שקיות שחורות של זק"א מוטלות בין הריסות המבנה שדרכו הגיעו לוחמי שייטת 13 ויהל"ם, רק לפני שבועיים, למנהרת הרצח של ששת החטופים. לצד השקיות, מחברות לימוד בערבית, עם איור צבעוני של כיפת אל-אקצה. בקיר ממול ציור של מיקי מאוס ושל שלגיה. "תל אל-סולטאן היה היעד האחרון שלנו ברפיח, ודווקא אחרי כל כך הרבה הצלחות, פתאום הלוחמים שלי נתקלו בגופות במנהרה", סיפר אתמול סגן-אלוף ישגב, מפקד גדוד ההנדסה 601. "זה הוריד אותם לדאון, כמו אגרוף בבטן".
רפיח נפלה כבר באוגוסט, ומאז מחכים מאות לוחמי חטיבות הנח"ל, גבעתי ו-401, להכרעת הדרג המדיני אם להוציאם לשטח ישראל, עם או בלי עסקת חטופים. שלב הפשיטות החוזרות ממילא יימשך בשנים הבאות, בכל תרחיש.
מפקדו של מג"ד ההנדסה, מפקד אוגדה 162 תת-אלוף איציק כהן, כבר מתיר לקבלני עבודות ההנדסה ששכר צה"ל לנסוע בציר פילדלפי הסמוך במכוניותיהם הפרטיות. עדות נוספת לשליטה המוחלטת של צה"ל באזור. תא"ל כהן, המאו"ג היחיד שנלחם ברצף ברצועה מאז פרוץ המלחמה, הציג החודש לדרג המדיני באופן אישי את האפשרויות להמשך הפעולה ברפיח ובפילדלפי, לרבות המשך הלחימה נגד מוקדי חמאס בעיר – אם יתחדשו – בתצורת פשיטות מבחוץ, בדיוק כפי שמתרחש ביתר חלקי רצועת עזה מאז שנגמר רוב התמרון הקרקעי של צה"ל בתחילת השנה.
ברוב הציר, שנסלל כעת באספלט חדש, התנועה היא בהאמרים קלים. רק בתל אל-סולטאן, השכונה הסמוכה לחוף, הכוחות עדיין נעים לרוב בכלים משוריינים כאיתנים, טנקים או נמ"רים. במרכז מחנה הפליטים שלה נותרו כיסי התנגדות אחרונים, ומדי פעם נשמעים עוד קולות ירי או הדי פיצוצים.
חטיבת רפיח בחמאס הוכרעה בפועל כבר לפני חודש וחצי. התמרון המהיר של צה"ל פה הצליח. רק תשע מנהרות חוצות לסיני נמצאו פה, וכולן נהרסו או מחכות להשמדה. "יש לנו תוכנית להרוס את המנהרות לסיני שעוד לא הרסנו בתוך 48 שעות, ואת המנהרות שנותרו ברפיח עצמה בתוך שלושה שבועות. בינתיים אנחנו חוקרים אותן", אומרים בצבא.
ככל שהשבועות הפכו לחודשים ברפיח, חודדה המסקנה של הקצינים המנוסים פה, שחלקם לחמו בפילדלפי עוד באינתיפאדה השנייה, ארבע שנים לפני ההתנתקות: מרבית הברחות אמצעי הלחימה וחומרי הגלם לייצור נשק כלל לא נעשו במנהרות לאורך השנים, אלא דווקא במשאיות מעל הקרקע. עד כדי כך כשלה הקונספציה בישראל.
משמידים את רפיח תחתית
שלושה וחצי חודשים הם ברפיח, הלוחמים היחידים שנלחמים בעזה ברצף מאז אוקטובר 2023. הם שפרצו את שערי הרצועה מחוף זיקים עם תחילת התמרון, כבשו את העיר עזה, דהרו לג'באליה ומחצו את מפעלי הנשק של חמאס בעיירות המרכז. בסוף חיכתה להם רפיח. אוגדה 162 עקפה בעורמה את הרובעים הממולכדים שחמאס הכין בשכונות הקרובות לישראל כברזיל ושאבורה, והתקפות צה"ל שברו את הגדודים המקומיים תוך שבועות אחדים.
לפי צה"ל, ברצועת השטח העזתית הנושקת לפילדלפי איתרו הכוחות בחודשים האחרונים כ-200 מרחבים תת-קרקעיים שרובם הושמדו, אך רק תשע מנהרות חוצות לסיני אותרו . במבצע הושקעו עד כה 2,000 טונות של חומר נפץ שהרסו את רוב המנהרות, ועשרות מקדחים מיוחדים ודחפורים עדיין משלימים את חקר הפירים והמנהרות שנותרו.
חמאס פיצץ בעצמו מנהרות רבות כדי לבצע בהן חסימות על מנת להקשות על הכוחות, אך גם כדי להוכיח לכאורה שלא חפר מנהרות חוצות לסיני. הן נחסמו, מתברר, גם בצידן המצרי.
לפי נתוני אוגדה 162 חוסלו 2,308 מחבלי חמאס ברפיח, מתוך אלפים שרובם ברחו צפונה. 800 מהמחבלים שחוסלו נהרגו בשכונת תל אל-סולטאן, בהם מג"ד חמאס בשכונה ומפקדי הפלוגות שתחתיו. 13 קילומטרים של תווך תת-קרקעי הושמדו עד כה ברפיח, שהפלסטינים במקום כינו "אום אל נפק" – אם כל המנהרות. "רפיח תחתית גדולה יותר מרפיח עילית", אומרים בצבא. "הגענו ללחימה בחטיבת רפיח רק כיעד אחרון בתמרון, והיו לה שמונה חודשים ללמוד מהלחימה ביתר חלקי הרצועה. בהתאם לכך הם מילכדו רובעים שלמים בעיר במטעני חבלה בזמן שהאוכלוסייה הייתה שם, ונערכו היטב להקים עמדות לחימה בבתים תוך שבירת הקירות. למרות זאת הכרענו את חטיבת רפיח". מח"ט רפיח, מוחמד שעאבנה, ניצל משני ניסיונות חיסול וככל הנראה ברח לחאן יונס. "משם", אומרים בצה"ל, "אין לו יכולת לשלוט במעט מוקדי הלחימה שנותרו בעיר".
מנהרת המוות
ירידה מבוטנת ומעוגלת מטה, שכללה מדרגות ספירלה, הובילה מחדר הילדים במבנה ההרוס למנהרה שבה נמצאו גופות ששת החטופים. הירידה נחסמה ביציקת בטון ע"י חמאס, כנראה כדי להפוך את המתחם שתחתיה לכלא לחטופים.
ביקור בזירה מלמד עד כמה מקרית הייתה מציאת הגופות. פרחאן קאדי, שעליו מחבלי חמאס ריחמו והותירו אותו במנהרה אחרת, כ-700 מטרים מפה, סיפר בעדותו הראשונה בשטח שלא ראה חטופים נוספים בתקופה האחרונה. כששמע את צעקותיהם בערבית של לוחמי השייטת, הוא הרים את ידיו ופתח את דלת ההדף, שמחבלי חמאס הורו לו להשאיר סגורה כי מאחוריה יש מטענים. לוחמי השייטת נקטו במשנה זהירות ולא ירו לעברו חרף חזותו הערבית.
הם לא היו שם במבצע חילוץ. כוחות האוגדה נכנסו לתל אל-סולטאן ללא שום ידיעה מודיעינית שיש בפנים חטופים, ועדיין נקטו בטקטיקה זהירה, שונה וקטלנית: חניקה של מחנה הפליטים משני כיוונים ע"י שתי חטיבות, הנח"ל ו-401, כך שהמחבלים שימלטו ולא ייהרגו יילכדו במארב צבת של כוחות מיוחדים שיחכו להם.
אבל רצח ששת החטופים בתל אל-סולטאן הוכיח לצה"ל שאין מנוס מהמסקנה, כואבת ככל שתהיה: לא ניתן להשיב את החטופים רק בלחץ צבאי; לא ניתן לעמוד ביעדי המלחמה, כולל, וכנראה גם בדגש על מיטוט חמאס – בלי החזרתם הביתה, והסרת המשקולת הזו מהפעולה הצבאית.
