ביהודה ושומרון פועלות שתי אסטרטגיות סותרות. בראשונה, צה"ל, שב"כ ויחידות המשטרה המיוחדות פועלים בהיקפים נרחבים ובהצלחה מדהימה לסיכול פעולות טרור בכל רחבי המדינה. הצלחתם היא בעלת משמעות אסטרטגית, כיוון שהיא מאפשרת לישראל לתפקד בצורה תקינה. גם ביהודה ושומרון, למרות מספר הנרצחים הרב רק החודש, המצב עלול היה להיות גרוע בצורה דרמטית. כוחות הביטחון ראויים להצדעה מתוחה על הצלחה יוצאת דופן של פעילות מבצעית מדויקת, מבוססת מודיעין איכותי ביותר.
מנגד, מופעלת אסטרטגיית פעולה בהנהגת השר בצלאל סמוטריץ', כפי שכתב עליה בהרחבה ב"ידיעות אחרונות" בתחילת השבוע נחום ברנע. סמוטריץ' מונחה על ידי אידיאולוגיה נוקשה - שלזכותו, הוא אינו מסתיר אותה - מטרתו היא שליטה ישירה ביהודה ושומרון, על בסיס ההתנחלויות והיישובים היהודיים. לצורך כך הוא הצליח בצורה שלא תיאמן להשתלט על המינהל האזרחי - זרוע ביטחונית בפיקוד קצין בכיר בדרגת תת-אלוף, שכפוף לאלוף פיקוד מרכז ולמתאם הפעולות בשטחים. תכליתו המקורית של המינהל היא לאזן בין האוכלוסייה היהודית לבין הפלסטינית, ובכך לאפשר שלטון לגיטימי ביהודה ושומרון עד להשגת פתרון קבע, אם יושג ביום מן הימים, אולם כיום המציאות שונה לחלוטין: המינהל האזרחי, עתיר העוצמה והסמכויות, נשלט למעשה על ידי סגנו האזרחי של ראש המינהל האזרחי, שכפוף ישירות לשר ולא למפקדו. הוא מקדם מדיניות של אפליית האוכלוסייה היהודית והכבדת העול על הפלסטינים, זאת במקביל למאמצים מצד השר סמוטריץ' - בהיותו שר האוצר - להחליש את הרשות הפלסטינית ולהוביל לקריסתה, לצד מניעת פרנסה מ-120 אלף מפרנסים ראשיים שאמורים לכלכל כמיליון איש. אם המגמה של הגברת המצוקה הפלסטינית לא תיבלם, ישראל עלולה למצוא את עצמה בחזית עימות הולכת ומתעצמת, עם עוינות מתרחבת, וקרקע רעילה לצמיחת טרור.
זאת ועוד, הרפובליקה האיסלאמית של איראן, שחורטת על דגלה את השמדת ישראל, מזהה הזדמנות להבריח אמצעי לחימה ומחבלים ליהודה ושומרון דרך ירדן, וכך מנסה לערער גם את יציבותה של הממלכה ההאשמית כדי להוסיפה לחגורת האש סביב ישראל. סמוטריץ' הציג כבר לפני שנים את חלומו להזיז את הפלסטינים מיהודה ושומרון, והוא אינו רוחש שום כבוד לירדן. אם חזונו ימומש, אנו עלולים לאבד את הקשר עימה כמשענת אסטרטגית. כך, ערעור היציבות ביהודה ושומרון עלול להוביל לפתיחת חזית שמינית במספר - שעלולה להפוך לרגישה ביותר בשל מיקומה הגיאוגרפי.
לכך יש להוסיף את הניסיונות המסוכנים ביותר של השר בן גביר לעורר את גזרת הר הבית ומקדש אל-אקצא - אחד ממוקדי התבערה המסוכנים בעולם. אם הוא ימשיך בהתגרויותיו, הוא עלול להצית אש בינינו לבין העולם המוסלמי כולו.
השילוב של פעולות סמוטריץ' ביהודה ושומרון עם אפשרות להצתת עימות דתי מול העולם המוסלמי כולו עלול לפגוע פגיעה קשה ביכולותיה של ישראל להתמודד עם האיום המרכזי עליה: האיום האיראני. ישראל חייבת להמשיך בפעולות הסיכול המעולות, אך לצד זאת עליה לבלום מיידית את מהלכיהם אלו של סמוטריץ' ובן גביר. קיימת אפשרות להגיע להסדרה בעזה ולשקט בחזית הצפונית, להחזיר את האזרחים הישראלים הביתה, לחזור לנתיב של בריתות אסטרטגיות שהוכיחו את עצמן אחרי 7 באוקטובר, לשפר את מצבנו הכלכלי ולעצור תהליכים מסוכנים בבתי הדין הבינלאומיים. זו ממש העת האחרונה לעצור תהליכים שמקורם בחוסר תבונה של ישראל - הפתרון גלום בתבונה לעצור הידרדרות לתהום, ולבחור באופציה מדינית אחרי שצה"ל הפליא מכותיו בחמאס. כשמעל כל זה, נמצא הצו המוסרי העליון: החזרת כל החטופים והחטופות לבתיהם.
ערעור היציבות ביו"ש עלול להוביל לפתיחת חזית שמינית במספר, שעלולה להפוך לרגישה ביותר בשל מיקומה הגיאוגרפי
