אחרי תשע שנים שבהן לא שיחק בתיאטרון, רן דנקר יגלם את תפקיד המנחה במחזמר "קברט" שיעלה העונה בקאמרי בבימוי גלעד קמחי. "אני מתגעגע לתיאטרון כבר הרבה זמן", הוא אומר. "אני אמנם עסוק במוזיקה, אבל יש משהו בתיאטרון שמדגדג לי. 'קברט' הוא אחד המיוזיקלס האהובים עליי. את הסרט ראיתי 30-40 פעם. גם ראיתי את ההצגה עם איתי טיראן ואולה שור-סלקטר. היום אפשר להצטמרר מהמחזמר הזה, שבו ברלין משתנה ממקום ליברלי למקום מפחיד, ואנשים נאחזים במרתפים של הקברט ומקצינים את הפתיחות המינית שלהם ואת החופש".
המציאות כיום בארץ מזכירה את זו שבמחזמר?
"גם אצלנו המציאות קשה, ואני לא יודע מה יהיה כאן עד שהמחזמר יעלה בעוד כמה חודשים. לא צריך להיות גאון כדי להבין שמה שקרה בגרמניה יכול לקרות כאן. אנחנו אמנם כבר לא עם נרדף, אבל המקום הזה נעשה פחות דמוקרטי וליברלי. שואלים אותי, 'למה אתה לא עוזב את הארץ? יש לך אזרחות אמריקאית'. אני אומר, 'זה הבית שלי'. מצד שני, אני מסתכל על ההפיכה המשפטית ששוב חוזרת, על פוליטיקאים שמשסים אותנו אחד בשני ומפלגים אותנו מבוקר עד לילה, וזה עושה לי רע.
"אבל אני עדיין שואב תקווה מאנשים שאני אוהב ושנלחמים למען ערכים שאני אוהב. גם האמנות עוזרת לי. בכל פעם שאני לוקח גיטרה ומופיע, ואני רואה שאנשים מתרגשים ומחבקים אותי, זה מרכך אותי. גם הילדה שלי, אור, שהיא בת עשרה חודשים, משמחת אותי מאוד. היא נולדה שבוע אחרי תחילת המלחמה. אתה מסתכל ואומר, לאיזה עולם הבאתי את הילדים שלי?"
בין החזרות להצגה החדשה יעלה דנקר ב-30 בנובמבר מופע מיוחד בהיכל התרבות בתל-אביב שיביים בעלו, איתי וייזר. "גם ההופעה הזאת תהיה מאוד תיאטרלית", הוא אומר.
