עדן ירושלמי הייתה אמורה לטוס ליוון לחגוג את יום הולדתה ה-24, שחל כמה ימים אחרי 7 באוקטובר, כשנחטפה מהמסיבה ברעים. אתמול הגיעו אלפים לבית העלמין ירקון ללוות אותה בדרכה האחרונה.
האם שירית ספדה לה בדמעות: "עדן יקרה שלי! 11 חודשים שרדת בשבי חמאס. התפללנו, רצינו להאמין שזה לא נכון. לא ככה דמיינתי את הסוף שלך. רציתי לקבל אותך חיה, הרבה אנשים רצו להכיר אותך - אבל לא ככה. סליחה שלא הצלחנו להציל אותך. לא היית רק הבת שלי, היית החברה הכי טובה שלי. חיכיתי 330 ימים שתחזרי, הייתי מוכנה לחכות עוד 330 ימים ושתחזרי בחיים. אתמול היה יום ההולדת שלי ואיחלו לי שאפגוש אותך ותחזרי, אבל לא ככה פיללתי".
"הרגשתי אותך בכל יום והרגשתי אותך חיה", אמרה אחותה הקטנה של עדן. "לא ככה חשבתי שניפגש, ציפיתי להתחבק ולצחוק איתך. בטוחות שהיית לכל מי שהיה איתך במנהרות החשוכות בעזה - אור בחושך". ארבל אשכנזי, חברתה של עדן, ספדה: "איך מספידים אותך? היית איתי מכיתה ג'. הצחוק שלך לא יוצא לי מהראש. תמיד אמרת לסובבים אותך 'תן וחיה לחיות'. רצית טוב לכולם, אבל הטוב לא דפק לך בדלת בחזרה. היו לנו כל כך הרבה חלומות להגשים. אני אדאג שכולם יידעו כמה טוב הבאת לעולם הזה. בטוחה שאת המלאך הכי יפה בגן עדן. אני אוהבת אותך, בבקשה תבואי לבקר אותי בחלומות".
עדן ירושלמי עבדה במסיבה ברעים כברמנית כשהחלה המתקפה. כל אותו הזמן שוחחו איתה אחיותיה. הן סיפרו כי רגע לפני שהשיחה התנתקה, עדן הספיקה לומר - "תפסו אותי", ואז נשמע דיבור בערבית. "היא לא נחטפה פצועה, לא הייתה עליה שריטה", אמרו.
