מכונת ממתקים על רציף רכבת. לוקח רגע לקלוט שבין הכיף-כף והפסק זמן ישנם המוני סטיקרים של נופלים וחטופים. הצבעוניות מתעתעת, המדבקות המלבניות נראות כמו חטיף שוקולד. בן אדם רוצה לקחת משהו לדרך ומצטייד בין היתר במשפט והשראה, בעיניים טובות וחיוך מאיר של אדם שאיננו עוד. אנשים מתוקים וצעירים שמונצחים על מכונת חטיפים. מי היה מאמין.
קירות הסטיקרים לזכר נופלים הפכו לתופעה רחבה. הארץ מצופה שכול, זועקת את האין. גם השבוע נפלו חיילים בקרב, גם השבוע יישבו משפחות וחברים וינסו לאחוז משהו מדמותם בכיתוב קצר ותמונה. עד מתי כל סנטימטר פנוי יכוסה בחלל?
