במוזיאון תל-אביב לאמנות תיפתח מחר התערוכה "אני לא רוצה לשכוח", המציגה עבודות של אמניות ואמנים ישראלים בתגובה לאירועי 7 באוקטובר. חלק מהעבודות מגיבות באופן ישיר לעדויות ולדימויים הקשים שנצרבו בתודעה, באחרות הביטוי מרומז. מעל חלק מהעבודות מרחף צל השואה, חלק מאזכרות עבודות ידועות כמו "גרניקה" ו"הצעקה", או עושות שימוש בחיות לביטוי פחד ואימה. כל העבודות הן מאוסף מראווה וארתור אסבג, אספנים מפריז שבחרו לתמוך באמנות הישראלית ורכשו בשנה החולפת יותר מ-100 עבודות. אמנים משתתפים: מתן בן כנען, ציבי גבע, ניר הוד, גיא זגורסקי, רוני טהרלב, טגיסט יוסף רון, מרים כבסה, סיגלית לנדאו, יהודית סספורטס, עדי נס, גבריאל קלזמר, מיכל רובנר ועוד. עד 14 בדצמבר.
חללים ריקים
במוזיאון חיפה לאמנות נפתחו לאחרונה שש תערוכות יחיד של אמניות מהצפון. אחת התערוכות היא "פטרול" של הדר סייפן ממצפה הילה, המפונה לקיבוץ גשר הזיו. סייפן מציגה מקבץ עבודות וידיאו ותצלומים שבהם היא מתפקדת כחיילת, תוך אמירה על המצב שבו המדינה חסרה והאזרחים מתפקדים במקומה. היא מתצפתת על כלי טיס, פותחת צירים, מפטרלת סביב יישובים. בשתי סדרות צילומים שנוצרו כשסייפן ערכה נסיעות ליליות בכבישים הסמוכים לגבול לבנון, לא נראה כמעט דבר מלבד תאורת כבישי הביטחון המקיפים את היישובים המפונים. בדימויים שנוצרו – ספק תכשיטים מנצנצים, ספק גדרות חונקות – אין זכר לחיים שהיו אמורים למלא את החללים השחורים. עד 4 בינואר.
