בַּדֶּרֶךְ לְמִצְפֵּה רָמוֹן עָצַרְנוּ בְּמַחְצֶבֶת חֹשֶׁךְ.
זִקּוּקֵי כּוֹכָבִים נוֹרוּ בְּלִי הַפְסָקָה.
בַּלַּיְלָה הַסָּמִיךְ רָאִיתִי אֶת הַצַּעַר הַזֶּה,
שֶׁיָּדַע אוֹתִי לְפָנֶיךָ, נִדְלָק כְּמוֹ אֲבוּקָה
וּמֶרְחָק נִפְעַר בֵּינֵינוּ כְּמוֹ נַחְשׁוֹל
מֶטֶאוֹרִים בְּדַרְכָּם לָאֲדָמָה.
הִתְעַקַּשְׁתִּי לִצְפּוֹת בְּךָ נִשְׁמָט אֶל הָאַסְפַלְט
כְּמוֹ בַּקְבּוּק חוֹל צִבְעוֹנִי
נְשֹׁרֶת יֹפִי מְבֻזְבָּז
לַעֲשׂוֹת בְּךָ כְּאֵב שֶׁל מַכְתְּשִׁים.
זוֹכֵר אֵיךְ הִתְפַּזַּרְתָּ
בְּעֶשְׂרוֹת רְסִיסִים זוֹהֲרִים?
אֵין לִי מֻשָּׂג אֵיךְ אַתָּה עֲדַיִן מְחַיֵּךְ.
אֵיךְ הַחֶסֶד שֶׁלְּךָ דּוֹלֵק
כְּמוֹ הַצַּעַר הַזֶּה, שֶׁיָּדַע אוֹתִי לְפָנֶיךָ
וְיִשָּׁאֵר אַחֲרֵי שֶׁאֵלֵךְ.
