"מור הייתה הכל בשביל רוני. אחרי שהיא נרצחה הוא לא באמת חי, הסתגר בתוך עצמו. אבל לאט-לאט הוא למד להתמודד. לפני כמה ימים חזרנו מהפלגה בחו"ל איתו ועם אשתו. זו הייתה הפעם הראשונה שהם נתנו לעצמם לחייך, נשמו אוויר. פתאום הוא שוב האמין קצת בשמחת החיים – ועכשיו הוא נרצח. מה יש להגיד? רק בוכים".
אורן אוחנה, גיסו של רס"ם רוני שקורי בן ה-61, אחד משלושת הנרצחים בפיגוע הירי סמוך למחסום תרקומיא, ממאן להאמין שהגורל האכזר הכה שוב במשפחה. ב-7 באוקטובר נפלה בתו של רוני, רס"ר מור שקורי ז"ל, בקרב על תחנת משטרת שדרות. פחות משנה אחר כך, גם אביה, אף הוא שוטר, נהרג בעודו ממלא באומץ את תפקידו.
איילה, אלמנתו של רוני, ספדה בכאב: "רוני שלי, מי ייתן לי נשיקה בבוקר? מי ידאג לי? מי יהיה שם בשבילי? למה הלכת, הבת שלך כאן והנכדה שלך כאן. הבטחת שתהיה איתנו ביחד. למה הלכת, למה? העולם שלי התפרק היום. היית לי לא רק בעל, אלא שותף ונפש תאומה. איך הלכת בצורה כל כך פתאומית ואכזרית? קמתי בבוקר וישר הרגשתי שיהיה משהו. למה נתתי לך ללכת? היית העוגן שלי ושל ספיר. מה הנכדה תעשה בלי סבא שלה? איך אמשיך ככה בלעדיך? מור, למה לא שמרת לנו עליו? מור, יפה שלי, תמיד שמרת עלינו. מי ייתן לי עכשיו כוח?".
בתו של רוני ואחותה של מור, ספיר שטרית, ספדה בדמעות: "היית איש צנוע ועניו. הערצתי אותך. את האדם שאתה. את הגדולה שהייתה לך. מי שהכיר אותך יודע: יש לך נשמה טהורה ונקייה. מעולם לא עשית רע לאף אחד. תמיד כיבדת כל אדם באשר הוא. אתה ההוכחה שה' לוקח רק את הטובים. בעוד שבוע היית אמור לחגוג את יום הולדתך. אני מקווה שיחגגו לך שם למעלה, שעכשיו אתה שמח, מור לידך, רק אני יודעת כמה היית מרוסק מבפנים מהמוות שלה. עכשיו אתה קרוב אליה, שניכם יחד תחת כנפי השכינה. אני והבת אותך אבא, וסליחה שלא הספקתי להיפרד ממך. תודה על הזכות להיות הבת שלך. נוח על משכבך בשלום אהוב ליבי".
רוני ז"ל נקבר מול בתו. שביל צר מפריד בינו לבינה. לאחר מותה של מור סיפרה ספיר כי "היא רצתה תמיד לתרום למדינה. כשהחליטה להתגייס למשטרה זה לא הפתיע אף אחד. ידעתי שזה תפור עליה. היא הייתה פייטרית אמיתית. בקרב בתחנת שדרות היא עלתה לגג עם עוד כמה שוטרים. הם ניהלו משם מאבק עם המחבלים, ואף אחד לא בא לעזור ולהציל אותם. במהלך הקרב היא חייגה לאמא שלי ואמרה בקור רוח: 'אם קורה לי משהו, חשוב לי שתדעי שאני אוהבת אותך ואת אבא, ותשמרו לי על ספיר'. היא הספיקה להגיד את 'שיר המעלות' ו'שמע ישראל', ואז צלף מהגג ממול ירה בה והיא נהרגה במקום".
דוד פוקל, בן זוגה של מור ז"ל, סיפר כי "רוני היה כמו אבא גם בשבילי. אתמול בלילה דיברתי איתו. אין יום שאנחנו לא מדברים. הוא ביקש שאגיע בשבת להיפגש איתם, אמרתי שאני לא יכול – והבטחתי שאבוא בשבת הבאה. היינו צריכים לנתק והוא אמר לי להתקשר היום כשאני בדרך לעבודה כי גם הוא יהיה בדרך, ונוכל לדבר שוב. בשבע בבוקר התקשרתי אליו והוא לא ענה לי. ואז שמעתי את הדיווחים וישר הבנתי שזה הוא".
5 צפייה בגלריה
נקבר הטרי של אביה, רוני. “ה’ לוקח רק את הטובים”, ספדה ספיר, האחות והבת השכולה | צילום: מאיר אבן
