שמים בצל: ממש לא! האגדה מספרת שטבח במסעדת יוקרה בתל-אביב הכין שקשוקה לארוחת צוות, וכשהשף גילה שהטבח הכין אותה עם בצל הוא הזדעזע ופיטר את הטבח עוד באותו יום.
לא שמים פלפל חריף: שקשוקה אמורה להיות פיקנטית. היא לא חייבת להיות חריפה אש, אבל כן צריכה להיות קצת מעקצצת. אם אתם לא מחובבי החריף, זה יכול להיות בקטנה, אבל לעולם אל תוותרו על פלפל חריף במחבת.
מוסיפים מים: מה פתאום?! הרעיון הוא לצמצם את המיץ של העגבניות ולהסמיך את הרוטב. מים רק ידללו את הרוטב ויעכבו את ההכנה.
לא מבשלים מספיק את העגבניות: את העגבניות אתם יכולים לקלוף או לא, אבל יש לבשל אותן עד שהן נמסות ומתמסרות לחלוטין לתוך הרוטב. בישול רשלני וזריז יפגע בתוצאה. אם תבשלו את העגבניות על להבה בינונית ובמכסה סגור כ-20 דקות, תקבלו בסיס מושלם לשקשוקה.
מכסים את המחבת כדי שהביצה תתבשל: זה לא המקום לזרז תהליכים. בגדול, אחרי שהעגבניות מתבשלות, השקשוקה נפרדת מהמכסה של המחבת ולא פוגשת אותו יותר. כשמכסים את המחבת של השקשוקה אחרי הוספת הביצים כולאים את האדים בפנים, על הביצה יופיע קרום לבן דקיק, והחלמון יאבד את צבעו. אם תכסו את המחבת, הביצים גם עלולות להתבשל יתר על המידה בתוך שניות, החלמון יתקשה, ולא תוכלו לנפץ אותו ולנגב עם הלחם.
שורפים את הרוטב: כל עוד העגבניות מכוסות, הסיכוי שהנוזלים ייעלמו והשוליים ייחרכו קלוש. ברגע שנפרדתם מהמכסה ואתם מתחילים לצמצם את הרוטב ולבשל גם את הביצים, צריך להגביר את הלהבה, אבל אז אתם מסתכנים בכך שהרוטב יישרף. זכרו, טעם חרוך של אוכל שרוף אי-אפשר לתקן. כדי להימנע משריפת הרוטב, דואגים שתמיד יהיו מספיק נוזלים במחבת שיוכלו לשמור על השקשוקה
