לכל טניסאי יש את טורניר הגראנד-סלאם החביב עליו, אם בגלל המשטח, העיר, הקהל או האוכל - אבל רובם יגידו לכם שאין טורניר יותר קשה לזכייה מאליפות ארה"ב. מזג האוויר באוסטרליה יכול להיות עינוי, החימר ברולאן גארוס תובעני ולווימבלדון יש קדושה מאיימת, אבל היו-אס אופן קורה בניו-יורק ובספטמבר.
2 צפייה בגלריה
yk14069828
yk14069828
(זה שלו. יאניק סינר רגע אחרי הניצחון | צילום: Sarah Stier/Getty Images)
זה הגראנד סלאם האחרון של השנה, אליו מגיעים שחקנים עם הרזרבות האחרונות, בעיר שכל הקלישאות סביבה נכונות. היא ג'ונגל מבטון שבו חלומות מתגשמים, והיא המקום היחיד בעולם שאומרים עליו כי מי שיכול לעשות את זה כאן, יכול לעשות את זה בכל מקום.
יאניק סינר האיטלקי רק בן 23. אם יישאר בריא, יהיו לו עוד הרבה תוארי גראנד סלאם, אבל אליפות ארה"ב 2024 - שבה זכה אחרי ניצחון על טיילור פריץ האמריקאי 3:6, 4:6, 5:7 - תמיד תהיה הרגע שבו הוא עשה את הקפיצה משחקן מצוין, הכי טוב בעולם ברגע המסוים הנוכחי, למישהו שיכול להפוך לאגדה. רק לפני חודש ישבה עננה ענקית מעל ראשו הכתום של סינר. במארס האחרון הוא נכשל בשתי בדיקות סמים, נפתחה חקירה ודי מהר היה ברור כי כמות קטנה מאוד של חומר אסור נכנסה לגופו בטעות. הוא קיבל אישור לשחק עד לסיומה המוחלט של החקירה ורק בחודש שעבר נוקה סופית.
2 צפייה בגלריה
yk14069821
yk14069821
עם הגביע | צילום: CHARLY TRIBALLEAU / AFP
"קשה לשחק ככה ויש אנשים שמעכשיו יחשבו עליי כל מיני דברים, אבל אני יודע שלא עשיתי שום דבר רע", אמר סינר בראיונות הרבים שהעניק לפני ובמהלך אליפות ארה"ב. "כל התקופה הזו הייתה מאוד קשה, לא ישנתי בלילות, הייתי חולה, לא הייתי אני. טניס זה מה שאני הכי אוהב ואני רק רוצה לחזור ליהנות מזה".
אבל העננה נותרה גם עם תחילת אליפות ארה"ב וכל שחקן צמרת התבקש להביע דעה. כולם הצביעו על אותה בעיה בניהול טניס הגברים: חוסר עקביות ולפעמים סטנדרטים כפולים. שחקנים במעמד נמוך משל סינר, עם פחות יכולות כספיות להעסיק עורכי דין ומומחים רפואיים, אולי היו מורחקים עד לסיום החקירה. נובאק ג'וקוביץ', אוהד קטן מאוד של הגופים המנהלים את הטניס העולמי, אמר ש"משהו יהיה חייב להשתנות". רוג'ר פדרר אמר אותו דבר. אבל כל שחקני הצמרת גם אמרו שהם מאמינים לסינר כי הוא לא התכוון להשתמש בחומר אסור, במיוחד כשהכמות שנמצאה הייתה מזערית. הוא בחור טוב מדי ומקצוען רציני מכדי להסתכן ככה בלי סיבה.

טקס העברת הלפיד

אחרי כל זה, סינר הגיע לאליפות ארה"ב עם ציפיות אפסיות, והוא עוזב אותה כאלוף. במשך השבועיים האלה הוא לא נפל לשום פרובוקציות, לא ענה לטרולים, המשיך להתנהל על המגרש בקור רוח וסגנון משחק, שמזכירים הרבה יותר את מאטס וילאנדר השוודי מאשר ספורטאי איטלקי. הזכייה שלו משלימה שנה של העברת לפיד סופית בטניס הגברים העולמי, ויצירת מה שצריכה להיות היריבות שתחזיק את הענף בעשור הקרוב: יאניק סינר נגד קרלוס אלקראס, שכל אחד מהם זכה השנה בשני גראנד סלאמים.
אלקראס וג'וקוביץ' עפו מוקדם - מחיר הזכייה במדליות בפריז (סינר פרש מעט לפני הטורניר האולימפי בגלל מחלה) - אבל דווקא אז התברר עד כמה חזקות הרגליים עליהן עומד הטניס העולמי, גם בין הגברים וגם בין הנשים. שיא חדש של יותר ממיליון צופים - 1,048,669 למען הדיוק - ביקרו בשבועיים האחרונים בפלאשינג מדו. גם בזכות טורניר מוצלח שהיה לטניסאים האמריקאים, אבל בעיקר משום שבכל שנה אליפות ארה"ב הופכת יותר ויותר להיות ה-מקום להיראות בו בסוף הקיץ. מה שטוב לטיילור סוויפט, לא יכול להיות רע לאף אחד אחר.
השנה אפילו היו אמריקאים בשני הגמרים - טיילור פריץ וג'סיקה פגולה, שבגיל 30 הגיעה לגמר הגראנד סלאם הראשון בחייה והפסידה לארינה סבאלנקה הקטלנית והמשעשעת. המארגנים הביאו את אנדרה אגאסי האחד-ואין-שני-לו, בן 54 ונראה בערך כמו בשנים האחרונות בקריירה, כדי שיעניק את הגביע למנצח טורניר הגברים, בתקווה שזה יהיה פריץ. אבל גבר אמריקאי לא ניצח ב-83 טורנירי הגראנד סלאם האחרונים, וגם עכשיו אנדי רודיק נשאר האחרון שעשה זאת ב-2003. טניס הגברים האמריקאי אולי יוצא קצת מהדיכאון העמוק והארוך שלו, אבל הוא עדיין נמצא לפחות חצי צעד מאחור. פריץ עובד קשה ונלחם ויש לו הגשה מצוינת, אבל הכישרון שלו מוגבל וכשהוא נתקל ביאניק סינר, אפשר היה לראות גם עד כמה.
סינר הפסיד השנה רק בחמישה משחקים וניצח ב-55. על מגרשים קשים, המאזן שלו עומד על 2:35. יתרון הנקודות שלו במקום הראשון בעולם עצום. הוא שחקן חכם, עם חבטות נקיות וקריאת משחק של מהנדס תוכנה. הוא מהאנשים האלה שנולדו מבוגרים. חברים אומרים שהוא מעולם לא יצא למועדונים והוא מקדיש את כל חייו לטניס. ג'ינג'י חביב עם דיבור רך, שהשנה התברר כי הוא יותר חזק מכולם. ואם למישהו עוד היה ספק, באה ניו-יורק ושמה עליו את החותמת הרשמית. ואף אחד לא מתווכח עם ניו-יורק.