בעוד כשבועיים, ב-29 בספטמבר, תחגוג לאס-וגאס שנה לאחד מאולמות המופעים המרהיבים שנבנו אי פעם, ה"ספירה" (Sphere) — אודיטוריום שהוא מעין כדור ענק המצופה, מבפנים ומבחוץ, במסכי ה-LED הגדולים בעולם, המורכבים ממיליוני נורות LED זעירות. ה"ספירה", שנבחר לאחת מ-100 ההמצאות הטובות של 2023 על ידי מגזין "טיים", פרוס על שטח השווה לארבעה מגרשי כדורגל, בגובה שמונה קומות. הוא הוקם בהשקעה של 2.3 מיליארד דולר על ידי חברת MSG ("מדיסון סקוור גארדן"), ובשנה שחלפה מאז נחנך, בהופעה היסטורית של להקת U2, הצליח לחולל מהפכה בחוויית הבידור האולטימטיבית. רק שלשום אירח ה"ספירה" אירוע ספורט ייחודי של ה-UFC, החברה הגדולה בעולם לקידום אמנויות הלחימה המשולבות. לא פחות מ-20 מיליון דולר הושקעו באירוע. מעודדת מן ההצלחה, MSG מתכננת עכשיו לבנות לו תיאום אירופי בסטרטפורד שבמזרח לונדון ובוחנת אתרים נוספים.
ה"ספירה" בן 18,600 המושבים עוצר נשימה מבחוץ אבל עוד יותר מבפנים: תקרתו וקירותיו הפנימיים הם למעשה מסך ענק, בגודל של קרוב ל-70 אלף מ"ר וברזולוציה מושלמת היוצרת תמונה חלקה לגמרי. מערכת השמע שלו כוללת 168 אלף רמקולים המותקנים מאחורי הפאנלים שמהם מורכב המסך, והיא יכולה גם להעביר צליל דרך הרצפה או לשדר אפילו צליל ייחודי לכל צופה. המושבים יכולים לנוע לפי התוכן המוקרן וניתן גם לדמות באולם משבי רוח, מזג אוויר צונן או להפיץ ריחות רלוונטיים. מחוץ לאולם המרכזי מוצעים ברים, סוויטות פרטיות, מוזיאון קטן וחנויות.
העתק נאמן למקור
כדי להוציא לפועל את המיזם הגרנדיוזי נדרשו כמובן פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך, שתוכננו עבורו במיוחד. לצורך התכנון המורכב הקימה MSG מעבדה מיוחדת בעיר ברבנק בקליפורניה, שבה נבנה העתק מדויק של ה"ספירה" במהדורה מוקטנת פי ארבעה. ה"ספירה", כמובן, נבנה קודם כל במחשב, במציאות מדומה, ובגלל המבנה העגול והחזון הפנטסטי צוותי המהנדסים והאדריכלים נדרשו להפוך משוואות תיאורטיות רבות מעולמות המתמטיקה הגאודזית, העוסקת במדידה, מיפוי והתוויה, למודלים חיים.
אבל הטכנולוגיה העיקרית, זו שעומדת בבסיס הרעיון ומאפשרת את הצגתם של סרטי וידיאו מרהיבים ויצירות מולטימדיה לא שגרתיות על מסכי ענק, נולדה בישראל, במעבדות חברת "אנבידיה" (Nvidia) ביקנעם ות"א. מסכי האינסוף באולם ומחוצה לו מורכבים למעשה מאלפי לוחות עם נורות LED זעירות, שחוברו ביניהם פיזית ומקושרים ברשת ייחודית. ה"חיבור" המושלם בתכנון הרשת מאפשר לכל אחד מהם להיות מסונכרן עם משנהו בצורה מדויקת ולהזרים את הווידיאו בקצב הנכון, ברמת דיוק של עשרות ננו-שניות. למשימה הזו אחראים כ-150 מעבדים גרפיים רבי-עוצמה של "אנבידיה" — וטכנולוגיות חומרה ותוכנה ספציפיות ש"נתפרו" עבורם במיוחד בישראל.
מדובר בחידוש, כי "אנבידיה" — ולמעשה "מלנוקס" הישראלית שנרכשה על ידה — אמנם התמחתה בהשבחת ביצועי רשתות, אבל רשתות נתונים סטנדרטיות, המקושרות למחשבים, לא רשתות שנדרשות להעביר וידיאו בזמן אמיתי לאלפי מסכים. מי שאחראים לפלא הזה ב"אנבידיה" הם שניים, בוגרי "מלנוקס": דותן לוי, 45, חובש כיפה שחורה ועטור ציציות, דירקטור בכיר ומי שמוביל כיום במטה החברה ביקנעם קבוצה של 20 מהנדסים העוסקים בפיתוחים לארכיטקטורת וידיאו, וניר ניצני, 50, דירקטור בכיר לניהול תוכנות רשת. לוי: "ה'ספירה' כולל מעל 20 פטנטים שאני חתום עליהם, ומספר כפול של פטנטים ישראליים. הטכנולוגיה שלנו בעצם הסירה את החסם שעמד בפני פיתוח מסכי וידיאו בגודל, בצורה וביכולות שלא נראו מעולם".
מסכי האירוויזיון
ניצני מספר, כי הכל החל לפני כשמונה שנים עוד ב"מלנוקס". "במשך שנים עסקנו בחברה בפתרונות להורדת ההשהיה ('לייטנסי') ברשתות מחשבים כדי למצות את הביצועים שלהן באופן מקסימלי. בשלב מסויים בא אליי דותן, ואמר: שמע, אולי אנחנו יכולים להעתיק את הטכנולוגיה הזו גם לעולם הווידיאו הדיגיטלי. גם שם יש חשיבות רבה להשהיה, לתזמונים". לוי: "זיהיתי שמבחינה הנדסית הקבוצה של ניר הכי קרובה לפתרון בעיית העברת וידיאו ברשתות, שם הכל צריך להגיע בקצב סנכרוני מדויק".
השניים גיבשו פתרון ראשוני, וטסו יחד לתערוכת תקשורת וטכנולוגיות טלוויזיה באמסטרדם. לוי: "מומחי הווידיאו שם לא עסקו מעולם ברשתות. הגענו לביתן של חברה בשם 'דיסקיי', שהציגה מסכי LED מטורפים. ביקשנו לדבר עם האיש הטכני הבכיר שם. כשהצגנו את הרעיון שלנו, הוא הגיב מיד: 'אה, בדיוק רציתי לדבר אתכם'. כך הכל התחיל. 'דיסקיי' היא החברה שמריצה היום באירוויזיון — גם זה שהתקיים בארץ — את ההקרנות על הבמות והתקרות, שכולן מתאפשרות בזכות המוצר שלנו".
המפגש ההוא פתח את "אנבידיה" לשוק חדש לגמרי, עתיר הכנסות, והוא גם שהוליד לבסוף את הפנייה ממתכנני ה"ספירה". מבין השניים, אגב, רק ניצני ביקר עד כה במעבדה בברבנק וב"ספירה". חודשים לפני הפתיחה הרשמית זכה להציץ אל מאחורי הקלעים של מלאכת הרכבת הפאנלים שיצרו את מסכי הענק וחיבורם אל חוות השרתים שמריצה במקום את המעבדים הגרפיים (GPU) של "אנבידיה". "אנחנו לא שברנו את שיא גינס בגודל המסכים שניתן להקרין בהם וידיאו", הוא אומר היום בסיפוק, "אנחנו ביטלנו אותו כליל" ¿
israelwu@yediot.co.il
דותן לוי: "ה'ספירה' כולל יותר מ-20 פטנטים שאני חתום עליהם, ומספר כפול של פטנטים ישראליים. הטכנולוגיה שלנו בעצם הסירה את החסם שעמד בפני פיתוח מסכי וידיאו בגודל, בצורה וביכולות שלא נראו מעולם"
