האכזבה של רבים מאוהדי מכבי ת"א מהסגל שנבנה נובעת בעיקר מהעובדה שהפעם אין תירוצים על שחקנים בכירים שלא רוצים להגיע לארץ – לאור הקבוצה שבנתה היריבה מעבר לכביש. אבל אם מסתכלים על השמות שהגיעו לעומת אלו שהלכו, לא בטוח שיש כאן שנמוך מהותי.
בואו נשווה שחקן לשחקן. נתחיל דווקא עם ג'יילן הורד לעומת ג'יימס ווב: נכון, לאקס בעמדה 4 היה רקורד עשיר יותר, הוא תרם לפעמים בהגנה, אך בהתקפה היה מאוד לא יציב. מי שחלם על דייויד בלו חדש גילה שיש פה שחקן שלא נותן משהו שונה בהרבה מרפי מנקו. הורד, לעומת זאת, מאוד אתלטי, חודר מצוין, מהיר, עדיין צריך ללמוד הרבה, אבל נמצא בקו עלייה. אם ישתמשו בו נכון (הוא יכול להתאים גם בעמדה 3, שם נוצר בור שעוד נדון בו) וייתנו לו דקות וביטחון, יש לו פוטנציאל לתרום הרבה יותר מווב.
ג'ורדן לויד לעומת ווייד בולדווין: רקורד הפציעות של לויד מלחיץ, אבל בואו, גם בולדווין נפצע מלא. בהתקפה שניהם שחקנים מחוננים. בהגנה בולדווין טוב יותר. אבל לויד פחות איש של מצבי רוח. הוא ירוויח העונה פחות ממחצית מבולדווין. האם בולדווין פי שניים יותר טוב? ממש לא. אולי לגמרי לא.
דריל מייקון הוא שדרוג של ממש ברוב המובנים לעומת אנטוניוס קליבלנד, רק שהוא פצוע. ועם זאת, יכול להיות שזה רכש חכם. בכל שנה נפצעים שחקנים ויוצאים מהרוטציה. כשזה קרה ללורנזו בראון או לבולדווין, זה פגע המון במכבי כי קליבלנד היה חלש. סביר להניח שעד ששחקן מפתח ייפצע – מייקון כבר יהיה כשיר להחליפו ויביא את היכולת והניסיון. לא בטוח שזה הימור גרוע, אלא אם מדובר בפציעה חוזרת או כזאת שתפגע משמעותית ביכולתו.
רוקאס יוקובאיטיס לעומת בראון: על הנייר, הרבה פחות טוב. אבל לאור הבעיות בהגנה שיצר בראון, חוסר היציבות וחוסר החשק שהפגין במשחקים רבים – זה כלל לא בטוח. אם יש משהו שהליטאי יביא זה חשק. יש לו המון מה להוכיח. בראון, בשיאו, היה גאון, לא פחות. בהיעדרו, קטש יצטרך להסתמך על הרבה יותר תרגילים מובנים והרבה פחות אילתורים. אבל בהגנה צפוי שיפור, וזה חשוב לאור לכתם של בולדווין וקליבלנד.
ווניין גבריאל לעומת ג'וש ניבו: שמעו, ניבו הפך פה לחביב הקהל. אבל בסוף, היו לו חסרונות גדולים. ממה שראיתי מגבריאל, הוא יכול להפוך כאן לשחקן אדיר, שגם ישתלב טוב יותר לצד רומן סורקין. הוא בטח יותר טכני ועם לא פחות אנרגיות מלהיבות. לדעתי שדרוג.
ליוואי רנדולף לעומת בונזי קולסון: כאן צפויה ירידה. גם לקולסון היו מגרעות. הוא לא היה חודר שיוצר, לא נורא מהיר ולא כריזמטי. אבל הוא היה שומר אדיר, ריבאונדר טוב, שחקן גב לסל נהדר ועם יד לא רעה. אם היה מגיע במקומו סופר-אתלט, זה אולי היה שיפור. אבל רנדולף קטן יותר וגם לא ממש מהיר. מול השומרים הגבוהים של היורוליג לדעתי הוא יתקשה. אבל – יש גם את הורד. עודד קטש יצטרך לחלק את התפקיד ביניהם מאוד בחוכמה כדי שזו לא תהיה נקודת חולשה.
והוא יצטרך גם להשתמש הרבה יותר במנקו. כן, נושא הספסל יהיה השנה קריטי. בשנה שעברה לקח המון זמן עד שרוב המחליפים הבינו מה תפקידם. השנה זה יצטרך לקרות מהר יותר, וגם לא יוכלו להיות מקרים כמו מנקו, סורקין ותומאסון, שלא הפיקו מהם מספיק. קטש חייב מההתחלה לחשוב לטווח ארוך ולא רק לגבש את החמישייה הפותחת, אלא את העשירייה המובילה. זה עלול לעלות בכמה הפסדים, אבל זה המפתח לעונה יציבה וטובה.
למה אפשר לצפות ממכבי? זה כנראה לא יהיה מחריד כמו בעונות טרום קטש. האם הרמה תהיה דומה לשנתיים האחרונות? בשלב כלשהו אולי, אבל זה ייקח כמה חודשים.
