בג"ץ נתן לשר המשפטים שבועות כדי להגיע לפשרה בסוגיית מינוי נשיא קבע לבית המשפט העליון, אבל אחרי שהמגעים הללו נכשלו, יריב לוין התעלם מקריאה מפורשת של השופטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. כעת שופטי בג"ץ הורו ללוין: כנס את הוועדה ואפשר הצבעה על מינוי נשיא.
בית המשפט העליון הוציא צו מוחלט, וקבע פה אחד כי על שר המשפטים לממש את חובתו לפרסם את רשימת המועמדים לתפקיד נשיא בית המשפט העליון בתוך 14 ימים. לאחר מכן יהיה לציבור פרק זמן של 45 ימים להגיש השגות על המועמדים, ואז יהיה עליו לכנס את הוועדה. באשר לבחירת שופטים לבית המשפט העליון, שמצריכה הסכמה רחבה של שבעה חברי ועדה מתוך תשעה, נקבע כי אין עילה להתערב בה.
בתגובה תקף השר לוין את בג"ץ, וטען כי מדובר ב"צו חסר אחריות ומנוגד לחוק. לא אעבוד עם נשיא עליון שאינו לגיטימי בעיני ציבור עצום". לדבריו, “הצו, שמנוגד לחוק המפורש, וניתן תוך ניגוד עניינים חמור, מהווה השתלטות כוחנית על הוועדה לבחירת שופטים ונטילת סמכויות השר בניגוד לחוק".
תפקיד הנשיא, נזכיר, לא מאויש באופן חסר תקדים כבר כמעט 11 חודשים, כשמאז פרישת הנשיאה אסתר חיות באוקטובר אשתקד ממלא את מקומה השופט עוזי פוגלמן. לוין ניצל עד כה את סמכותו כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים כדי לא לאפשר הצבעה שבה הוא יודע כי יש את הרוב הדרוש למינוי השופט יצחק עמית לנשיא העליון, על פי שיטת הסניוריטי, שאותה הוא מבקש לאתגר. כדי למנות נשיא לעליון דרוש רק רוב רגיל של חמישה מבין תשעה: שלושת נציגי השופטים, שני נציגי לשכת עורכי הדין וגם ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) צפויים להצביע כולם בעד השופט עמית.
התנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ וביקשה כי יורה ללוין להפעיל את סמכותו לכנס את הוועדה, לצורך בחירת נשיא ושופטים לבית המשפט העליון. בפסק הדין צוין כי עמדת העותרת וגם היועצת המשפטית לממשלה היא, שכשמתפנה משרת נשיא, השר מחויב לכנס "במהירות הראויה" את הוועדה לצורך בחירת נשיא חדש. שר המשפטים, מנגד, טען כי גם כשמתפנה משרת נשיא, מוקנה לו שיקול דעת אם יש למנות נשיא חדש, וכי לפי מדיניותו אין למנות נשיא אלא לאחר השגת הסכמה רחבה בוועדה.
השופטת וילנר, שכתבה את עיקר חוות הדעת, ציינה בפסק דינה כי אמנם לשר יש שיקול דעת בשאלה מתי יש לכנס את הוועדה לצורך בחירת נשיא לעליון, אך זה יותר משנה בחר שלא לכנס אותה. היא הדגישה כי "האינטרס שימונה נשיא בית המשפט העליון, אשר משמש גם כראש הרשות השופטת, אינו אינטרס פרטי של בית משפט זה, של שופטיו או של מי מהם - אלא אינטרס של הציבור כולו".
"בניגוד לחוק": התגובות לצו
עם פרסום פסק הדין סערה המערכת הפוליטית. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר קרא לחזור ולקדם את חוקי המהפכה המשפטית בתגובה לפסיקה. "ההחלטה של בג"ץ נגד שר המשפטים היא החלטה הנגועה בניגוד עניינים חמור של השופטים. מסקנת ההחלטה היא אחת: יש צורך דחוף להשיב בהקדם את הרפורמה המשפטית, שמראה כמה מערכת המשפט ובייחוד בית המשפט העליון זקוקים לה".
גם שר התקשורת שלמה קרעי תקף את בג"ץ, וכתב בחשבונו ברשת X: "אני קורא לחברי שר המשפטים לא להפר את החוק. החוק קובע שהסמכות נתונה בידי שר המשפטים. כל ניסיון לקחת ממנו את הסמכות הזו בכוח הזרוע, הוא בלתי חוקי ודינו להתבטל".
כצפוי, גם יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט שמחה רוטמן ביקר את הכרעת בג"ץ. "המחוקק החליט על איזון בין הרשויות בוועדה לבחירת שופטים. שלושה נציגים לבית המשפט, שני נציגים לממשלה. כדי לאזן את הרכב הוועדה, ולוודא שהשליטה בהליך מינוי השופטים נמצאת בידי הציבור ונבחריו, נקבע בחוק שהשליטה בסדר היום של הוועדה נמצאת בידי שר המשפטים. זו מצוות המחוקק, ובמדינת חוק, כולם חייבים לציית לחוק, גם בית המשפט", כתב בחשבונו ברשת X.
מנגד, ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר: "המהפכה המשטרית של יריב לוין הובילה את המדינה לאסון 7 באוקטובר. עליו לכנס מיד את הוועדה. בלי שלטון חוק, לא תהיה לנו מדינה".
עו"ד אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אמר אחרי מתן פסק הדין כי, "קבלת העתירה שלנו היא ניצחון אדיר לדמוקרטיה הישראלית. בית המשפט העליון הוכיח שוב את חשיבותו כשומר הסף של הדמוקרטיה, ואנו גאים שהתנועה לאיכות השלטון הובילה מאבק זה. הפסיקה מבהירה כי אין אדם שהוא מעל החוק".
ח"כ קארין אלהרר, החברה בוועדה לבחירת שופטים, טענה כי לוין קיבל את מבוקשו ודחק בבג"ץ לפסוק בעניין. "עכשיו השר יתלונן שרגלם הייתה על צווארו, כשבפועל הוא זה שחולל את המשבר החוקתי. "הימנעות ממינוי נשיא קבוע יותר מעשרה חודשים ואיומים להחרים את נשיא העליון הבא אלו לא התנהגויות של שר משפטים מתפקד, אלא של פוליטקאי שמוביל את המדינה למחוזות אפלים".
מה צפוי עכשיו?
בין אם לוין יכנס את הוועדה בהתאם לדין ובין אם לאו, החל מ–6 באוקטובר בראש בית המשפט העליון יעמוד שופט שלא נבחר לנשיא. עד לבחירת נשיא לעליון על ידי הוועדה, השופט עמית יכהן כנשיא באופן לא פורמלי - כשופט הוותיק ביותר.
מצד השופטים יוצג שמו של יצחק עמית, שאמור היה להתמנות לנשיא העליון בהתאם לשיטת הסניוריטי המסורתית, שאליה לוין, כאמור - מתנגד. מנגד, על שאר שופטי העליון שעדיין לא מונו יצטרכו הצדדים להגיע להסכמה, שכן כדי למנות אותם נדרש רוב מיוחד של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה - והשלושה שנותרו הם לוין, השרה סטרוק וחבר הכנסת יצחק קרויזר.
בסוף החודש שעבר, קרא בג"ץ ללוין, בתשובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון, לכנס את הוועדה ולאפשר בה הצבעה - והזהיר כי אם לא יעשה כן, יינתן פסק דין מחייב בתחילת ספטמבר. השופטים וילנר, גרוסקופף ושטיין הסבירו כבר אז כי "לבקשתו של שר המשפטים יריב לוין, עיכבנו את מתן ההכרעה בתיק זה לתקופה משמעותית, על מנת לאפשר לו למצות את המאמצים להגשים את חזונו המבורך להביא למינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון על בסיס הסכמה רחבה בקרב חברי הוועדה. עתה, עד לבחירת השופט עמית לנשיא העליון הדרך עוד ארוכה - ומתחילה בכך שהשר אכן יציית לבג"ץ ויכנס את הוועדה. במהלך התהליך, ובמיוחד בצל המלחמה והמגעים סביב עסקת חטופים, דברים רבים עשויים להשתנות. הממשלה למשל יכולה ליפול, או שלוין יכול להתפטר.
