ום הזיכרון הלאומי לחללי מלחמת חרבות ברזל יחול בכ"ד בתשרי מדי שנה. השנה הוא ייערך בכ"ה בתשרי, כי כ"ד בתשרי הוא שבת. בנוסף הוחלט באופן חד-פעמי כי השנה, במלאות שנה לאירוע, ייערך טקס גם בתאריך הלועזי, 7 באוקטובר. לפי החלטת הממשלה, יום הזיכרון יצוין מדי שנה בשני טקסים ממלכתיים: ב-11:00 טקס לזכרם של החיילים שנהרגו במלחמה, וב-13:00 טקס לזכרם של האזרחים שנרצחו. מה משמעות יום הזיכרון הלאומי מבחינת העובדים במשק, ובכלל, איך מחושבים השכר והחופשות בחודש החגים? שאלנו את עו"ד לימור ארגוב-שנהב, שותפה ומנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד וקסלר ברגמן ושות', ואת עורכי הדין רן גפטר-חרמש ועופר איילון ממשרד גדעון רובין ושות', המתמחה בדיני עבודה.
n האם לקרובי משפחה של חלל יש זכות להיעדר ביום זה מהעבודה?
עו"ד ארגוב-שנהב מציינת כי ביום הזיכרון הלאומי לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור, המתקיים ב-ד' באייר כל שנה, יש זכאות לקרובי משפחה של חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה, בהם כמובן גם חללי מלחמת חרבות ברזל ואירועי 7 באוקטובר, להיעדר בשכר, ולא ינוכה להם יום חופשה. הזכאות חלה רק על הורים, סבים וסבתות, בני זוג, ילדים ואחים ואחיות. נכון להיום, אין הנחיות מיוחדות למתן זכות להיעדר בתשלום לקרובי משפחתם של הנרצחים ביום הזיכרון הלאומי ב-7 באוקטובר.
האם עובדים שירצו להשתתף באירועי זיכרון יורשו להיעדר?
טקסי הזיכרון – הן הממלכתי והן האזרחי-אלטרנטיבי – עתידים להיערך בערב. לכן רוב העובדים שירצו להשתתף לא ייאלצו להיעדר מעבודתם. "עם זאת", מסבירה עו"ד ארגוב-שנהב, "היות שלא נקבעו הנחיות מיוחדות, ייתכן שיהיה צורך לבקש מהמעסיק יום חופשה".
האם השנה יש "גשר" במערכת החינוך בין יום כיפור לסוכות?
גם השנה נקבע "גשר" בין יום כיפור לערב סוכות, בימים 13-15 באוקטובר. עובדים שהם הורים, אומרת עו"ד ארגוב-שנהב, "ייאלצו לבקש מהמעסיק ימי חופשה בימים אלה, שינוכו מהחופשה הצבורה שלהם".
האם השכר בחודש החגים משתנה בגלל החופשות הרבות?
עורכי הדין גפטר-חרמש ואיילון מציינים כי ככלל, עובד ששכרו משולם על בסיס חודשי יהיה זכאי למשכורת החודשית המלאה, מבלי שינוכו ימי היעדרות בגין החגים. עו"ד ארגוב-שנהב מוסיפה: "עובדים המשתכרים שכר חודשי זכאים להיעדר בכל תשעת ימי החג השנתיים מבלי ששכרם החודשי ייפגע: 2 ימי ראש השנה; יום כיפור; 2 ימי סוכות; 2 ימי פסח; יום העצמאות (לבני כל הדתות) ויום בשבועות. כל עובד רשאי לבחור בתחילת העסקתו את סט החגים על פי דתו: חגים יהודיים, מוסלמיים, נוצריים או דרוזיים".
האם ערב חג הוא יום חופשה מלא או חצי יום?
בהתאם לדין, ערב חג הוא יום עבודה מלא, אך קצר מהרגיל. במקומות עבודה שבהם עובדים שישה ימים בשבוע, העבודה בערב חג היא עד 7 שעות (בתשלום מלא). במקומות עבודה בהם עובדים חמישה ימי עבודה, העבודה בערב חג היא עד 8 שעות (בתשלום מלא). ישנם ענפים מסוימים שבהם נקבעו הסדרים מיטיבים נוספים, כגון בענף הניקיון והמלונאות. עובדים שבמקום עבודתם לא נקבע אחרת, נדרשים להגיע לעבודה בערב החג באופן רגיל. בהרבה מקומות עבודה מקובל לזקוף חצי יום חופשה בלבד בערב חג, אבל על פי הדין היבש, חופשה בערב חג משמעה יום חופשה מלא, אלא אם קיים הסדר מיטיב אחר אצל המעסיק.
האם ימי חול המועד נחשבים ימי עבודה?
ימי חול המועד סוכות נחשבים ימי עבודה רגילים. "עם זאת", מסבירה עו"ד ארגוב-שנהב, "במקומות עבודה רבים נהוג להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת בחול המועד, או לעבוד ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא. ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע יום עבודה מקוצר בחול המועד, ומקום עבודה שחל עליו הסכם כאמור חייב לפעול על פי הוראותיו".
אין לי ימי חופשה צבורים. המעסיק רשאי לחייב אותי לצאת לחופשה מרוכזת בחול המועד?
ללא כל קשר לחול המועד, מעסיק יכול להוציא עובד לחופשה בהתאם לימי החופשה הצבורים שלו. ככל שמדובר בחופשה רציפה של מעל 7 ימים, יש לתת לעובד הודעה של 14 ימים מראש. עובד שאין לו ימי חופשה צבורים, המעסיק לא יכול לכפות עליו לצאת לחופשה מרוכזת, או כזו העולה על ימי החופשה הצבורים שלו. "המשמעות היא שרק אם העובד הסכים בכתב להיכנס ליתרה שלילית של חופשה, המעסיק יכול להוציא אותו לחופשה על חשבון ימי חופשה עתידיים", מציינת עו"ד ארגוב-שנהב.
מהו התעריף לעבודה בחג?
עורכי הדין גפטר-חרמש ואיילון מציינים כי באופן כללי, העסקת עובד במהלך החג תזכה אותו בתשלום של 150% מהשכר הרגיל. בהתייחס לעובדים יומיים/שעתיים, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי אם עבדו במהלך החג שלא מתוך בחירה, הם זכאים לתשלום בשיעור של 150% משכרם, נוסף על זכאותם לדמי חגים אם יש כזו (כלומר לשבתון בתשעת ימי החג השנתיים).
האם מעסיק מחויב לתת שי לחג?
עורכי הדין גפטר-חרמש ואיילון מציינים כי להוציא מגזרים ספציפיים שביחס אליהם נקבעה חובה מפורשת בדבר הענקת שי לחג (כדוגמת עובדי קבלן במגזר הפרטי), לא קיימת הוראת חוק או צו הרחבה כללי המחייבת להעניק שי לחג. עם זאת, במקום עבודה שבו נהוג להעניק תלושים או שי לחג במשך שנים ארוכות, ייתכן כי זכות זו תוכר כ"נוהג מחייב" גם אם לא הועלה על הכתב. באחד מן המקרים שהובאו לפתחו של בית הדין לעבודה נקבע, כי מועצה מקומית שהחליטה להעניק שי לחג רק לחלק מעובדיה, בשל רצונה לתגמל את העובדים המסורים ביותר — פעלה באופן המהווה אפליה פסולה, והמועצה חויבה בתשלום השי לכלל העובדים ללא כל הבדל.
