95% מהחללים והנרצחים במלחמת 7 באוקטובר – שרבים מהם היו צעירים – לא הותירו אחריהם צוואה. ביחידה של האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה טופלו כ-1,450 בקשות לצווי ירושה וצווי קיום צוואה לחללים ולנרצחים במלחמה – כך עולה מדוח סיכום הפעילות של האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים לשנת 2023, המתפרסם היום.
האפוטרופוס הכללי והממונה על ענייני ירושה במשרד המשפטים מופקד על ניהולם של כ-2.5 מיליארד שקל ומנהל כ-4,000 נכסי מקרקעין. הוא מפקח באמצעות עובדי היחידה על אפוטרופוסים שממונים על אנשים שלא מסוגלים לדאוג לעניינם, כדי להבטיח שיבצעו את תפקידם כראוי ובהגינות.
האפוטרופוס הכללי גם מוסמך לבדוק ולאשר בקשות לצווי ירושה (אם המנוח לא הותיר צוואה) או לקיום צוואה (אם המנוח הותיר צוואה), וגם אחראי על עיזבונות ועל תרומות שניתנו לטובת המדינה, גילוי וניהול רכוש נעדרים ועוד.
חוק הירושה קובע שבפטירת אדם, אם הוא לא ערך צוואה, אפשר לומר שבן/בת הזוג יירשו 50% מהעיזבון (מהרכוש) וה-50% הנותרים יורשים ילדי המנוח. מהדוח עולה כי בין השנים 2018 עד 2023 – 52% מהנפטרים לא ערכו צוואה לעומת 48% מהישראלים שנפטרו שכן ערכו צוואה.
ניתן לערוך צוואה בכל גיל, למעט קטין (מתחת לגיל 18) ומי שלא מבין בטיבה של צוואה. יש ארבעה סוגי צוואות: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות (רשם הירושה) או בפני נוטריון, וצוואה בעל פה (שכיב מרע), כשאדם רואה את פני המוות וחושב שהוא הולך למות.
מהדוח עולה כי הצוואה הכי שכיחה בישראל בשנים האחרונות הייתה צוואה בפני עדים (72%), אחריה צוואה בפני רשות (24%), במקום השלישי צוואה בכתב יד (4%) ובמקום האחרון צוואה בעל פה (שליש אחוז – 350 מקרים בלבד בחמש שנים האחרונות).
במדינת ישראל נפטרים בשנים האחרונות כ-50 אלף אנשים מדי שנה. בשנים האחרונות רואים גידול במודעות הישראלים לערוך צוואות. בין השנים 2018 ל-2023 ניתנו כ-209 אלף צווי קיום ירושה וצווי קיום צוואה על ידי רשם הירושה.
באותן 5 שנים הוצאו כ-100 אלף צווי קיום צוואה (כלומר, במקרים אלו המנוחים הותירו צוואה), וכ-109 אלף צווי ירושה הוצאו (במקרים אלו המנוחים לא ערכו צוואה והחלוקה נעשית על פי הוראות חוק הירושה). מנתונים אלו ניתן ללמוד כי כמעט חצי מהאנשים בישראל עורכים צוואה.
אגב, לשם השוואה, בשנת 2013 הוצאו רק 8,940 צווי קיום צוואה לעומת 18,767 צווי קיום צוואה שהוצאו בשנת 2023. כלומר, אחרי עשור זה כמעט יותר מכפול.
למה בעצם חשוב לערוך צוואה? עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי, מסביר כי "הניסיון מלמד כי ישנם מקרים שבהם חשוב לערוך צוואה ולהגדיר מי יזכה ברכוש לאחר הפטירה, כדי שאפשר יהיה להגשים את רצון המצווה. מומלץ לערוך צוואה כאשר מדובר באנשים צעירים עם ילדים, שכן חס וחלילה במקרה של פטירה של אחד ההורים, ההורה הנותר מוצא את עצמו שותף בנכסים עם ילדיו, כך שהוא נדרש לקבל אישור מהרשויות לביצוע פעולות בנכסים המשותפים".
לדברי פיגלסון, "עריכת צוואה מומלצת גם לאנשים שאין להם יורשים טבעיים במעגל המשפחתי הקרוב או לאנשים שרוצים לסטות מסדרי הירושה הקבועים בדין. אנו רואים בשנים האחרונות מגמה של עלייה בעריכת צוואות בישראל".
להזדקן בכבוד
הדוח מתייחס גם לתחום הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ומציין כי יותר מ-45,000 ייפויי כוח מתמשכים הופקדו על ידי הציבור במהלך שנת 2023, לעומת 500 בשנת 2017. כדי להימנע ממינוי אפוטרופוס לאדם שאיבד כשירות רצוי לערוך מסמך ייפוי כוח מתמשך. מדובר בכלי משפטי המאפשר לאדם לשמור על האוטונומיה שלו ועל רצונותיו ולתת הוראות שמתאימות להעדפות הספציפיות של אורחות חייו, בטרם יהפוך ללא כשיר להחליט בענייניו.
מהדוח עולה כי ב-24% מהמקרים, שבהם אדם איבד את כשרותו המשפטית בשנת 2023, נכנס לתוקף ייפוי כוח מתמשך, במקום השימוש באפוטרופסות (הליך שמצריך יותר פרוצדורות – ל.ד). מדובר בעלייה משמעותית ביחס לשנת 2022, שבה רק ב-15% מהמקרים הופעל ייפוי כוח מתמשך, ואחוזים בודדים בלבד בשנים הקודמות.
איפה המתנות?
בהתאם להוראות הדין, מועברות לאפוטרופוס הכללי מתנות שהתקבלו אצל עובדי ציבור והוחלט על ידי המשרד הממשלתי להעבירן לטיפולו. האפוטרופוס הכללי מוסמך, בין היתר, לסווג את המתנות למכירה, לשמירה או להשמדה. מתנות שסווגו למכירה – נמכרות במכרז פומבי.
סוגי המתנות שמתקבלות בעיקר הן תמונות, תכשיטים, ספרים, דברי נוי וכיוצ"ב. מהדוח עולה כי בשנת 2023 התקבלו 405 מתנות, בשנת 2022 התקבלו 193 מתנות, בשנת 2021 התקבלו 971 מתנות, ובשנת 2020 525 מתנות.
עו"ד בן ציון פיגלסון, האפוטרופוס הכללי: "הניסיון מלמד כי ישנם מקרים שבהם חשוב לערוך צוואה ולהגדיר מי יזכה ברכוש לאחר הפטירה, כדי שאפשר יהיה להגשים את רצון המצווה"
