הטכנולוגיה ניצחה את הסוציולוגיה, האדם בדרך לאבד את היתרון האבולוציוני לטובת הבינה המלאכותית, ויש מי שהבשורה הזו מרגשת אותם ברמות שאי-אפשר לתאר.
אחת מהן היא ד"ר איילת בן עזר גלברד, מנכ"לית וסגנית נשיא אוניברסיטת רייכמן, שהיא גם המנכ"לית היחידה בארץ של מוסד אקדמי. "המדענים נמצאים במרוץ לפיתוח בינה מלאכותית כללית – AGI, שתהיה זהה לבינת אדם ואפילו תעלה עליה, כי היא מתפתחת בקצב אקספוננציאלי, בטווחי זמן קצרים של ימים ושעות", היא מודיעה.
אנחנו מאבדים שליטה ואת מתרגשת.
"בהחלט. אבל זוכרת שיש בכך גם צדדים חיוביים מאוד וגם צדדים שיכולים להיות שליליים ומסוכנים מאוד, ולכן אנחנו עומדים מול אתגרים רבים בתחום, שרק הולכים ומתעצמים. בעשור האחרון הבינה המלאכותית (AI) שינתה את הדרך שבה אנחנו תופסים את עולם החינוך והאקדמיה. זאת מהפכה שיכולה להיחשב לגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית. היא תוליד שינויים עצומים בשוק התעסוקה, באקדמיה, בניהול ארגונים, בהגדלת הפריון, בגיוס עובדים, בעצם בכל דיסציפלינה שאפשר לחשוב עליה".
הדילמה המרתקת היא שמדובר כאמור בשינויים שיכולים להיות חיוביים או שליליים, ויש ללמוד לנהל אותם. ואכן, כמי שהדלק שלה הוא חדשנות וטכנולוגיה, מקפידה ד"ר בן עזר גלברד להביא את המחשבות הללו אל כיתות הלימוד ואל חדרי הניהול באוניברסיטת רייכמן, שם היא מסייעת למרצים ולסטודנטים להצטייד בכלים שיסייעו להם ללמוד, לעבוד, לנהל ולהישאר מובילים ורלוונטיים בעולם שבו כבר אי-אפשר להבדיל בין עובדות לבין פנטזיה, שלא לדבר על המהירות שבה האלגוריתם מפיץ כל נרטיב מדומיין.
"הבינה המלאכותית כבר התחילה לצאת משליטה, זה נכון, מה גם שמלכתחילה היא מבוססת על מידע שיש בו הטיות, או שהיא יכולה ליפול לידיים הלא-נכונות – וזה מסוכן. בדיוק על כך צריך להתעכב, גם באקדמיה וגם בחיים, וללמוד להתמודד עם ערימות של אתגרים מפחידים שמתפתחים עוד ועוד. ככל שנלמד את התלמידים לזהות אותם, הם יוכלו להשתמש בהם וגם לשלוט בהם. אני רוצה להפוך את האתגר של הבינה המלאכותית להזדמנות, לתת לסטודנטים ידע איך לתכנת AI, להשתמש בכלים של AI, ובאותה נשימה להביט בהם בעין ביקורתית", היא אומרת, "אנחנו כבר לא יכולים להילחם בטכנולוגיה הזו. הגענו לנקודת האל-חזור. ולכן, במקום לחפש מי מהסטודנטים משתמש בה, אני באה ואומרת להם – בואו תלמדו איך להשתמש בטכנולוגיה בצורה שתעזור לכם להשתפר. נלמד אתכם גם לרכוש את הכלים, אבל גם להיות ביקורתיים כלפיהם. הרי לא חסרים מקרים שבהם שואלים את הצ'אט שאלה והוא עונה שטויות, נותן אסמכתאות שלא קיימות, מנסח בביטחון מידע שלא היה ולא נברא, וזה מבלבל כי קשה לדעת מה התוצר של AI ומה התוצר של האדם. במקום ללכת לאיבוד, אנחנו הופכים את האתגר להזדמנות".
איך זה בא לידי ביטוי בכיתות הלימוד?
"למשל בעריכת דין, שזה תחום שבו מסורתית, חלק גדול מהעבודה נעשה על ידי חיפוש חומר, חקר, ניסוח חוזה סטנדרטי, מציאת מסמכים. את זה הבינה המלאכותית עושה היום בשניות, ולכן אנחנו מלמדים את הסטודנטים איך להכיר את ארגז הכלים ולהיעזר בבינה למשל לצורך תרגום, סימולציות של משפט מבוים, או בתחום הפסיכולוגיה בסימולציה של טיפול, או בפיץ' למשקיעים במנהל עסקים. הופכים את הצ'אט לעוזר הוראה, מתורגמן, אבל תוך כדי מקפידים לבדוק מה הצ'אט עונה, ואיך מטייבים איתו את השיח ויוצרים תהליך למידה אקטיבי. וכמובן שאנחנו צריכים להיות עם יד על הדופק כדי לוודא שלא תהיה פגיעה בטוהר המידות. למשל, שלא יהיו העתקות בלי עיבוד של החומר, לבדוק מה לגבי זכויות קניין רוחני. זה יוצר שינוי בתפקיד של המרצה. הוא כבר לא מספק את החומר והתלמידים מקשיבים ומסכמים. עכשיו עליו להיות מנטור ולתת לסטודנטים את הפן הערכי, ללמד אותם איך להשתמש בכלים כדי להיות מוכנים לשוק התעסוקה של מחר. הרבה מקצועות ישתנו וייעלמו, וייכנסו מקצועות חדשים".
ואיך מגיבים המרצים שלכם?
"כשהכניסו את המחשבון, רואי החשבון נבהלו. כשהכניסו את מכונת התפירה, החייטים נלחצו. אבל אף אחד לא נעלם. כולם השתדרגו ולמדו להשתמש ביעילות בתועלות העצומות של המכונות. ולכן, התפקיד שלנו באקדמיה הוא לשנות את שיטות הלמידה ואנחנו מכשירים את המרצים לצורך זה.
"יש מביניהם מי שהם יותר או פחות טכנולוגיים, אבל כולם כבר מבינים שהבינה המלאכותית פה כדי להישאר ושצריך ללמוד וללמד אותה, כי היא נותנת לנו כל כך הרבה כלים בתחומים שונים. במשאבי אנוש משתמשים בה לגיוס אנשים, היא עוזרת לפקח על עובדים, היא מסייעת לבניית מערכי לימודים, אנחנו נמצאים בהקמה של בית ספר לרפואה ויש כלי שעוזר לנו למיין מועמדים, יש כלי של בינה לבניית קורסים, כלי שעוזר לנו להגיש עזרה נפשית בווטסאפ, כלי שעוזר לבניית מצגות – זה באמת עולם אינסופי. כל מעסיק באשר הוא חייב לעשות את התהליך הזה ולא לראות ב-AI אויב, אלא שותף".
היא בת 61, דוקטור למשפטים, נשואה בפעם השנייה, אמא לשניים, מתגוררת בכפר שמריהו. במשך שנים רבות לימדה משפטים באוניברסיטאות, ובשנת 2000 הצטרפה לרייכמן. בשנת 2006 עברה לניהול, התחילה כסגנית נשיא, ובשש השנים האחרונות היא מנכ"לית האוניברסיטה. את שירותה הצבאי עשתה ב-8200, שם גם למדה שאין מה לפחד מטכנולוגיה. "לא רק שאין לי פחדים מהתחום, אלא שלאורך הקריירה הטיקט שלי הוא של חדשנות", היא אומרת.
לאחר שהייתה חברה במספר דירקטוריונים, היא כיום חברה בנבחרת הדירקטורים. "בדירקטוריון הראשון שהייתי בו לא היו נשים בכלל", מספרת בן עזר גלברד, "היום המצב הרבה יותר טוב. למשל, בהראל השקעות, שם אני דירקטורית, יש ייצוג נשי נפלא. כשהייתי שבע שנים בשופרסל גם היה ייצוג נשי יפה בדירקטוריון. לדעתי נשים צריכות לעזור לנשים, לקדם נשים. יש לנו תפקיד מאוד חשוב".
