כ-300 צרכנים בלבד פנו לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן כדי להביע את דעתם על המהלך שיזמו משרד הכלכלה והרשות להגנת הצרכן, הכפופה לשר, לביטול חובת סימון המחירים במדבקות על כל מוצר ומוצר. דווקא בימים אלו של מלחמה ובשנת רווחי שיא של הרשתות בעשור.
ב-28 באוגוסט פנתה הרשות לציבור וביקשה את התייחסותו לשינוי. נכון לאתמול, מועד סיום התקופה שבה ניתנה לצרכנים אפשרות להתייחס, רק 39% מהם מודעים ליוזמה. 60% מהצרכנים מתנגדים לה, רק 22% תומכים, ולשאר אין עמדה. כך עולה מסקר צרכנים שיזם "ממון" והובילה ד"ר דנה טבת, מומחית להתנהגות צרכנים בבי"ס אריסון למינהל עסקים באוניברסיטת רייכמן.
3 צפייה בגלריה
("סימון מחירים בשיטה הישנה . חיסכון גדול לרשתות, לא בטוח שלצרכנים | צילום: יאיר שגיא)
"זו שערוריה", זועמת עדה לבנון, המנכ"לית לשעבר של המועצה הישראלית לצרכנות. "אם היה לנו ארגון צרכנים חזק, הוא היה מכריז: לא לקנות במקום שלא מסמן מחירים. אבל אין. בלי הצבת מחירים פשוטה וברורה, יהיה תוהו ובוהו. איך אמורים קשישים, או נכים, לדעת בקלות מה המחיר של מוצר שלקחו מהמדף? איך יבדקו את מחירו אחר כך בבית? הפסקת סימון מחירים ברורה ופשוטה היא מכה שצרכנים רבים לא יוכלו לעמוד בה". גם עו"ד יעל כהן-שאואט, ממלאת מקום היועצת המשפטית של המועצה הישראלית לצרכנות, תובעת נחרצות מרשויות המדינה: "תבחנו היטב את הסכנות שבהצגת מחירים דיגיטליים בלבד. בתקופה הקשה שלנו, שבה ציבור הצרכנים סובל גם מעליית מחירי המזון, יש למנוע בכל דרך מצב שבו רשתות המזון ינצלו את כוחן כדי למקסם רווחים על חשבונו".
מבטלים הישג צרכני חשוב
חובת סימון המחירים במדבקות, שעוגנה בחוק הגנת הצרכן ב-1998, היא אחד ההישגים הצרכניים החשובים ביותר בישראל. "סימון המחירים הקפיץ את המודעות הצרכנית למחירים וגם הביא לשינוי אדיר בהתייחסות המשווקים למחירים. אחריו ראינו קפיצה אדירה בכמות התלונות של צרכנים על מחירים שגויים", משחזר עו"ד דרור שטרום, שהיה הממונה על ההגבלים העסקיים והיום עומד בראש "המכון הישראלי לתכנון כלכלי". "המדבקות על המוצרים מאפשרות להשוות מחירים בקלות וגם לוודא שחויבנו בקופה במחיר הנכון, ולהשוות בבית בין מחירי אותו מוצר שנקנה בחנויות שונות. הן מקשות להעלות מחירים בחטף או לשחק עם המחירים".
3 צפייה בגלריה
"סימון מחירים באמצעות צגים על המדפים. חיסכון גדול לרשתות, לא בטוח שלצרכנים | צילום: אלעד גרשגורן
בראשית המלחמה התיר שר הכלכלה ניר ברקת לרשתות להפסיק לסמן את המחיר באמצעות מדבקות – המחירים קפצו ב-20%. חובת הסימון חזרה בינתיים בעקבות לקחים שהופקו, אם כי סיבוב שערכתי לקראת הכתבה גילה שהמצב בשטח הידרדר בהשוואה לראש השנה שעבר. "אנחנו ממשיכים לפקח על סימון המחירים לפחות פעם בשבוע, אם כי האכיפה שלנו היום לא הכי טובה בעולם. יש לנו בעיות של כוח אדם", מודה תת-ניצב קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן.
בפניית הרשות לצרכנים לא היה פירוט של אף הצעה קונקרטית איך תעבוד השיטה החדשה. עו"ד שטרום: "נייר מדיניות שפירסמה הרשות ב-2023 מנה ותיעדף את החלופות למצב הקיים: שימוש בצגים דיגיטליים על המדפים (האפשרות הזולה ביותר לרשתות), הצבת סורקי ברקוד נייחים שיאפשרו לצרכן גם להדפיס תוויות מחיר נוסף לצגים הדיגיטליים (השנייה בעלותה), שימוש בעגלה חכמה או בסורק נייד (כמו ברשת אושר עד למשל) והאחרונה – צגים וחשבוניות דיגיטליות שיישלחו בסלולרי. שתי האופציות האחרונות יקרות לקמעונאים בהשוואה לשיטת המדבקות, והן לא נבדקו כלל במחקר שמבוסס על נתונים, אלא באמצעות אומדנים, עם התמקדות בעלויות של הרשתות ללא שום כימות של התועלות הישירות והעקיפות הצומחות מסימון מחירים. מרבית התועלות הולכות לאיבוד בחלופות המוצעות, כי הן פוגעות ביכולת להשוות מחירים".
גם לרונן רגב-כביר מארגון "אמון הציבור" יש ביקורת על אופן הכנת המהלך: "צרכן נדרש במהלך ביקורו בסופר לקבל מאות החלטות קנייה, לא רק על המוצרים שברשימה שלו, אלא גם לגבי מוצרים אחרים שהוא בוחר לא להכניס לעגלה. אנחנו מבלים 1-3 שניות על כל החלטה. אם יידרש מהצרכן זמן ממושך יותר, ייווצר תמרוץ לצרכנים לוותר על השוואת המחירים. אני לא מתנגד עקרונית למעבר לדיגיטציה, אבל צריך לעשות את המעבר תוך שמירת התועלות לצרכן. תעשו פיילוט רציני – איך יעבוד כל רכיב בתוכנית החדשה? למשל, מה תעשה הרשת לוודא שהמוצרים הרלוונטיים יוצבו מאחורי השילוט הדיגיטלי? מהי מדיניות האכיפה? מה הסובלנות לחריגות? מי יפקח? אחת הבעיות הגדולות בסימון מחירים, גם בשיטה הקיימת, היא חוסר האכיפה. ב-2005 עסקו ברשות המון באכיפה. היום לא עושים כלום, בוודאי לא מול הגדולים. תבנו סטנדרטים ותוכיחו שהם עובדים. תראו לי איך יצרתם סימון מחיר שהוא שווה ערך למדבקה בכך שתוך 1-3 שניות אמצא את המחיר. בשעות עומס, יום חמישי בלילה, כמה אנשים יתמצאו בסימונים הדיגיטליים? כמה יעמדו בתור ליד המסכים? אכיפה היא רכיב קריטי. תראו לנו איך אתם מבצעים מה שטוב באירופה טוב בישראל, ואז אני איתכם".
על פי בועז יהב, מנכ"ל "פרייסז", במהלך יום אחד מבצעות הרשתות, כולן יחד, 10 מיליון עדכונים בנתונים שהן מספקות לאתר משרד הכלכלה, ומהם נגזרים נתוני "פרייסז" וסקרי המחירים. הרשות לא מצליחה לפקח ביעילות על דיווחי הרשתות. רשת "סיטימרקט" נקנסה בינואר השנה, אחרי התעלמות של שנים, בגלל אי-העברת מחירים ב-75 סניפי הרשת, והתחייבה לעשות זאת. עד היום זה לא קרה. אושר עד פתחה סניף חדש בקריית-אונו לפני למעלה משבועיים ולא מעבירה מחירים. איך יפקחו ברשות שכל החנויות לא ישנו מחירים במהלך היום כך שמהרגע שהצרכן ראה מחיר על המדף ועד שהגיע לקופה הוא כבר עלה, כפי שמבטיח זריהן: "אחד העקרונות שקבענו — לא נאפשר העלאות מחירים במהלך היום, רק להוריד".
2,000 החנויות הן רק חלק קטן מ-13,000 חנויות המזון ששינוי החוק יחול עליהן ראשונות (בגודל של 200 מ"ר ומעלה). כך על פי חברת המחקר "צ׳מנסקי בן שחר" בראשות תמיר בן שחר. בסך הכל יחול שינוי החוק על 61,000 חנויות במגוון ענפים. לרשות להגנת הצרכן יש 20 חוקרים, האחראים על 650,000 בתי עסק. 13 מהם מתמקדים בענף המזון. איך יאכפו 13 מפקחים את הההסדר החדש בכל כך הרבה חנויות?
זריהן: "באתר העברת המחירים יש בעיות רבות ואנחנו בתהליך של שדרוג. בשיטה הדיגיטלית יכולת האכיפה שלנו תשתפר, בגלל היכולת לפקח גם מרחוק. אנחנו יודעים שהרשות צריכה לגדול, אבל כרגע אנחנו במלחמה ולממשלה סדרי עדיפויות שונים".
אז אולי כדאי להמתין עם התיקון?
"אולי. אנחנו מכינים את עצמנו לשינוי. אני לא יודע אם זה יקרה בעוד חצי שנה או שנה. אם לא נצליח לייצר מציאות טובה יותר לא נעשה זאת". בינתיים מצביעה עו"ד כהן-שאואט על גידול דרמטי בשנה האחרונה במספר התלונות של צרכנים על הטעיות או אי-סימון מחירים בסופרים. "קיבלנו 165 תלונות מאז ראשית המלחמה, מספרים שלא זכורים לי מהעבר".
לא מאמינים לרשתות
במשרד הכלכלה טוענים שביטול המדבקות יסייע להורדת יוקר המחיה. המהלך יחסוך לרשתות מיליארדי שקלים, והרשתות טוענות כי בעקבות חיסכון זה הן יוכלו לתת יותר הנחות והוזלות לצרכנים. "הרשת תיתן עוד הנחות לצרכן ותשקיע בחוויית הקנייה", אומר אלעד חרזי, משנה למנכ"ל יוחננוף, שרישתה סניף אחד שלה בחולון בעשרות מסכים כפיילוט.
האומנם? רק 7% מהצרכנים מאמינים בכך, כפי שהוכיח הסקר שערכנו. בסקר, שבו השתתפו 400 צרכנים ואשר נערך באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4All, נשאלו הצרכנים גם איך תשפיע עליהם ההחלטה לבטל את סימון המחירים על המוצרים. 62.5% אמרו כי יהיה להם קשה עד קשה מאוד להשוות מחירים. 64.3% אמרו שיהיה קשה עד קשה מאוד להבין מהם המחירים בעת הקנייה. 41% אמרו שהם עלולים לרכוש מוצרים יקרים יותר בעקבות כך. ד"ר טבת: "טענות הרשתות שהדבר יביא להורדת מחירים זוכות לאי-אמון גורף על ידי הצרכנים".
גם במועצה לצרכנות אומרים: "אנחנו לא מאמינים שהדבר יגרום להורדת מחירים. קיים סיכוי סביר שהחיסכון יגרום להגדלת הרווחים של הקמעונאים. מניסיון אנחנו יודעים שהורדת המע"מ לא הביאה להורדת מחירים גורפת. קרן המטבע הבינלאומי פירסמה בינואר 2023 נתונים המנתחים את הסיבות לעליית המחירים באירופה, לפיהם שיעורי אינפלציה גבוהים משקפים בעיקר שיעורי רווח גבוהים.
"החשש העיקרי הוא שהרשתות יוכלו לשנות את המחירים בלחיצת כפתור, וינצלו גידול בביקוש למוצרים מסוימים כדי לגבות עליהם מחיר מופרז. למשל, אם תתקבל הנחיה להיערך לכניסה לממ"דים, הן עלולות להעלות תוך דקות את מחירי המים ומוצרים בסיסיים". מדובר בחשש שמטריד כל מי שמבין בצרכנות, גם בעולם. שני סנאטורים אמריקאים, אליזבת וורן ורוברט קאסי, שיצאו למאבק נגד "קרוגר", רשת הסופרמרקטים הגדולה ביותר בארה"ב שעוברת בהדרגה לסימון מחירים דיגיטלי, לא מסתירים את חששותיהם שזה מה שיקרה, במכתב חריף ששלחו להנהלת הרשת.
"בשיטת סימון המחירים הקיימת, הליך העלאת מחירים ברשת נמשך שלושה ימים", מסביר גורם בענף. "ההנחיה ניתנת לביצוע במוצאי שבת, ומקודדים מחירים עד ליום שני. ביום שלישי בבוקר קולטים את ההעלאה לקופות הרשת, ואז עולים המחירים. כל המחירים צריכים להיות מקודדים לפני שהם נקלטים בקופות". בחלק גדול מהמוצרים, כאשר רשת מקבלת הנחיה להעלאת מחירים מספק, יש לה עדיין מלאים במחסנים, לעיתים מלאים גדולים, שרכשה במחיר הישן, והיא מרוויחה מההעלאה. על פי הערכות, הרשתות מרוויחות כשליש מהעלאות המחירים. ככל שהתהליך של ההעלאה מהיר יותר, גדלים רווחי הרשת. וכשמדובר ברשתות הגדולות, זהו רווח משמעותי.
וזו לא הבעיה היחידה. "ריבוי דיגיטציה מגביר את המידע שיש לרשת עלינו הצרכנים, ואת היכולת להשתמש בו", אומרים הסנאטורים האמריקאים. רונן רגב-כביר: "כבר היום הודות לדיגיטציה עסקים תופרים את מבצעי ההנחות שלהם בכפוף לרגישות המדויקת של כל צרכן למחיר. בסופר זו סכנה ענקית, שהצעת הרשות לא מתייחסת אליה בכלל. הרשתות לא משקיעות בדיגיטציה כדי לחסוך לנו כסף, אלא כדי לקבל ציוד יקר שייתן עלינו מידע".
כמה תעלה לרשתות החלפת שיטת סימון המחירים? ברשתות הגדולות מדובר בעלות של 500,000 עד 1,500,000 שקל לסניף, השקעה ראשונית. אחר כך יש להוסיף מימון שנתי של עשרות אלפי שקלים לתחזוקת המערכת. "אני מאמין שהתהליך ייקח לרשתות ולחנויות הפרטיות הגדולות 5-7 שנים. יתחילו במוצרים עם ווליום גבוה, כאלו שמציגים משטחים שלמים בסניף, כמו מוצרי נייר. בהמשך יירדו דרמטית מחירי הציוד, כי יבואו לתחום יותר ספקים", אומר קמעונאי בענף.
ברשתות טוענים שיש להם בעיה קשה של כוח אדם לביצוע שיטת הסימון הקיימת. יפית אטיאס, משנה למנכ"ל רמי לוי: "אני משלמת יותר ואין להשיג עובדים. עלות סדרן יכולה להגיע ל-60-70 שקל לשעה. אני מסיעה עובדים מדרום הארץ ומשלמת על ההסעה. כל הזמן אני בסיבוב סביב הזנב של עצמי". ברשת רמי לוי כבר התחילו במעבר מסיבי לסימון דיגיטלי על המדפים. 20 סניפים כבר עברו את ההסבה בהשקעה של 20 מיליון שקל. "עד סוף דצמבר יוסבו עוד 34 בעלות כוללת של 54 מיליון שקל", חושפת אטיאס.
ברשתות טוענים שמדובר בהשקעה חד-פעמית שתחסוך להן כסף רב. "ההערכות של עלויות קידוד המוצרים נעות סביב 0.3%-0.4% מהמחזור הכללי. אז לשופרסל, עם מחזור של 15 מיליארד שקל, מדובר בחיסכון של 45-60 מיליון שקל בשנה", אומר גורם בענף.
תגובת משרד הכלכלה והתעשייה: "שר הכלכלה יקבל בימים הקרובים את ממצאי הוועדה של הרשות להגנת הצרכן. ככל שהממצאים יראו בראש ובראשונה את האינטרס הצרכני, שהתוכנית תיתן מענה לכלל האוכלוסיות באופן הנגיש ביותר, ויראו כיצד הצגת המחירים מתבצעת בעולם, מונעת ניצול לרעה וכוללת ערבויות שהחיסכון הקמעונאי יעבור ברובו לצרכן והמחירים יישארו קבועים במהלך היום – השר יבחן את קידום התוכנית, המהווה מרכיב אחד משרשרת מרכיבי יוקר המחיה שבה מטפל המשרד".
