שעה קלה לפני מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה, שכונסה כמעט יומיים אחרי שישראל התעוררה לאחד הבקרים השחורים בתולדותיה (והתחרות קשה), יעקב ברדוגו התוודה באוזני שרון גל בערוץ 14 מה מדאיג אותו. "השאלות?", ניסה לנחש המגיש, אבל הש"ר (השופר הראשי) גיחך: "נתניהו לא רואה אותם מסנטימטר". אז מה כן? "מזה שהם יחתכו" אמר, והתייחס לערוצי הטלוויזיה שאינם בסיס האם ונמל הבית. "אין מצב", אמר גל. הש"ר דבק בעמדתו אבל חתם בצפירת הרגעה: "ראש הממשלה ייתן תשובה מוחצת לעמדת ישראל, בבהירות ובחדות, כמו שלפי דעתי רק הוא יודע. וייתן את זה גם בעברית".
כרגיל, אין כמו ברדוגו כדי להבין עד כמה זכינו כולנו: גם מסיבת עיתונאים, גם תשובה מוחצת, גם בהירות, גם חדות ובתור בונוס – עברית. בכל זאת, כבר 11 חודשים שאת שפת הקודש הוא שומר לסרטונים שבהם הוא הולך ונראה כמו הולוגרמה, או לביקור נדיר באולם השמחות של "הפטריוטים". והנה גם מסע"ת וגם עברית. איך שר חנן בן ארי? אין לנו זכות בכלל להתלונן.
כמו כדי לפצות על הזמן האבוד, נתניהו איוורר לא רק את שפת הקודש אלא גם כישרון גדול שלו: להעביר מסר בנושא שלא היה בשיח עד לפני שעתיים ולשווק אותו בלהט כאילו מדובר בסוגיית יסוד בת שנות אלפיים. לשם כך נדרש זמן ואכן נתניהו לא היסס לקחת אותו כמו היה מתנה מחבר עשיר, עם נאום, מצגת וסלוגן. העובדות לא תמיד התיישרו עם הפסקנות וגם נתניהו אמר "9 באוקטובר" במקום "7 באוקטובר", אבל זה בסדר: הוא לא בני גנץ ולא לועגים לו על שגיאה בתאריך שכל ילד יודע לדקלם.
לאחר מכן נפתח החלק של העיתונאים ב"מסיבה" והשאלות הראשונות הוענקו לערוצים 14 ו-i24News. במקרה, ואין לחשוד בכשרים, מדובר בשני הערוצים שיודעים לכבד מאמץ של אדם בן 74 עם הרמות להנחתה. באופן חריג למדי, רק בתשע ניתן המיקרופון לדפנה ליאל מחדשות קשת. במקרה או שלא, כך נפתרה הסוגיה שהטרידה את ברדוגו, והסמינר בנושא פילדלפי שודר במלואו בערוץ הנצפה ביותר.
ואיכשהו, למרות סבב השאלות, עדיין נדרשה יונית לוי כדי לתהות כיצד חלפו חודשים רבים שבמהלכם עלו הצעות להפסקת אש שלא כללו לא את פילדלפי ולא את פילדלפיה. אולי זה בעצם לא משנה: גם כשנתניהו עומד מול האומה ומנמק באריכות מהלכים שראוי להתווכח עליהם, עבור רבים בציבור הדמות על המסך לא מסוגלת למכור להם מסטיק, וכל שכן צעדים שעלולים לעלות בחייהם של עוד חטופים וחטופות. ואכן, כשנתניהו פתח את האירוע באמירה על "אחדות", התברר שברדוגו פיספס: הוא הבטיח "תשובה מוחצת" וכנראה התכוון לפאנץ'-ליין.
בקטנה
בקשת נערכו להשיק אמש את הסדרה "בקרוב אצלי", אך הגיעו למסקנה שזה לא מתאים. מה כן מתאים? פרק הנחיתה בקוריאה של "המירוץ למיליון" כמובן. ברשת המשיכו עם "האח הגדול" ו"הטעות הענקית של פרידה": זה הרי בכלל לא אבסורד גרוטסקי כל עוד גיא זו-ארץ יצא ידי חובה בנאום הפתיחה המסורתי. אין צורך להיתמם: לעשות טלוויזיה מסחרית בישראל פירושו לנהל כלכלה עתירת ניואנסים של אבל ויגון. אלא שגם את הכלכלה הזאת יש לקחת בחשבון במסגרת דיוני ה"איך התרגלנו?" עתירי הפליאה באולפנים.
