עוד זינוק מדאיג בגירעון בתקציב המדינה שהגיע כבר בחודש אוגוסט ל-8.3% מהתוצר, לעומת חוק התקציב שקבע יעד גירעון מרבי של 6.6%. הגירעון עלה עוד, כאשר לפי הבטחות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובכירים במשרדו העלייה בגירעון תיבלם בחודש אוקטובר, בשל ההשוואה לגירעון העצום שנוצר בחודש הראשון של מלחמת "חרבות ברזל".
גורמים כלכליים ציינו כי הנתונים שאותם פירסם אתמול החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, הם הגירעון הגבוה ביותר בישראל מאז מארס 2021, בתקופת משבר הקורונה. אז עמד על הגירעון על שיא של 169.4 מיליארד שקל. הגירעון כיום הוא גם הגבוה ביותר כאחוז מהתוצר מאז יולי 2021, אז היה 9.3%.
הגירעון בחודש אוגוסט גדל בעוד 12.1 מיליארד שקל, בהשוואה לחודש אוגוסט אשתקד שהסתיים בגירעון בסכום נמוך ממחציתו – 5.7 מיליארד שקל. מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של 84 מיליארד שקל, וב-12 החודשים האחרונים הגירעון המצטבר מסתכם כבר ב-161.4 מיליארד שקל.
בחודש אוגוסט נרשמו הכנסות של 37.4 מיליארד שקל ומראשית השנה הסתכמו ההכנסות כבר ב-315.2 מיליארד שקל, לעומת 303.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד – גידול מצטבר של 4%.
בחודש אוגוסט הוסיפו הוצאות הממשלה להיות גבוהות במיוחד והגיעו ל-49.5 מיליארד שקל. מראשית השנה מסתכמות ההוצאות כבר בכמעט 400 מיליארד שקל (399.2), לעומת כ-300 מיליארד (302.9) בתקופה המקבילה אשתקד. זהו גידול בכמעט 100 מיליארד שקל בהוצאות, שהן 31.8%.
שיעור הגידול המצטבר בהוצאות גם בנטרול הוצאות המלחמה הוא גבוה במיוחד – 8%.
על פי מגמת נתוני הגירעון כעת ותחזיות של הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ספק אם קיצוצים והעלאות מסים בסכום כולל של 35 מיליארד שקל שהציג שר האוצר בשבוע האחרון יספיקו בשנה הבאה להפחתת הגירעון לשיעור שנתי של 4% מהתוצר.
בתוך כך, מליאת הכנסת אישרה אתמול בקריאה ראשונה כי ההוצאה הממשלתית בשנת 2024 תוגדל ב-3.357 מיליארד שקל לצורך מימון הוצאות המלחמה האזרחיות. ההצעה עברה ברוב של 58 מול 52 שהתנגדו, ותגיע לדיון בוועדת הכספים ולאחר מכן לקריאה שנייה ושלישית במליאה.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', אמר בכנסת: "צריך לעשות את זה, מדובר בהגדלה נקודתית ומגודרת לטובת המפונים והמילואימניקים. הגירעון יתכנס חזרה אל היעד שהצבנו". לדבריו, "החוק הזה הוא חלק ראשון משני חוקים שמרכיבים תוספת תקציבית שנועדה להארכת מימון המפונים בעיקר בצפון בבתי המלון ובחלופות השונות, וכמובן הדברים הנלווים לפינוי כמו דמי אבטלה, מענקי עידוד תעסוקה והגדלה של תוכנית מעטפת המילואימניקים. הערכנו שהמלחמה תסתיים ועד יולי התושבים יוכלו לחזור לצפון ולדרום, ולצערי זה לא קרה. כאשר המלחמה מתארכת וצריך תוספת למפונים ולמילואימניקים – צריך לעשות את זה".
בהתייחסו לגירעון אמר שר האוצר: "בחוק הזה אין הגדלה של הגירעון. אנו מעריכים שאחרי ההגדלה הזו אנו עדיין שומרים על יעד הגירעון שהצבנו בתקציב המלחמה המתוקן. הגירעון הוא לא ליניארי, וברבעון האחרון של השנה הגירעון יתכנס אל היעד שלו של 6.6%. כרגע אנו שולטים בהוצאות האזרחיות, הגירעון יתכנס חזרה אל היעד שהצבנו. מרבית המדדים של הכלכלה הישראלית מדהימים. החברה הישראלית מגלה נחישות וממשיכה להניע את גלגלי המשק והכלכלה".
ח"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי), שהתנגדה להצעה, אמרה כי "הממשלה פתחה מחדש בפעם השנייה את תקציב 2024, עם תוספת של 3.357 מיליארד שקל לתקציב המדינה, שמקורם מגובה אך ורק בתחזיות ולא בכסף ממשי, במקום לקצץ מהכספים הקואליציוניים. רק בשבוע שעבר נציגי האוצר הודו בוועדת הכספים שנותרו כמיליארד וחצי שקל עודפים לא מנוצלים. מדובר בהחלטה בלתי אחראית שמראה לחברות הדירוג שהממשלה הזאת לא מוכנה לפעול באחריות הנדרשת, ומחפשת אך רק את הפתרונות הקלים".
בחודש אוגוסט הוסיפו הוצאות הממשלה להיות גבוהות במיוחד והגיעו ל-49.5 מיליארד שקל. מראשית השנה מסתכמות ההוצאות כבר בכמעט 400 מיליארד שקל, לעומת כ-300 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד
