קבלו חידת היגיון. או חידת חוסר היגיון. איך קורה שעידן נחמיאס הוא הבאנקר החדש של רן בן-שמעון בהגנת נבחרת ישראל, אבל מתנדנד בין הספסל להרכב של זרקו לאזטיץ'? ועוד חידה. איך זה מסתדר שדן ביטון הוא בורג מן המניין במדים הלאומיים, כולל דקות מול בלגיה הגדולה, אבל נפלט ממכבי ת"א? מה, עד כדי כך יש פער איכויות בין הנבחרת לבין האלופה? או שאולי, במקרה של נחמיאס, יש עד כדי כך מחסור בדפנסיבים, אפילו יותר מעגבניות, עד שאין ברירה אלא לקושש לנבחרת בלמים מספסלי קבוצות?
קחו למשל את הסיפור של ביטון. כשהוא נחת במכבי ת"א, זה נראה כמו שידוך משמיים. כאילו נולד צהוב. אולי בגלל הקלאסה שהוסיף. אולי בגלל שהזכיר בנגיעות את מוטי איוניר. אתם יודעים, החופשיות, המתוחכמות. על עושה משחק כזה, אמרת, מכבי ת"א יילחמו. פותח או מחליף, הוא כוח. חוכמה באמצע. אבל הנה, ויתרו.
כשאתה מנסה לעשות סדר ולהבין מי יפתח מחר נגד באר-שבע, ומי יסתפק בלזוז שמאלה בספסל ולעשות מקום לאלו שיורדים מהדשא, התמונה מתבהרת. יפה מתבהרת.
נכון שאומרים שאסור ללכת למכולת רעב? אז מכבי ת"א יצאה לשופינג אחרי צום תשעה ועשרה ו-11 באב, לא כולל הקטע של המפסקת. אולי נלחצה מבריחת הזרים מהארץ, אולי מהחזרה של ברק בכר למכבי חיפה, ואולי סתם הכיסים היו כבדים במטבעות מהמכירות של אוסקר גלוך ודניאל פרץ. התוצאה בכל אופן היא שהאלופה העמיסה מכל הבא ליד. מילאה עגלות. אלעד מדמון, הישאם לאיוס, איסוף סיסוקו, ווסלי פטאצ'י. ובהגנה שני בלמים זרים. וסתיו למקין. ושגיב יחזקאל.
קחו את הסגל, חלקו אותו למכבי ת"א א' ולמכבי ת"א ב'. זה ממש לא ברור מי ינצח, במיוחד כשערן זהבי נוטה למכבי ב'. אמא, כל אמא, קוראת לכזה דבר – לאכול עם העיניים. ושחבל, בסוף הבטן תכאב. אז לצהובים כואב ב-4-4-2.
בלי לחץ, אה?
אלו היו 60 שניות על צרות של מיליארדרים. ומפה לצרות של הפועל באר-שבע. זו שיחד עם בית"ר ירושלים הולכת אחרי העגלה של מכבי ת"א, ומה שנופל מנסה להרים. נפל מתן בלטקסה? מרימה, מנקה יפה על המכנס, דוחפת להרכב. נפל דן ביטון? רבה עם בית"ר מי לוקח. מה זה מלמד אותנו? על הפערים הדרמתיים לא רק בהרכב הפותח, אלא בעומק של העומק; בין זו שאם תמשיך בקצב הזה תוכל לפתוח עם 11 בלמים, כולל אחד בשער ואחד בעמדת הסקאוט, לבין זו, שבהיעדר מיגל ויטור צריכה לקושש הגנה.
באר-שבע תכננה להגיע קצת אחרת לבלומפילד מלא. עם שני משחקי פתיחה נוחים יחסית, לגיטימי היה שתבנה על גב של שש נקודות. ורוח עדכנית. ותנופה. אתה צריך תנופה כדי לעשות תוצאה טובה מול מכבי ת"א במבצר שלה.
אבל את מה שקרה בשבוע שעבר כולנו זוכרים.
בואו לא נפתח את זה. נסתפק בלהסכים שמהומת ביזוי ההמנון השאירה תחושות קשות. ועל הדרך קצת נתנה עם המקל על הפנטזיות של רן קוז'וך. בכל מקרה, ברוך הבא קוז'וך לליגה של הגדולים. מחר, נגד מכבי א' או מכבי ב', מתחיל הדבר האמיתי. זה גם הזמן לראות מה עשית בקיץ האחרון. בלי לחץ, אה?
