הקבוצה העוצמתית שהייתה למכבי חיפה לפני שנתיים התפרקה, זה המצב הנתון. כאן נכנס לתמונה המנהל המקצועי גל אלברמן, והיכולת שלו לעבוד בשיתוף פעולה עם המאמן ברק בכר כדי לבנות מחדש קבוצה אלופה. שניהם צריכים לשים את האגו בצד ולבנות קבוצה ביחד, ולא תוך מאבקי כוח של מי הביא את השחקן ההוא ומי את הכוכב הזה. הסינכרון ביניהם קריטי להצלחה של מכבי חיפה. כולם זוכרים שאחרי העזיבה של בכר לבלגרד, אלברמן רצה להיות דומיננטי בהחתמות מול מסאי דגו וזה לאו דווקא צלח.
ההתמודדות של המועדון עם גל העזיבות מאוד לא קלה. שחקנים סופר-דומיננטיים המריאו למחוזות חדשים ומי שהגיעו במקומם עד כה הם לא שחקנים בולטים במיוחד. מכבי חיפה היא עדיין קבוצה מאוד חזקה עם סגל עוצמתי, אבל יש בו בעיות. פרנצדי פיירו היה כוח משמעותי מבחינת מספרים, ושיתוף הפעולה שלו עם דין דוד הביא הצלחה. עם זאת, אני לא חושב שהעזיבה שלו היא אבידה גדולה. מבחינתי דיא סבע זה כוח, בעוד גדי קינדה הכי מאכזב וחייב להתעורר, וגם דולב חזיזה אמור לחזור ולתרום התקפית.
העזיבה של הכוכבים מייצרת בעיה ובור שצריך למלא, וגם מצב המלחמה משפיע ומקשה על מציאת פתרונות. על השחקנים הזרים מופעל לחץ גדול מצד המשפחות, לכן חלקם עוזבים ובמקביל קשה להביא במקומם זרים איכותיים, שהם עצמם חוששים מהמצב כפי שהוא משתקף מבחוץ. אנחנו מודעים לכך שיעקב שחר מקפיד על שכר שפוי, הוא לא ישלם סכומים ששוברים תקרה מסוימת. הוא ייתן 600 אלף יורו לשחקן אחד, אבל לא לעשרה. ככה קשה מאוד לשמור על הכוכבים שלך.
יש למכבי חיפה סקאוטינג מספיק טוב כדי למצוא שחקנים בסכומים הגיוניים. מבחינת החתמות, מכבי ת"א נמצאת כרגע בעדיפות וביתרון עליה, אבל למכבי חיפה יש את המאמן הבכיר שמכיר את הליגה ומכיר את ה-DNA של המועדון והאוהדים. מכבי חיפה מספיק עמוקה, היא נבנית נכון והיא תצליח רק אם בכר ואלברמן יעבדו בשיתוף פעולה מלא.
