הדחף הראשוני הוא להגחיך את הסיפור. בטח כשאתה רואה את הבחורה הצנומה שבקרב כתבי המשטרה מכונה "חולית", רזה כל כך ועל פניו בלתי מזיקה בעליל. במכנסי ג'ינס, טישירט לבנה ומשקפי שמש אדומים תפסה נועה גולדנברג מקום באולם בית המשפט בין הוריה ובעלה. זו שנעצרה בחוף הים בחשד כי זרקה כדור חול רטוב, להלן "קובבה", על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. אותה קובבה חביבה, לפעמים מעצבנת, שכולנו מכירים מהים. חול רטוב שחופנים בכפות הידיים סמוך לקו המים ומהדקים אותו כמו שמהדקים בשר טחון עמוס בתבלינים, פטרוזיליה ובצל קצוץ כשמכינים קציצות או קבב. רק שאת הקובבה לא זורקים לסיר או על המנגל. זורקים אותה איש על רעהו בהשתובבות תוך ריצה אל תוך המים או לחלופין, בהשתעשעות קונדסית של ילדים. אני מהמר שאיש מעולם לא הגיע לחדר המיון או למוקד קופות החולים בשל פגיעת קובבה. ואולי אני טועה: מי שהיה עד באחד מביקוריו בחוף הים לאירוע דרמטי של פינוי אדם מהחוף על ידי כוחות ההצלה, כשהמון סקרן הצטופף לראות מה אירע ובאוויר נשמעה שוב ושוב השאלה "מה קרה לו?" ובעקבותיה התשובה: "מסכן, הוא נפצע מקובבה", מוזמן לשלוח מכתב למערכת.
לכן, באינסטינקט הראשוני אתה מגחך. אבל אז אתה מתיישב על ספסל העץ הצר באולם 305 של כבוד השופט בני דורון בבית משפט השלום בתל-אביב, מחכה שהדיון בתיק ת.פ 22618-09-24 מדינת ישראל נגד נועה גולדנברג יתחיל, ותוך כדי ההמתנה הארוכה אתה מבין ששום דבר לא מצחיק בסיפור הזה. כי בשעה 11:30 ביום שני, שבה אמורה הייתה התביעה המשטרתית להאשים את גולדנברג בתקיפת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, השופט דורון דן בהארכת מעצרו של חשוד בגניבה שטען כי נעצר באלימות על ידי המשטרה. החשוד נשאר בבית המעצר והדיון התנהל בזום על גבי מסך גדול המוצב באולם. עורך דינו תירגם לו את הנאמר לערבית. הסנגור עידכן כי מרשו הגיש תלונה במח"ש, הקלדנית תיקתקה, מעצרו הוארך ובית המשפט עבר לתיק הבא. כך זה התנהל בסרט נע מתיק לתיק, מדיון על הרחקה מהבית של בן זוג אלים מכור לאלכוהול וממנו לדיון בעניינו של אדם שתקף את שכנו כשבתווך המתינה גולדנברג בסבלנות למעלה משעתיים עד שיחל הדיון בתיק שלה. לא היה צריך את התיק הזה כדי לדעת עד כמה מערכת המשפט עמוסה להחריד.
5 צפייה בגלריה
(נועה גולדנברג בתחנת לב תל־אביב. הכחישה שזרקה "חול או כדור חול או קובבה או בוץ" | צילום: יריב כץ)
מחדרי המעצר ללשכת השר
רק תיאור יובשני של השתלשלות האירועים מאפשר להבין את גודל הגרוטסקה בסיפור הזה. גרוטסקה שמגוללת לא רק את חוסר ההלימה בין האירוע עצמו לתגובת המשטרה אליו, אלא גם את הסיפור הגדול: נפילתה של משטרת ישראל לידיו של עבריין מורשע, איש הימין הקיצוני שבמשך שלושה עשורים בילה ימים ולילות בחדרי מעצר וחקירות של המשטרה, ועכשיו הוא השר האחראי על הארגון. זה שצמרת המשטרה התמסרה לו לחלוטין, ומי שלא יישר איתו קו הוחלף או יוחלף באחר.
אבל ענייננו מתחיל בחוף גאולה בתל-אביב בצהרי יום שישי האחרון. ביולי 2022 היה איתמר בן גביר חבר כנסת שלטש עיניו לתפקיד השר האחראי על המשטרה. ממשלת השינוי זה עתה נפלה ובן גביר ניהל קמפיין שעסק כולו בביטחון הפנים, בחיזוק המשילות והריבונות. במשך כשלושה שבועות באותו חודש הלכנו בעקבותיו אני ועמיתי אלישע בן קימון מכנס בחירות לכנס בחירות לצורך הכנת כתבת פרופיל עליו ועל הקמפיין למוסף "7 ימים". לקראת סיום העבודה על הכתבה נקבעה לנו פגישה עם בן גביר בכתובת שעוררה אצלנו עניין: בניין "פנינת הים" ברחוב הרברט סמואל 42, מול סוכת המציל של חוף גאולה. הגענו לדירה בקומה 12 בבניין, בעצם שתי דירות שחוברו יחדיו, עם ויטרינה ענקית ממנה נשקפים הים והחוף. על השולחן הונחה פלטת גבינות וירקות חתוכים. בן גביר נראה בעננים, חדור מטרה. בעלת הבית, נדבנית תומכת נלהבת של עוצמה יהודית ובן גביר, הסבירה באנגלית שאינה מעוניינת בפרסום שמה ושהיא מאפשרת לו להשתמש בדירה לפגישות כשהוא בתל-אביב.
לא ברור אם ביום שישי שעבר ביקר בן גביר בדירה הזו עם אשתו איילה וששת ילדיהם. מה שבטוח שהוא בהחלט מכיר את חוף גאולה מהפעמים שהשקיף עליו מאותה דירה. גם גולדנברג, 27, עוזרת מנכ"ל בחברה בשוק ההון, מכירה את חוף גאולה. היא גרה מרחק כמה דקות הליכה ממנו ומרבה לפקוד אותו לטבילה בסוף היום אחרי העבודה או בסופי שבוע עם חברים. הם רובצים קצת על החול אבל רוב הזמן יושבים במים, באזור העומק שמגיע עד המותניים, אולי עשרה מטרים מקו החוף.
כתב האישום שהוגש בהליך מזורז ממסגר את אירוע התקיפה לשתיים וחצי בצהריים. בן גביר התהלך בחוף ליד קו המים יחד עם מאבטחיו. יש שם שורות-שורות של מיטות שיזוף של העירייה וכיסאות פלסטיק ושמשיות. הוא יכול היה להשכיר מיטה ב-20 שקל או כיסא ושמשייה בעשרה שקלים לפריט, לשבת קצת ולהתרווח, אבל העדיף לעשות סיבוב.
המצילים גויסו למשימה
אולג גרשקה עלה לארץ מאוקראינה זמן קצר לאחר שהחלה המתקפה הרוסית. מאז הוא עובד בחוף גאולה בתור זה שמסדר את מיטות השיזוף והשמשיות, דואג לעשות להן חור עמוק בחול שלא יעופו ברוח. ביום שישי בצהריים הוא הבחין בהמולה על קו המים. "מישהי אומרת לי זה בן גביר. הרבה אנשים אומרים בן גביר לא טוב, צעקו לו שילך מפה, והרבה אנשים רצו לעשות איתו תמונה והוא הסכים להצטלם עם מי שרצה".
הפקח ויטאלי אומר שבן גביר משך אחריו אנשים. "הוא הסתובב כמו רוקסטאר, היה בחור עם חולצה צהובה שצעק עליו, 'לך מפה, רוצח, לך מפה, לא רוצים לראות אותך'".
אזרח שהיה בחוף תיעד בסרטון את בן גביר ותפס את רגע פגיעת החול בו. הסרטון הזה רץ בכל הרשתות החברתיות והמהדורות במשך כל סוף השבוע. רואים שם את בן גביר כשגבו אל המים ואת זרזיפי החול מתעופפים באוויר, פוגעים בו ובבחור בלי חולצה שבדיוק דיבר איתו. אם זו הייתה זו קובבה היא הספיקה להתפרק באוויר בטרם פגעה בבן גביר. רואים את המאבטח מצביע לעבר המים ואת בן גביר מסתובב ומתחיל ללכת לכיוון המשוער ממנו נזרק החול ואז הוא מצביע – לא ברור מהסרטון על מה או על מי, אבל ההצבעה שלו הספיקה כדי להקפיץ את המשטרה על מי שזוהתה על ידי השר והמאבטחים כבחורה שזרקה את החול.
5 צפייה בגלריה
בן גביר בזמן התקרית. האצבע שלו הספיקה כדי להקפיץ את המשטרה | צילום: באדיבות אברהם פריינד
באותו הרגע גולדנברג הייתה במים. השוטר אברהם בורלא, להלן "השוטר אבי", נשלח לקרוא לה לצאת.
זה המקום לצטט מתוך כתב האישום: "בנסיבות אלה החלה הנאשמת להימלט בריצה לתוך מעמקי הים, תוך שהשוטר אבי צעק לה לצאת מתוך הים. אז הפריעה הנאשמת לשוטר אבי בשעת מילוי תפקידו בכך שסירבה לצאת מהים משך דקות ארוכות".
גולדנברג טוענת שלא הבינה מה השוטר רוצה. היא לא חשבה שהוא פונה אליה. משלא נענה פנה השוטר אל סוכת המציל וביקש ממנו להוציא את גולדנברג מהמים. מה שמתואר בכתב האישום כ"מעמקי הים" נראה בסרטון נוסף, שתיעד שני מצילים צעירים במכנסי גלישה נכנסים למים כדי להוציא את גולדנברג, כמים רדודים. אזרח שהיה בחוף צילם את שני המצילים עומדים כשהמים מגיעים מתחת למותניהם ומדברים עם גולדנברג וחבריה, משכנעים אותה לצאת מהמים. היא לא יצאה. לדבריה, המצילים אמרו לה במה השוטר חושד בה והיא הכחישה. היא לא הבינה מה רוצים ממנה. חבריה גוננו עליה ואמרו שהיא לא זרקה חול לעבר השר. זה סרטון של קצת יותר מחמש דקות ובסופו יוצאים המצילים וחוזרים לסוכה. מה שלא רואים שם זה את המציל כורז לכל המתרחצים לצאת מהמים כי זה בסמכותו. לא רק גולדנברג וחבריה יצאו מהמים, כל המתרחצים בחוף.
השוטר אבי איפשר לה לאסוף את חפציה וביקש ממנה להתלוות אליו למשרד של הפיקוח העירוני הצמוד למזנון "הבננה ביץ'". "איך שהיא הגיעה למשרד שלנו", מסכם הפקח ויטאלי, "נעמדה פה ממש ממול", הצביע, "איפה שהבחור הזה שוחה, ספינת שיטור של המשטרה. בחיים לא ראיתי את הספינה הזו כל כך קרובה לחוף. היא הגיעה כדי להוציא את הבחורה מהמים".
כל זה קורה כשברקע הפשיעה שוברת שיאים. גם חוסר האונים של המשטרה שובר שיאים. הכהונה של בן גביר תיזכר אולי כגרועה ביותר בתולדות המשרד לביטחון הפנים, משרד שהוא התעקש לשנות את שמו למשרד לביטחון לאומי. במשך חודשים ארוכים המשטרה ומשרד השר ניסו להסתיר את הנתונים. אבל ביולי האחרון, בעקבות מספר פניות של התנועה לחופש המידע ושל מערכת ynet, נחשפו הנתונים. מתברר ששנת 2023, שכולה תחת אחריותו של בן גביר, הייתה שנה נוראית. בעבירות הרכוש – גניבה, פריצה, הצתה, סחיטה ושוד – נרשמה עלייה של עשרה אחוזים לעומת 2022. בעבירות נגד גוף – תקיפה, חבלה גופנית חמורה וחטיפה – נרשמה עלייה של חמישה אחוזים לעומת השנה הקודמת. בעבירות נגד אדם – גרימת מוות ברשלנות, הריגה, ניסיון לרצח, רצח ורצח על ידי פעולת איבה, נרשמה עלייה של 53 אחוז.
21,899 גניבות רכב דווחו, הנתון הגבוה ביותר מזה תשע שנים, מה שהביא לעלייה של עשרות אחוזים בפרמיות הביטוח. וזה רק הפתיח. 2023 הייתה שנת שיא במקרי הרצח בחברה הערבית עם 244 קורבנות. באותה שנה נרצחו גם 66 יהודים לעומת 38 נרצחים ב-2022. ואם מישהו חושב שהמצב השתפר אז ככה: לפי הקצב הנוכחי 2024 תשבור את השיא שנקבע בשנה שעברה. נכון ליום שני השבוע כבר עומד מספר הנרצחים בחברה הערבית על 164, ארבעה יותר מהתקופה המקבילה בשנה שעברה. רק ב-48 שעות שקדמו לכתיבת הכתבה אירעו ארבעה מקרי רצח: בטירה, בקריית חיים שבחיפה, בראשון-לציון ובתל שבע.
וקצב האירועים רק מתגבר: מרביעי עד חמישי נרצח גבר ברמלה, שעה אחר כך נרצחה בעיר אישה, ובצפון אירע רצח ליד ליד מג'ד אל-כרום.
במחוז ש"י הורידה המשטרה פרופיל. השוטרים על הר הבית מעלימים עין מהיהודים שעולים להר, מתפללים ומשתטחים, ולמעשה מאפשרים את הפרת הסטטוס קוו. בתור השר הממונה, בן גביר שולט על כל המינויים במשטרה מדרגת סגן ניצב ומעלה. זה מאפשר לו שליטה כמעט אבסולוטית על אופי הקצונה ולא פחות מכך על המדיניות. על המדיניות שלו הוא מצהיר בכל מקום, הוא לא צריך לדבר עליה עם השוטרים והקצינים. מי שרוצה להתקדם יודע מה מצופה ממנו.
בן גביר רצה למנות את סגן המפכ"ל הקודם, ניצב אבשלום פלד, למפכ"ל. פלד, קצין ללא ניסיון פיקודי על מחוז, התחבב על בן גביר בגלל רצונו העז לרצותו. הוא הסיר את מועמדותו לאחר שהבין שיתקשה לעבור את הוועדה למינויים בכירים בשל הסתבכות בעבירות בנייה בעבר. במקומו מינה בן גביר למפכ"ל את מפקד מחוז חוף, ניצב דני לוי. לוי ייזכר כמפקד שבתקופתו נרשמה עלייה של כ-80 אחוז במקרי הרצח במחוז. את הכישלון בתחום הזה אפשר אולי להסביר בכך שאת מרבית האנרגיה שלו הוא השקיע בטיפול ביד ברזל בהפגנות מול בית ראש הממשלה בקיסריה. פנצ'ר בדרך לנווה תרצה
שרון, אמה של נועה, קיבלה ממנה טלפון באזור רבע לשלוש בצהריים. "היא אמרה לי: 'אמא אני בחוף, עיכבו אותי בטענה שזרקתי חול על בן גביר'", היא מספרת, ואומרת שלא חשבה באותו רגע שככה יתגלגלו העניינים. שרון האם עידכנה מיד את עו"ד ניר אלפסה, אותו היא מכירה מעבודתה. היא רואת חשבון ועורכת דין המתמחה בדיני עבודה ואת אלפסה המתמחה בפלילים היא פוגשת לא פעם בבית המשפט.
אלפסה הוא אחד המתנדבים במערך המשפטי המסייע למי שנעצר במסגרת ההפגנות הקוראות להשבת החטופים ולהקדמת הבחירות. הוא כבר ראה עשרות מעצרי שווא והתנהגות בריונית ואלימה של שוטרים, אבל תיק כזה עוד לא היה לו. "הגעתי לתחנת לב העיר בשלוש וחצי בערך. נועה ישבה בהמתנה לחקירה בחצר פנימית עם סבכת ברזל ליד חדר המעוכבים. לא הכניסו אותה פנימה כי היו שם רק גברים. הבנתי ממנה שהיא והחברים ראו את בן גביר והיה להם קשה עם זה. 'תראה מה זה, המלחמה עוד לא נגמרה, יש 101 חטופים במנהרות בעזה, המדינה כולה בבלגן והוא בא לים כאילו המצב נורמלי'. זה היה הדיבור בינה לבין החברים בתוך המים. בחוץ היו אנשים שצעקו עליו. האם היא השליכה חול? לא רוצה להיכנס לזה כי יהיה משפט ושם נדבר. לטענתה היא לא זרקה חול עליו או לעברו".
בזמן שהיא המתינה בתחנה נגבו עדויות מבן גביר ומאבטחיו. חקירתה החלה ברבע לשש בערך והסתיימה לפני שש וחצי. קצין החקירות הודיע לה שהוחלט לעצור אותה ללילה ולמחרת, במוצאי שבת, היא תובא להארכת מעצר בבית המשפט. "היא התחילה לבכות", אומרת האם, "איך אפשר שלא. מה לה ולבית מעצר?! זה היה מגוחך ואבסורדי. יכלו לומר לה אחרי החקירה שהיא משוחררת ושתבוא להמשך חקירה ביום ראשון. אבל לא, עשו מזה כזו דרמה. גם כשאמרנו שהיא חולה במחלה כרונית ונוטלת תרופות ושמצבי סטרס וחוסר שינה עלולים להשפיע עליה בריאותית, זה לא עניין אותם".
עו"ד אלפסה טס למשרדו כדי לכתוב ערעור על ההחלטה. זה לא עזר. סמוך לחצות נדחה הערעור. גולדנברג הייתה אז בעיצומו של מסע קפקאי לנווה תרצה. בניסיון הראשון היא יצאה מתחנת לב תל-אביב אזוקה בידיה וברגליה בניידת, אבל אחרי כרבע שעה נסיעה הניידת נעצרה בשוליים עם פנצ'ר בגלגל. אחרי המתנה ממושכת הופיעה ניידת חלופית. כשהגיעה לנווה תרצה היה כבר כמעט עשר בלילה. הסוהרים ביקשו שימתינו בחוץ כי בדיוק יש ספירה. אחר כך, כשנכנסו איתה השוטרים לכלא, התברר שחסרות חתימות על הטפסים והיא נשלחה יחד איתם למלא את החתימות בתחנה. שוב נסיעה לתל-אביב, חתימה על טפסים וחזרה לנווה תרצה. כשנקלטה שם כבר היה אחרי חצות.
"אין שום תיעוד"
"בדרך לדיון בבית המשפט" מספרת האם, "הושיבו אותה בניידת מסורגת של עצירים והסוהרת שהייתה איתה הידקה חזק את האזיקים על ידיה ורגליה. ומדובר באזיקים שאפשר להגדיל אותם, לא צריך להדק אותם עד כדי כאב על פרק היד. ונועה בכתה מרוב כאבים והתחננה שהיא תשחרר קצת את הלחץ, אבל הסוהרת סירבה. אמרה לה: 'לא משחררת לך, אני מפחדת שתברחי'. וכל זה כשהם בניידת עם סורגים. טירוף מוחלט".
בבית המשפט המתינו עשרות כתבים, קרובי משפחה וחברים. מי שחי את אולמות המעצר התפלא לראות שם את מפקד יחידת נחשון, תת-גונדר אסף זגורי, שמונה לתפקידו לפני כחודש בהמלצת נציב שב"ס, רב-גונדר קובי יעקובי, עוד קצין שהתקדם בזכות קרבתו לבן גביר. מי שאישר את מינויו של זגורי היה בן גביר בעצמו.
חוץ מזגורי הגיע לדיון גם קצין החקירות של מחוז תל-אביב, נצ"מ זיו שגיב. רמה כזו של בעלי תפקידים בכירים לא זכורה גם במשפטים של ראשי משפחות פשע. "ותאמין לי", אומר עו"ד אלפסה, "יש לי למעלה מ-20 שנות ניסיון בתחום. ייצגתי גם בפרשה 512 את אחד הנאשמים ובעוד עשרות תיקי פשע חמורים. אף פעם לא ראיתי קצין חקירות מחוזי מגיע לדיון בהארכת מעצר. ולא ראיתי את מפקד יחידת נחשון יושב באולם הארכות המעצר, בטח לא בדיון שהתקיים במוצאי שבת מחוץ לשעות העבודה".
בתום הדיון שוחררה גולדנברג הביתה בתנאים מגבילים. למחרת הגיעה לחקירה נוספת, שנמשכה כשעה, בתחנת לב תל-אביב, ולאחריה נשלחה לביתה. למחרת הוגש נגדה כתב האישום. בהצהרה שהופצה לתקשורת הכחישה גולדנברג שזרקה על בן גביר "חול או כדור חול או קובבה או בוץ". אמה שרון אומרת שהיא בטראומה מכל הסיפור. "היא עוד לא עיבדה את מה שעבר עליה בסיפור הזה. היא בטראומה מכל השנה הזו, כל הדור שלה בטראומה מהשנה הנוראית הזו. שבעה חברים שלה נרצחו בנובה". ועורך הדין אלפסה אומר שיהיה לתובעת המשטרה קשה להוכיח שמרשתו זרקה את החול. "אין שום תיעוד לדבר הזה. רואים את החול עף ופוגע בו, אבל לא רואים מי זורק. הוא טוען שחטף כדור חול בגבו, הסרטון מראה משהו אחר. כל מה שיש פה זה שר אחראי שיושב למשטרה על הווריד ורוצה שירצו אותו. ניגוד העניינים זועק לשמיים: הוא אחראי על הקידום של הקצינים שעוסקים בתיק הזה והוא גם המתלונן ועד התביעה מספר אחת בתיק".
מהמשטרה נמסר בתגובה: "מדובר בנאשמת בת 27 שהוגש נגדה כתב אישום בגין תקיפת עובד ציבור והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו. כל ניסיון לגמד את האירוע החמור נותן לגיטימציה לפגיעה באנשי ציבור ואנו לא נאפשר זאת. נדגיש כי כל זכויותיה של הנאשמת נשמרו בקפידה. השוטרים פעלו כפי שמצופה מהם וראוי היה לגנות בתוקף עבירה של תקיפת עובד ציבור".
