב, שיישארו בינתיים בבית בשל השבתת הלימודים על ידי ארגון המורים העל-יסודיים, במחאה על כך שלא נחתם הסכם שכר. בין אותם התלמידים ישנם 144 אלף תלמידים העולים לכיתה י"ב.
בין התלמידים שילמדו השנה במערכת החינוך, ישנם כ-180 אלף תלמידים ותלמידות מחוננים, וכ-354 אלף תלמידים ותלמידות הזכאים לחינוך מיוחד. מי שילמדו אותם הם 236 אלף עובדות ועובדי הוראה, ובהם 5,754 מנהלות ומנהלי בתי ספר, 206 אלף מורות ומורים ו-24,200 גננות וגננים. הלימודים יתקיימו השנה ב-22,000 גנים, ב-5,754 בתי ספר וב-5,533 מעונות יום מפוקחים.
תלמידים מפונים
כ-16 אלף מכלל תלמידי ישראל פונו ממקומות מגוריהם בדרום הארץ ובצפונה ב-7 באוקטובר, וטרם שבו לבתיהם ולסביבתם הטבעית. כ-945 מאותם תלמידים יעלו השנה לכיתה א'.
האתגרים המרכזיים שעימם תתמודד השנה מערכת החינוך קשורים באופן ישיר להשלכות המלחמה, מתן סיוע לתלמידים המפונים ולאלו הלומדים בבתי ספר עורפיים, ומתן מענים רגשיים, פדגוגיים וחברתיים לקשיי התלמידים.
בסקירה שנתן שר החינוך קיש בוועדת החינוך של הכנסת, בנושא היערכות לפתיחת שנת הלימודים בשבוע שעבר, הוא ציין חלק מהאתגרים הצפויים השנה לתלמידי מערכת החינוך, ובהם הצורך במתן מענה למועקה נפשית הנובעת מהמלחמה, פערי ידע עוד מימי הקורונה, שסע חברתי הולך וגובר ושיבושי לימודים בתיכונים בשל עיצומי ארגון המורים.
בתוך כך, מערכת החינוך תציין השנה את יום הזיכרון הראשון לאירועי 7 באוקטובר והמלחמה, שבמסגרתו יתקיימו בבתי הספר טקסי זיכרון, אירועי הנצחה, שיעורי חינוך, סיורים בעקבות הנופלים והנופלות ופעילויות חינוך נוספות.
חוזרים להעריך
במקביל לכל המורכבויות הללו, מערכת החינוך חוזרת השנה לתהליכי הערכה ומדידה סדורים – שנה אחרי שאלו בוטלו בעקבות תחילת המלחמה. תלמידי כיתות ד' ייבחנו השנה בשפת אם; תלמידי ו' ייבחנו במבחן אחד – או במתמטיקה או באנגלית; תלמידי ט' ייבחנו גם הם במבחן אחד – או בשפת אם או באנגלית או במדע וטכנולוגיה; שליש מתלמידי ו' דוברי הערבית ייבחנו בעברית לדוברי ערבית; השנה יתקיימו גם סקרי תלמידים, מורים, הורים ומנהלים לניטור רמת המיומנויות, מצב האקלים הבית ספרי ומרחבי העשייה החינוכיים.
במהלך השנה יעודכנו בתי הספר על תחומי הבחינה, כשהדגימה תיעשה באופן אקראי – זאת כדי לאפשר דיווח ארצי מייצג על הנתונים. הרשות הארצית למדידה ולהערכה תציע לבתי הספר שירצו בכך לקיים סקרים ומבחנים נוספים, גם אם לא נדגמו להשתתף בהם השנה.
סמסטר בתיכון
תוכנית נוספת שתחל השנה היא "סמסטר ראשון כבר בתיכון", שיזם שר החינוך קיש. 20 אלף תלמידי תיכון ילמדו השנה גם באקדמיה במסגרת כיתתית בבית הספר, שתאפשר להם להמיר בחינות בגרות בקורסים אקדמיים במימון משרד החינוך.
הקורסים יתקיימו בביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה, תעשייה, ניהול ויזמות, אמנויות העיצוב, מחול, קולנוע, תיאטרון, תקשורת, מוזיקה, אמנות, ספרות, עברית, גיאוגרפיה, היסטוריה, חינוך גופני, לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, כלכלה, פסיכולוגיה, מורשת ודת האיסלאם.
הבחינה בקורסים הנ"ל תהווה חלופה חלקית של הבגרות במקצוע הנבחר, בתוספת ניקוד בונוס שיינתן על הציון האקדמי. תלמיד שיעמוד בדרישות התוכנית ויעבור את הבחינה בהצלחה, יצבור נקודות זכות אקדמיות ויחידות לבגרות במקביל.
