התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי, כרים חאן, ביקש השבוע משופטי ההרכב הדן בבקשתו להוצאת צווי מעצר לנתניהו ולגלנט לזרז את ההחלטה. זה מתקרב. זה מסוכן. זו תזכורת שהחזית הבינלאומית, החזית השמינית, ממשיכה לבעור, והיא משפיעה על החזית הצבאית. בספטמבר ובאוקטובר מתחדשים הלימודים בקמפוסים, ועימם גם ההפגנות. שונאי ישראל מתארגנים. אוניברסיטת מרילנד, והיא רק משל, כבר הקצתה את כל מרכז הקמפוס להפגנת 7 באוקטובר 2024. "הגרדיאן" כבר מדווח בהתלהבות על ההכנות למחאה גדולה יותר מזו של שנה שעברה. העידוד מגיע מהעיתונות ומעולם התרבות. בתחילת השבוע זו הייתה הבמאית האמריקאית שרה פרידלנד שזכתה בפרס על סרט ביכורים בפסטיבל ונציה. היא עלתה על הבמה ודיברה על הג'נוסייד שישראל מבצעת. בחודש מארס זה היה הבמאי הבריטי ג'ונתן גלייזר שזכה בפרס על סרט שעסק בשואה, עלה על הבמה, ועשה השוואה מרומזת בין מה שעשו הנאצים לבין מה שעושה ישראל. שניהם יהודים.
1 צפייה בגלריה
כרים חאן. זה מתקרב. זה מסוכן. זו תזכורת שהחזית הבינלאומית ממשיכה לבעור, והיא משפיעה על החזית הצבאית
(צילום: AFP/LUIS ACOSTA)
זה מעניין, משום שהאנטישמים מפיצים את העלילה ש"היהודים שולטים בהוליווד, במדיה, באקדמיה", ויותר מדי יהודים, כדי לנקות את עצמם, מתאמצים להוכיח שהם שונאים את מדינת היהודים. הם מתקשים להבין, האווילים הללו, שהם רק מלבים את האנטישמיות. הם אומרים "כיבוש" למרות שזה הג'יהאד שמצהיר על כך שהוא רוצה לכבוש את כל העולם. הם מדברים על זכויות אדם כאשר הרמיסה הגדולה ביותר של זכויות אדם מתבצעת בדיוק באזורי השליטה של אלה שהם מפגינים למענם. הם מדברים על ג'נוסייד ומסרבים להודות שכבר שני עשורים הג'יהאד, שחמאס הוא חלק ממנו, הוא הגורם המרכזי לרצח המוני בכל מקום שבו הוא פועל. צ'רצ'יל כבר אמר: "פייסן הוא אדם המאכיל תנין, בתקווה שהוא יאכל אותו אחרון". איך, לעזאזל, אפשר להפגין הזדהות עם חמאס, ואפילו להצדיק אותו, כשהמנהיג הרוחני של הארגון אמר ש"המוסלמים צריכים להשלים את מלאכתו של היטלר".
אפשר. משום שהעדר הפרוגרסיבי הזה חשוף לתעמולת שקרים שמגיעה בעיקר מכלי התקשורת ה"מכובדים" ביותר. הרי "הניו יורק טיימס", עיתון האליטה בארה"ב, מפרסם שוב ושוב מאמרים ששוללים את עצם זכות קיומה של ישראל. זה לא התחיל ב-7 באוקטובר. זו שטיפת מוח שעובדת. "הבעיה העיקרית היא הפליטים הפלסטינים, ויש להם זכות שיבה לישראל", כתב שם ב-2021 פיטר ביינרט, האליל של השמאל היהודי הפרוגרסיבי. במארס השנה הוא כתב שם שיהודי ארה"ב צריכים לתת גט כריתות לציונות. וכבר שנים הוא מטיף לחיסולה של ישראל תחת הקלישאה של "מדינה אחת". הוא בסירה אחת עם בן גביר וסמוטריץ'. מעניין אם הוא היה מוכן לחיות ב"מדינה אחת" שקרוב לחצי מתושביה הם אנטישמים מוצהרים שרוצים להשמיד את ה"כופרים". ומעניין אם הוא מטיף גם ל"זכות שיבה" לעשרות מיליוני המגורשים מאז מלחמת העולם הראשונה. ומעניין אם העיתון שהיה פעם מכובד היה מפרסם עוד ועוד מאמרים שקוראים, הלכה למעשה, לשלילת זכות הקיום של מדינה אחרת. אין סיכוי. דין אחד לכל מדינות העולם. דין שונה לישראל. אלה לא אנקדוטות. העיתונאית לילך סיגן פירסמה מחקר מקיף על ההטיות של העיתון לפני המלחמה, וביחד עם פרופ' איתן גלבוע על ההטיה השיטתית לאחר 7 באוקטובר.
דווקא חוקרים עצמאים
השבוע פורסם מחקר מקיף ויסודי על ה-BBC, שיזם וערך עו"ד טרוור אסרסון, ישראלי ממוצא בריטי, שכבר פירסם בעבר דוחות על הסיקור העוין של ה-BBC. על הדוח הנוכחי עמל אסרסון עם צוות של 20 עורכי דין ו-20 מדעני נתונים, גם תוך כדי שימוש בבינה מלאכותית. לפי הדוח, בארבעת החודשים הראשונים לאחר 7 באוקטובר, ההתייחסות ל"ג'נוסייד" הייתה פי 14 לישראל לעומת חמאס. זה קורה משום שחלק מכתבי הערוץ מזדהים בגלוי עם ארגון הטרור - הגדרה, אגב, שהערוץ מסרב לנקוב בה. חד וחלק. ה-BBC, כצפוי, דחה את הדוח בתגובה הראשונית, אבל עם זאת הודיע שיבצע בדיקה מעמיקה יותר של ממצאיו. אל תעצרו את הנשימה. הנחמה היחידה מצויה בעובדה שהרבה מאוד כלי תקשורת, לא רק בבריטניה, התייחסו לדוח ברצינות. ב"טלגרף" זו הייתה כותרת ראשית. לפעמים, מתברר, דווקא חוקרים עצמאים עושים את העבודה היסודית, המעמיקה, בהתמודדות עם תעשיית השקרים.
בדיוק מה שרצו לשמוע
גם יולי נובק, מנכ"לית "בצלם", תורמת את חלקה. באחד המשפטים הראשונים בנאום שנשאה לפני שבוע במועצת הביטחון, אמרה נובק ש"בשביל להבין את ההיגיון מאחורי האופן הפושע שבו מתנהלת ממשלת ישראל ב-11 החודשים האחרונים צריך להבין את המטרות של המשטר הזה. מאז שישראל נוסדה, ההיגיון המנחה של המשטר בישראל היה לקדם עליונות יהודית בכל השטח שבשליטתו". מעבר לשני משפטים של גינוי רפה לחמאס, זה היה נאום שכל דובר חמאס, כל אנטי-ציוני, כל אנטישמי, היה מאמץ בחום.
חבל. משום שלהשמיע דברי תועבה נגד ישראל דווקא מול פורום שיש בו רוב אוטומטי של מדינות חשוכות, שזה בדיוק מה שהן משמיעות ורוצות לשמוע - זה מעשה עלוב. וחבל, משום שדווקא שם הייתה לנובק הזדמנות מצוינת להציל משהו מתדמיתם של אלה שקרויים "ארגוני זכויות". היא הייתה יכולה לומר שישראל נמצאת תחת התקפה של אידיאולוגיה רצחנית ושהמאבק נגד ציר הרשע - מוצדק. והיא הייתה יכולה להוסיף, כנציגת ארגון זכויות, ששום דבר לא מצדיק הפרות של הדין הבינלאומי. אבל נובק הדגימה למעשה ש"ארגוני זכויות" הפכו לזרוע תעמולה של חמאס. זה היה נאום שבו בוצע תרגיל היפוך הקערה. אלה שמצהירים בקולי קולות על רצונם להשמיד את היהודים ולכפות אימפריאליזם איסלאמיסטי על כל העולם הם הקורבנות, וישראל, שנאבקת ברשע המוחלט הזה, הנאצי באידיאולוגיה ובמעשה, היא הפושעת.
פרופ' ג'פרי הרף, מהחשובים בחוקרי השואה והתעמולה הנאצית, כתב על היפוך הקערה. בתעמולה של גבלס, לא הנאצים היו נגד היהודים. אלה היהודים שהתכוונו להשמיד את הנאצים. התעמולה האנטי-ישראלית של הימים הללו עושה בדיוק את אותו דבר. היהודים אשמים. האיסלאמיסטים צודקים. נובק יודעת שצמד המילים "עליונות יהודית" מתקשר ל"עליונות לבנה" הידועה לשמצה. אבל התועמלנית דוהרת. היא לא בוחלת בשום מניפולציה.
הייתה לה הזדמנות להציג תמונה מאוזנת של המצב עם ביקורת עניינית. אפשר להניח שאז ההשפעה של "בצלם" על דעת הקהל ועל השיח בעניין החריגות של צה"ל הייתה הרבה יותר רצינית. אבל נובק גייסה את עצמה, באופן מוחלט, לתעמולת היפוך הקערה. ועם "פעילי זכויות" ו"ארגוני זכויות" מהסוג של נובק ו"בצלם", אנחנו מגלים שתעמולת השקרים חוזרת. היהודים שוב אשמים.
