בכביש 412 מנס-ציונה לראשון-לציון, ממש מול גבעת האירוסים המפורסמת יש שלט לא גדול: "השוק החקלא"י". כשפונים ימינה נוסעים בכביש שהפך לדרך עפר ומגיעים לשער ירוק שעליו כתוב: "שער הפנס הבודד – לזכר חיים גורי" ולצידו "פרדס רבינוביץ – 100 שנות ציונות". מימין פרדס הדרים, משמאל מטע מנגו, ממול שוק פירות וירקות, ובין העצים עשרות אנשים מסביב לעגלת קפה. כל זה במרחק הליכה ממגדלי המגורים של ראשון-לציון מצפון, ונס-ציונה מדרום.
בשוק תמצאו פירות וירקות נהדרים. את השוק מנהלת משפחת אוהב ציון, ואבי המשפחה, איציק, נמצא בעסק הזה כבר עשרות שנים, ויש לו שתי חנויות ירקות מצליחות בצפון תל-אביב.
איציק קונה מהחקלאים את התוצרת הכי טובה שלהם, אבל גולת הכותרת כאן זה התוצרת החקלאית שגדלה ממש בסמוך, ב”פרדס רבינוביץ”, ובמיוחד המנגו הנקטף כעת: 7 קילו ב-50 שקל.
ליד נמצאת עגלת הקפה שמפעילים שני אחים משכונת שיכון המזרח בראשון-לציון. לפני 7 לאוקטובר הם פנו לבעל הפרדס וביקשו את רשותו להציב מתחת לעצים עגלת קפה – והוא הסכים. אחרי חודש פרצה המלחמה ושניהם יצאו למילואים לחצי שנה. באפריל, עם שובם מהמילואים, הם חזרו להפעיל את העגלה בכל יום שישי משמונה בבוקר עד שלוש אחר הצהריים, ומאז המקום הומה אדם. בדרך החוצה נתקלנו בטרקטור קטן וישן, ועליו עו"ד מומי רבינוביץ, החקלאי שמגדל את המנגו. "זה פרדס שסבא שלי רכש כשעלה מווילנה ב-1924. יש בו מנגו, אבוקדו ותפוזים, והוא הפרדס המניב האחרון שנשאר בראשון-לציון", הוא סיפר. חתיכת היסטוריה. מי היה מאמין שבראשון-לציון מגדלים מנגו ושעוד לא בנו כאן איזה קניון?
פרדס רבינוביץ. פתוח בחמישי ושישי. שמשון רבינוביץ 19, ראשון-לציון.
