בליל שמחת תורה, אחרי שהתפלל בעיר מגוריו ירושלים, הירש גולדברג-פולין יצא למסיבת נובה יחד עם חברו מהתיכון, ענר שפירא ז"ל. בבוקר 7 באוקטובר שניהם הסתתרו ונלחמו באחת המיגוניות, כשענר עמד בפתח המיגונית והשליך החוצה רימונים שנזרקו לתוכה. ענר, לוחם בסיירת נח"ל, מצא שם את מותו. באותה המיגונית איבד הירש גם את ידו. בסרטון שפורסם לפני חודשיים באישור המשפחה נראים מחבלי חמאס מובילים אותו באלימות, יחד עם שלושה חטופים נוספים, לטנדר שלהם.
הירש, בן 23 במותו, נולד בארה"ב ועלה לארץ יחד עם משפחתו ב-2008. ב-11 החודשים האחרונים ניהלו הוריו ג'ון ורייצ'ל מאבק מסביב לעולם למען שחרורו, ולפני כשבוע וחצי נאמו בוועידת המפלגה הדמוקרטית בארה"ב. אתמול מסרו כי הם "מודיעים בלב שבור על מות בננו האהוב הירש. המשפחה מודה לכולכם על האהבה והתמיכה ומבקשת פרטיות בזמן זה".
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן התייחס באופן אישי למותו: "הירש היה בין החפים מפשע שהותקפו באכזריות בעת שהשתתף בפסטיבל מוזיקה לשלום בישראל ב-7 באוקטובר. ביידן הוסיף: "למדתי להכיר את הוריו, ג'ון ורייצ'ל. הם היו אמיצים, חכמים וחזקים, אני מעריץ אותם ומתאבל איתם עמוק יותר ממה שמילים יכולות לבטא. עבדתי ללא הפסקה כדי להביא את אהובם הירש אליהם בבטחה ואני שבור-לב מהידיעה על מותו. זה טרגי כמו שזה ראוי לגינוי". במלאת 100 ימים ל-7 באוקטובר, אמרה רייצ'ל: "אנחנו נשלם מחירים קשים עבור שחרור החטופים, אבל נשלם מחירים גבוהים יותר אם לא נשחרר אותם. לא נוכל להשתקם כאנשים".
תמונתו של הירש מופיעה כמעט בכל בית בשכונת בקעה ובשכונת מקור חיים בירושלים, בקרבת בית הוריו. רקע התמונה בצבע אדום, צבע הקבוצה שאהד – הפועל ירושלים. הירש היה אוהד בולט מאוד של הקבוצה הירושלמית, שהוציאה הודעת תנחומים: "הירש שלנו איננו. אנחנו מתעוררים לבוקר נורא ואיום לקהילת הפועל ירושלים. אחרי כמעט שנה של זעקה בשמו ותפילה לשלומו, האבל כבד מנשוא, והמילים לא יתחילו לתאר".
הירש הוא הבוגר השביעי של בית הספר הימלפרב בירושלים שנהרג מאז פרצה מלחמת חרבות ברזל באוקטובר. ירמי סטביסקי, מנהל בית הספר, אמר כי "זה סיפור קשה כי היו כל כך הרבה ציפיות. הציפייה של ההורים הייתה כל כך גדולה. בסוף אלו אנשים אמריקאים שבאו לעלות לארץ כדי להתחבר לחברה בישראל, והבן שלהם נרצח פה. אלו אנשים שהיו יכולים לחיות חיים טובים בארה"ב".