בראשית ספטמבר הכניסה רשת "מייסיס" האמריקאית ל-50 מסניפיה את מוצרי הטיפוח לעור הפנים של המותג הישראלי FRÉ. באפריל האחרון העלתה גם רשת הקניות האמריקאית הענקית QVC שני מוצרים של המותג למכירה אונליין, ותוך שמונה דקות נגמר כל המלאי. לאחרונה נכנסו מוצרי המותג לרשתות ואתרים נוספים בארה"ב, בהם רשת Erewhon המוכרת כרשת פרימיום בלוס-אנג'לס וסביבתה, ו-Goop, האתר של גווינת' פלטרו. גם לרשת סופר-פארם בישראל הם נכנסו בראשית הקיץ.
FRÉ ("חופשי", בצרפתית) נולד במקרה בקיץ 2014 על חוף הים בתל-אביב במוחם של שני עולים חדשים גאים מצרפת, מיכאל אזולאי ומיכאל בן סעדון, שניהם בני 46 היום. "עמדנו עם נשותינו על הטיילת והסתכלנו בים הכחול", מספר אזולאי. "פתאום חלפה על פנינו רצה שהייתה לבושה בטייטס ונעלי ריצה ממותגי על, בנדנה על הראש, סלולרי מדגם יקר על הזרוע, אוזניות – תמונה כמעט מושלמת של אישה אופנתית שוחרת בריאות. משהו אחד פגם בהופעה — קרם ההגנה הלבן שכיסה את פניה שטופות הזיעה, שהפך לשכבה שמנונית שנזלה לתוך עיניה וגרמה לה למצמץ בשמש החזקה. 'צריך להיות לה ממש לא נוח עם המוצר הזה על הפנים', אמרו שתי נשותינו ביחד. הרגשנו שלא נוח לה, וחשבנו על זה שנשים שוחרות יופי ופעילות ספורטיבית שקונות לאימון ולריצה בגדים יקרים כמו לולו למון ומתחרותיה, שהתחילו אז לפרוח, צריכות גם קרם הגנה מתאים לפנים. וכך נולד FRÉ".
ב-2016 שווקו שלושת המוצרים הראשונים – תכשיר לניקוי פנים, קרם לחות וסרום. היום מוכרת החברה 18 מוצרים, ושמונה נוספים ייצאו לשוק תוך שנה – קו מוצרים לגוף וקו מוצרים לשפתיים. את השנה הראשונה לפעילותם הם סיימו עם מכירות של 200,000 דולר, ובחמש השנים הראשונות הם מכרו רק באתר אונליין שלהם בארה"ב, כשכל המוצרים, עד היום, מיוצרים בארץ. את 2024 הם יסיימו כבר עם 9.5 מיליון דולר מכירות – 40% מהן בארה"ב ו-60% בישראל. בשנה האחרונה, למרות המכה האדירה שספגו ב-7 באוקטובר בשל עצירת המכירות, החרמות ובריחת העוקבים והמשפיעניות בארה"ב, הם הצליחו להגדיל את מכירותיהם ב-25%. והם משוכנעים שיש בידיהם פוטנציאל לסיפור הצלחה, אם כי עדיין לפניהם דרך ארוכה.
נשואים לישראליות
סיפור החיים של שני המייסדים מרתק ויוצא דופן. הם עלו לישראל בנפרד, והכירו לפני עשר שנים דרך מכרה משותפת, שטענה שיש להם הסתכלות דומה ושאיפות מקבילות להקים מיזם עסקי חדש. השותפות העסקית הפכה אותם לחברים. שניהם נשואים לישראליות, אותן הכירו בישראל, ושניהם אבות לשלושה ילדים. החברים קוראים להם "שני המיכאלים". הנשים לא מעורבות בעסק.
אזולאי, יליד פריז, הוא בן להורים ממוצא אלג'יראי, ציוניים מאוד. "הוריי גידלו אותי על ציונות. אבא היה חוזר ואומר: צרפת אינה הבית שלכם. היה לו מותג הלבשה מצליח לגברים, וכבר מהרווחים הראשונים הוא הפריש תרומות לישראל. כל חופשת קיץ בילינו בארץ, ומגיל 18 רציתי לעלות אבל זה לא התאפשר, כי לא הייתה לי משפחה קרובה בישראל.
"למדתי מינהל עסקים באוניברסיטת דופין בפריז, שאחוז היהודים בה בלט תמיד. באווירת אוסלו ששררה אז, בשנה הרביעית ללימודים ולרגל שנת ה-50 לישראל, נולדה תוכנית חילופי סטודנטים, ובאתי במסגרתה ללמוד באוניברסיטת תל-אביב לחצי שנה, בסוף 1999 תחילת 2000. התוכנית מומנה בין השאר על ידי בית ההשקעות קוקרמן ושות', ואחרי שסיימתי, אדי קוקרמן, שהוא בן למי שהיה ראש הקהילה היהודית בצרפת, נתן לי הזדמנות לעשות סטאז' בבית ההשקעות שלו. חזרתי לצרפת לסיים את הסמסטר, אבל בספטמבר 2000 כבר לא היה לי ספק שמקומי בישראל ועליתי. לא חיפשתי חברים בקהילה הצרפתית המקומית – רציתי להשתלב בחברה הישראלית, לשאת אישה ישראלית, מה שגם קרה. הילדים שלי אפילו לא מדברים היטב צרפתית".
3 צפייה בגלריה
מייסיס. "אם נעמוד במבחן המכירות, אנחנו מקווים שתיפתח לנו דלת ל־ 200 סניפים נוספים" | צילום: Nam Y. Huh , איי־פי
בעקבותיו עלו אחותו, הוריו, ויותר מ-30 קרובי משפחה. הוא עבד בגיוס כספים לחברות הייטק ושאף להיכנס לתחום מוצרי הצריכה. פגישה עם קובי שמר, מייסד בית ההשקעות אנליסט ורשת בתי הקפה ארקפה, הולידה כניסה לתחום בתי הקפה. אזולאי פתח סניף ארקפה בגאלרי לה פאייט בפריז וסניף ברעננה בשותפות עם משפחת שמר, וכיהן כסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי של ארקפה בשנים 2006-2011. כשנמאס לו לעבוד כשכיר חזר ללימודים, לתואר שני בתוכנית למינהל עסקים קלוג-רקנאטי באוניברסיטת תל אביב, וחיפש דרך חדשה בעולם הצריכה. ואז הוא פגש את בן סעדון.
בן סעדון נולד במרוקו לאב גיניקולוג ואם רופאת עיניים וגדל בקזבלנקה. בגיל 18 יצא ללימודים בצרפת ב-Science Po, המכון למדע המדינה בפריז שנחשב לאוניברסיטה סלקטיבית המכשירה את העילית הפוליטית והחברתית של צרפת. גם נשיא צרפת עמנואל מקרון הוא בוגר בית הספר הזה. "למדתי לתואר ראשון במדעי השירות הציבורי, וכיהודי לא הרגשתי טוב בסביבה שבה הזהות והלאומיות הצרפתית ניצבות במקום הראשון. אתה נמצא כל הזמן במבחן אם אתה נאמן לרפובליקה או לישראל. היהודים המעטים שלמדו בזמני בבית הספר היו צריכים תמיד להסתיר את יהדותם, ואני סירבתי".
בילדותך במרוקו הרגשתם שנאה כלפיכם כיהודים?
"לא. הייתה לי ילדות טובה ומאושרת בקזבלנקה, בקהילה בת 2,000 יהודים. השלטונות שמרו עלינו. אם כי זה לא הביטחון שיש בישראל. פה ושם היו אירועים אבל לא טראומטיים, למשל בדרך לבית הספר היו לפעמים ילדים שקיללו אותי".
יש לך קשר עם חברי ילדות לא יהודים? יצרו איתך קשר אחרי 7 באוקטובר?
"שמרתי על קשרים עם בודדים. קיבלתי שתי הודעות של תמיכה ודאגה ב-8 וב-9 באוקטובר משני חברים לא יהודים. חברים יהודים שאיתם גדלתי לא נשארו במרוקו".
את שנת הלימודים האחרונה בתוכנית עשה בן סעדון באוניברסיטת בראון, אחת היוקרתיות בארה"ב, "שם ראיתי יהודים עם כיפה הולכים לשיעור. הלכתי בעקבותיהם ומצאתי את עצמי בשיעור עברית". הוא למד עברית ובילה שנים באקדמיה בארה"ב ובישראל. "עשיתי שנת לימודים בתוכנית ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בהר הצופים, שם התחלתי לחלום על עבודה בשירות הציבורי בישראל. אחר כך למדתי לתואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת קולומביה. בתקופת האינתיפאדה השנייה חשתי היטב את האנטישמיות באוניברסיטה. אחד המרצים שלי היה פרופ' ג'וזף סורס (מהמחלקה למזרחנות, ממובילי הפעילות האנטישמית בקולומביה גם בשנה האחרונה – ש"ח). הייתי הולך להרצאות שלו ורועד מפחד, כמו יהודים אחרים. סטודנט פלסטיני איים להרוג אותי. היה לו אקדח ביד, לא ידעתי שזה צעצוע. היה לא נעים".
עם סיום התואר השני בקולומביה, ב-2001, בן סעדון הגשים את חלום העלייה וההשתלבות באקדמיה בישראל, כדוקטורנט ומרצה למדעי המדינה באוניברסיטת בר אילן. אחרי חמש שנים החליט לחשב מסלול מחדש. "רציתי לעבוד בשירות הציבורי, חלמתי להיות שר החוץ של ישראל, וגיליתי שללא קשרים בארץ הדרך לכניסה למערכת הציבורית חסומה", הוא מספר. הוא עבד בקרן רש"י, שבמסגרתה הקים וניהל בין השאר את עמותת "גבהים" לסיוע מקצועי לעולים חדשים בהשתלבות בתעסוקה, עד שהרגיש שמיצה את עולם העמותות: "קשה מאוד לפתח גוף שנסמך רק על תרומות. רציתי לפתח חברה בתחום הצריכה שתשלב ערכים חברתיים".
האוקיינוס הכחול
המפגש עם מיכאל אזולאי שינה את חיי שניהם. אזולאי: "אני בא מעולם העסקים. החלום שלי היה להקים מותג ישראלי עם משמעות, שנוכל למכור אותו בכל העולם. חשבתי שמיכאל יכול לעזור. ראיתי איך הוא משחק טניס כמו איש עסקים, לא מוותר על שום נקודה. אמרתי לעצמי, אני רוצה לעשות איתו עסקים". היום אזולאי הוא האחראי על פיתוח המוצרים ופיתוח עסקי בארץ ובארה"ב, ובן סעדון אחראי על המשימות החברתיות, קשרי קהילה ופרסום אונליין.
FRÉ מתמקד במה שקרוי "קלין קוסמטיקה", מוצרי טיפוח לעור רגיש ולשוחרות קוסמטיקה מחומרים בטוחים שלא גורמים נזק לעור ולסביבה. הקטגוריה נמצאת בצמיחה אדירה יחסית לשוק הקוסמטיקה הקלאסית, אם כי עדיין קטנה יותר. בישראל מוערך השוק הזה בכחצי מיליארד שקל בשנה, לעומת 2 מיליארד שקל בקוסמטיקת הטיפוח המסורתית. בשנים האחרונות הוא רשם צמיחה דו-ספרתית. השיווק העיקרי של FRÉ, בארץ ובארה"ב, נעשה באמצעות משפיעניות ומשפיעני רשת. בארץ הם עובדים, בין השאר, עם לירון ויצמן, מורן אטיאס, דניאל גרינברג ודקל כץ.
אזולאי גאה במיוחד בכניסה למייסיס: "נכנסנו יחד עם עוד שני מותגים לתקופת מבחן במסגרת פרויקט 'תוכנית מודעות בריאות' שמייסיס מפעילה בין ספקיה. אם נעמוד במבחן היקפי המכירות, אנחנו מקווים שתיפתח לנו דלת ל-200 סניפים נוספים". על המלצה אישית מפלטרו, עם זאת, הם לא חולמים: "זה מחייב לשלם לה חצי מיליון דולר לפחות", צוחק בן סעדון. הכניסה לסופר-פארם, אומר אזולאי, היא סוג של הגשמת חלום גדול נוסף: "להימכר ב-160 נקודות מכירה של הקמעונאי הגדול בתחום. כרגע אין לנו תוכניות להמשיך לרשתות נוספות בארץ".
איך הגעתם משטחי עיסוק שונים כל כך לקרמים ומוצרי טיפוח לפנים, ועוד בשוק גדוש בשחקנים ותחרותי כל כך?
אזולאי: "הגישה שלנו מלכתחילה הייתה לחפש את 'האוקיינוס הכחול', כלומר את הנישה שאין בה שחקנים רבים. הסתכלנו על מהפכת הלייף סטייל בארה"ב, כי אירופה נראתה לנו קשה יותר. כל הזמן אמרו לנו ש-90% מהצלחת מוצרים בקטגוריה טמונה בשיווק, אבל רצינו גם מוצר טוב. גייסנו את ד"ר שרון גולדנבלט, מומחית לפתרונות טבעיים למחלות עור, שפיתחה את שלושת המוצרים הראשונים על בסיס שלושה מרכיבים של עץ הארגן – שמן, עלים ותאי הגזע (עץ הארגן גדל בצפון אפריקה ומיוחסות לו תועלות שונות בתחום הקוסמטיקה – ש"ח). ב-2022 רשמנו אותם כפטנט ברשם הפטנטים האמריקאי, שהכיר בתכונותיהם בעקבות בדיקות מעבדה מקובלות בענף, אם כי ללא ניסויים על אנשים. הפטנט מאשר שהודות לשלושת המרכיבים של עץ הארגן בהם אנחנו משתמשים, המוצרים טובים לבעיות הקשורות בנזקי השמש — פיגמנטציה, האטת הזדקנות מוקדמת של העור. לא מדובר בתרופת פלא, אלא בעיכוב תהליכים".
למה התחלתם בארה"ב?
בן סעדון: "זה השוק שחלמנו לכבוש. זיהינו ששוק המוצרים ה'נקיים' גדל דווקא שם, ופיתחנו את ערכי המוצר לשוק האמריקאי. זה אתגר גדול מאוד כי אנחנו לא אמריקאים".
אזולאי: "הלכנו לתערוכה נחשבת וגילינו שקשה מאוד לשכנע את הקניינים של הרשתות. החלטנו שזו לא הדרך. הבנו גם שמכירות באתר לא מספיקות. כך נולד מודל המשפיעניות שלנו, ודווקא משפיעניות קטנות – מאמנות ספורט ויוגה, שהן הפתרון הטבעי להמליץ על המוצרים שלנו. הראשונה הייתה טליה סודרה, מורה ליוגה עם חצי מיליון עוקבים באינסטגרם, ישראלית במקורה שמתגוררת היום בפורטוגל. ב-2016 נתנו לה את המוצרים. אפשרנו לה לתת דוגמיות חינם. היא פירסמה בחשבונה, ופתאום 1,000 פונות ביקשו דוגמיות. מצאנו עצמנו אורזים דוגמיות בטירוף.
"היינו בין הראשונים בתחום שעבדו עם משפיעניות תוך שילוב ערכים חברתיים. התחייבנו לתרום עץ ארגן לנטיעה במרוקו על כל מי שתקנה סדרה של שלושה מוצרים. עד היום ניטעו 65,000 עצים. המבצע כבר הופסק מאז, גם בגלל הפוליטיקה וגם כי אנחנו רוצים היום לדאוג יותר לאוקיינוס, רעיון שיווקי שמתלבש עם טרנד חומרי הגלם המינרליים שאנחנו משתמשים בהם".
בפריצה לשוק סייעה להם עליית קרנם של התכשירים המינרליים להגנה מהשמש. השוק הזה מתחלק לשתי קבוצות. הקבוצה הגדולה היא המוצרים הוותיקים המבוססים על כימיקלים, והקבוצה הקטנה והמתרחבת היא של תכשירים המבוססים על מינרלים. אזולאי: "מסננים כימיקליים קיבלו פרסומת לא טובה בארה"ב, כשב-2021 החליט האף-די-איי האמריקאי לאסור את השימוש בחמישה מבין 12 הרכיבים המקובלים בתעשייה. תכשירי שיזוף על בסיס כימיקלים התחילו גם להיתפס כמזיקים לדגים ולאוקיינוס. במדינת הוואי – נכון להיום הראשונה והיחידה בעולם – אסור למכור תכשירים להגנה משמש על בסיס כימיקלי, וכמובן לא להיכנס לים מרוחים בתכשירים כאלו. ובמקביל, התעשייה הצליחה להתגבר על הבעיה הגדולה של התכשירים על בסיס מינרלים וחומרים טבעיים – שהיו שומניים, לא נספגו היטב בעור והשאירו סימנים. פורמולטור כימאי מומחה עזר לנו להגיע למוצר שכולו רכיבים מינרליים והוא בטקסטורה נכונה ונעימה".
נזק בטיקטוק
מבין אתרי האונליין הישראליים, טרמינל X היה האתר המשמעותי הראשון שנתן להם פריצה קדימה. בעולם החנויות זו הייתה ג'יימס ריצ׳רדסון בשדה התעופה, שהתחילה למכור שלושה מוצרים שלהם ביוני 2022. "היום יש שם קיר שלם", אומר אזולאי. הם מכרו גם ברשת אפריל, אבל שיתוף הפעולה הזה נפסק.
מה עשתה לכם המלחמה?
"בהתחלה חשבנו שכל עמלנו ירד לטמיון, שהמותג שלנו הלך. בין 8 ל-24 באוקטובר לא מכרנו אפילו יחידה אחת", משחזר אזולאי. "ב-8 באוקטובר ישבנו במשרד ושאלנו מה עושים. הבנו שאנחנו חייבים להתגייס ולעשות משהו למעננו ולמען המדינה".
בן סעדון: "בשלב ראשון החלטנו שנאגד מותגים ישראליים שמוכרים בארה"ב לפעילות משותפת, כי ראינו את החרם מגיע. גייסנו את טבע נאות, דפני, יקבים שונים ועוד, והתחלנו להעלות פוסטים ברשתות ולהסביר מה קרה ב-7 באוקטובר. שילמנו מחיר: אנחנו מבוססים על 130,000 עוקבי אינסטגרם. ברגע שהבלטנו שאנחנו מותג ישראלי, העמוד התמלא בתגובות פרו-פלסטיניות והתחילה בריחה של אלפי עוקבים, ים של תגובות קשות, חלקן אנטישמיות טהורות, וגל חרמות. לרשתות החברתיות הועלה פוסט שציין שתי חברות ישראליות שאסור לקנות את מוצריהן: WIX ו-FRE. עשרות משפיעניות שהלכו איתנו כברת דרך לא קצרה הודיעו שהן לא מוכנות להיות שגרירות למוצרינו, למשל אליסה אולניק האמריקאית, שהרימה טלפון ואמרה לי: 'אני אוהבת את המוצרים שלכם, אוהבת את ישראל, אחותי אפילו למדה בישראל, אבל העובדות שלי לא מוכנות שאזדהה איתכם כמוצר ישראלי'".
אזולאי: "זה קרה כי שוחרות הספורט והיוגיסטיות, קהל היעד שלנו, נמנות עם הציבור הליברלי ומאוד אנטי מלחמה כשהדברים אמורים בישראל ובעזה, למרות שהן לא מבינות דבר בנושא. ממש כפי שזה קרה בהוליווד. לא מעניין אותן מה עושה חמאס. הטיקטוק הסב לנו נזק אדיר בקרב הצעירים בארה"ב. מצד שני, משפיענים וקהילות יהודיות וישראליות בארה"ב נרתמו לקדם מותגים ישראליים – אלי זיילר מארה"ב, עם למעלה מ-10 מיליון עוקבים, או מונטנה טאקר, הזמרת שזעקה את קולם של החטופים בטקס הגראמי והגיעה לארץ במשלחת, ויש לה למעלה מ-3 מיליוני עוקבים".
בן סעדון: "אנחנו הפגשנו אותה עם רז בן עמי, החטופה מבארי ששוחררה, ובעלה אוהד עדיין בעזה. הקשר שלנו עם רז נוצר כשראינו הודעה מיוליה, בתה, כשרז עדיין הייתה בעזה. יוליה סיפרה לנו שאמה הייתה חובבת גדולה של מוצרינו, ושהנוח'בות ניפצו את כל הקולקציה שהייתה לה על המדף, והיא הייתה רוצה להפתיע את אמה כשתחזור עם כל המכלול של מוצרי FRE. התרגשנו מאוד, וכשרז שוחררה ביקשנו לבוא אליה, לחבק ולהביא לה את כל המוצרים. בפגישה שאלנו את רז מה אנחנו יכולים לעשות עבורה, והיא ביקשה שבכל ראיון שאנחנו מעניקים – נזכיר את אוהד, הבעל והאב, שנותר חטוף בעזה, ואנחנו עושים את זה".
איך למרות השיח האנטי-ישראלי הצלחתם להגדיל את המכירות בארה"ב?
אזולאי: "אחרי השבועיים הראשונים הקשים, נשבענו להתייעל ולהיות רווחיים. הוצאות שיווק הן המשמעותיות ביותר, ואנחנו עובדים באופן יעיל ומפוקח יותר לגבי ההשקעות בכל מוצר, בכל פרויקט, ניהול נכון של המשפיעניות".
מה אתם חושבים על ישראלים שמחליטים מאז 7 באוקטובר לעזוב את ישראל?
אזולאי: "עליתי לארץ שבועיים לפני האינתיפאדה השנייה. אמא שלי חרכה את קווי הטלפון והתחננה שאחזור לצרפת. גם אז היו כאלו שעזבו את הארץ. אבל אני, כעולה חדש שמבין גם את הקשיים שבלהיות יהודי בצרפת, אומר שלמרות הקשיים, עדיין ליהודים יש פה בישראל עתיד, ואילו בצרפת אין".
בן סעדון: "אני מאוד אופטימי לגבי ישראל. כל חודש, גם מאז 7 באוקטובר, אנחנו קולטים עולים חדשים. עשרות עולים התחילו אצלנו כמקום העבודה הראשון שלהם בישראל. וזה גורם לי אושר".
משפיעניות קטנות
איך אתם בוחרים משפיעניות?
בן סעדון: "יש לנו צוות של ארבעה אנשים שמתמקדים בכך. חשובה לנו התאמה לערכי המוצרים, משפיעניות שההגנה מהשמש חשובה להם ומתחברות גם לערכים של מנהיגות נשית".
מה מקבלת המשפיענית?
"הן מקבלות להתנסות 2-3 מוצרים מהבסט-סלרים. יש כאלה שמקבלות עמלות, ויש שמקבלות גם תשלום חודשי. עמלות למשפיעניות קטנות עם פחות מ-10,000 עוקבים ינועו בין 10%-15% מהמכירות. תוספות תשלומים חודשיים לגדולות יותר ינועו בין 200-5,000 שקל. הליבה שלנו היא המשפיעניות הקטנות. אנחנו מאמינים באמינות של ממליצות שגם משתמשות במוצרים".
עם כל הכבוד ליומרות שלכם כ"ראשונים שמציעים מקדם הגנה מהשמש נקי ובריא שנבדק דרמטולוגית", כפי שציינתם בפרסומים שלכם, יש דגים הרבה יותר גדולים וותיקים בים הזה, כמו חברת לה רוש פוזה.
אזולאי: "אנחנו היחידים שאין לנו גם קו של מוצרים על בסיס כימיקלים וגם קו על בסיס מינרליים. לרוש פוזה כמו לחברות גדולות אחרות יש קווים משתי הקבוצות. אנחנו היחידים עם קו מינרלי בלבד. יותר ויותר צרכנים דורשים מוצרים המוגדרים 'נקיים' ובטוחים. למרבה הצער עדיין לא נקבע סטנדרט אחיד עולמי הקובע מהו מוצר 'נקי' – 'קלין'. היצרניות מאמצות סטנדרטים משלהן, הרשתות מאמצות את הסטנדרטים שלהן. אנחנו מסתמכים מצד אחד על ה-EWG) Environmental Working Group), הארגון האמריקאי המדרג רכיבים ברמות שבין 1, הטוב ביותר, ל-9, הגרוע ביותר. כל הרכיבים שלנו מדורגים ברמות של 1-3, כשרובם בדירוג של 1. במקביל, בגלל הרצון לחדור לשוק האמריקאי, שילבנו את הדירוגים המחמירים ביותר של הרשתות. כלומר, כאשר הרשתות מדרגות רכיב כגרוע ואסור לשימוש במוצרי הקלין קוסמטיקה, לא משלבים אותו במוצרים. רשת Whole Foods שבבעלות אמזון נחשבת למחמירה ביותר, ואנחנו במו"מ להיכנס לחנויותיה, וגם פועלים מול בלומינגדייל'ס ורשתות בנות נוספות של פדרייטד, החברה-האם. כשהחלום הוא להגיע לרשת ספורה בארה"ב".
עם הרקע הצרפתי החזק שלכם והקשרים בצרפת הייתי מצפה שתתחילו דווקא בספורה צרפת, בית היוצר של הרשת הצרפתית הידועה שהפכה לבינלאומית?
אזולאי: "בנינו את מוצרינו על פי הרגלי הצריכה של הנשים האמריקאיות הספורטיביות ושוחרות הלייף סטייל. כבר היום אנחנו רואים שם יותר מודעות למוצרי המותג שלנו. לכן הסיכויים שלנו בה טובים יותר. אולי משם נגיע לצרפת".
המוצרים שלכם הם מרכיבים טבעיים, האריזות פשוטות, מדוע הם כל כך יקרים? בסופר-פארם, ללא מבצעים: 294.90 שקל ל-30 מ"ל של סרום הבהרה, 169.90 שקל ל-15 מ"ל קרם עיניים, 149.90 שקל ל-30 מ"ל קרם לחות עם גוון והגנה משמש. גם בעולם נמתחה ביקורת על כך שיצרני מוצרי הגנה משמש נהנים משיעורי רווחים עצומים.
אזולאי: "אנחנו מתמודדים על מדף הדרמו-קוסמטיקה עם מותגים כמו לה רוש פוזה, סבוקלם, ד"ר עור ואחרים ברמות מחירים דומות. אנחנו נמצאים באמצע מבחינת רמות המחירים".
בן סעדון: "הרווחים של התכשירים עם מקדמי ההגנה לא כל כך גבוהים. אנחנו משקיעים הרבה ברכיבים היעילים. צריך גם לזכור שאנחנו לא היצרנים, אלא מביאים את הפורמולות ליצרנים, והם חותכים את הרווחים שלהם. והעלות לא מסתיימת בייצור. עלויות השיווק והשילוח עלו בצורה דרמטית. עלות השילוח היום היא פי 2-3 בהשוואה ל-2018. ומאז שאנחנו קיימים לא העלינו מחירים".
