החל מהיום כבר לא נפריע לכם יותר בטלוויזיה. החל מהיום כבר לא נקפוץ עוד בהתרעות מעצבנות ומרגיזות בצבע כתום זרחני, אלה שבדיוק מסתירות לכם את זוג המתחרים ב"רוקדים עם כוכבים" או את הריב התורן בבית "האח הגדול". החל ממחר תוכלו להמשיך לצפות במסך מלא בתוכנית הריאליטי המציאותית שמשדרים לכם בטלוויזיה, ולנו יישמר מקום חדש, חדש ושקוף. 22 שנים אחרי שנחשפנו למסך המפוצל, זה ששידר את הפיגוע בשכונת בית ישראל בירושלים ולצידו את משחק הכדורגל בין מכבי חיפה לקריית-גת – הכבוד המפוקפק הזה יהיה שלנו.
כמו בחיים האמיתיים, שבהם רבע משטח המדינה מותקף בירי בלתי פוסק ותושביו נדרשים לרוץ שוב ושוב למקלטים על רקע אזעקות מחרישות אוזניים ופחד קיומי, כך גם במסך שלכם: רבע ממנו יוקדש לאזורים המופקרים שהחיים תחת אש בהם הפכו אחרי 11 חודשים לשגרה. תוכניות הריאליטי בצד אחד, המציאות עצמה בצד שני.
מעולם קו הגבול בין הממדים המקבילים כאן לא נצפה בנוכחות בולטת מזו. בית נוסף בקריית-שמונה נחרב מפגיעה ישירה? מאות ילדים מבוהלים רצים באימה למקלט בקיבוץ כפר בלום? זקנים בנהריה מחבקים זה את זה ומתפללים שהטיל לא ייפגע בדירה נטולת הממ"ד? כל אלה כבר לא יסתירו לשאר תושבי הארץ את הכוכבים על המסך. יש להם עכשיו עמודה צדדית משלהם כדי לנרמל את החיים של כל היתר.
בהודעה הנרגשת שהוציאו היום בפיקוד העורף הם בישרו על השדרוג הגרפי החדש בברכת "שלום ולהתרעות", לקראת עוד תקופה בלתי מוגבלת בזמן שמצפה לנו ומצפים שתושבי הצפון יתרגלו גם אליה. חלק מהשינויים מבורכים, כמו התאמה ללקויי ראייה ומספר רב יותר של יישובים המופיעים בו-זמנית. אבל המטרה ברורה: לא להפריע לשידור עם קוביות מתפרצות על התמונה אלא לצידה. אפשר להתווכח האם יש צורך לעצור את השידור בכל פעם שיש אזעקות ולהנכיח את הרגע שבו אלפים ולעיתים גם מאות אלפים נכנסים בבהלה למקלטים בצפון המדינה, ובחלק מהפעמים גם בעוטף עזה.
אבל תהליך שבו ההתרעות, שעבור כל מי שלא מתגורר בצפון הן אולי התזכורת היחידה למה שמתחולל בגבולות, הופכות ליותר ויותר אפורות ופחות ופחות מפריעות, הוא תהליך עצוב. הוא מדגיש יותר מכל את התחושות הקשות שתקיפות חיזבאללה ליישובי הספר הפכו נורמליות. האזעקות אצלנו כבר לא יציקו לכם בטלוויזיה וכבר שמור להן מקום מפוקפק בשולי המסך, לצד קו גבול שהולך ונעשה רחב ומרוחק.
התהליך שבו ההתרעות, שעבור כל מי שלא מתגורר בצפון הן אולי התזכורת היחידה למה שמתחולל בגבולות, הופכות אפורות יותר ונראות פחות, הוא תהליך עצוב שמדגיש את התחושה שתקיפות חיזבאללה הפכו למשהו "נורמלי"
