מתחילת המלחמה לא נשמעה ולו אזעקה אחת ביישוב הקהילתי מורשת שבמועצה האזורית משגב. אתמול, סמוך לשעה 6:30 בבוקר, נשמעה האזעקה לראשונה ומיד אחריה נפלו ביישוב שתי רקטות כבדות משקל וארוכות טווח, שזרעו הרס רב, העיפו מכוניות למרחק והותירו בתים רבים עם פגיעות רסיסים והדף.
אחת הפגיעות הייתה בחניה שבחזית ביתו של מוטי פריש. "אני גר כאן 27 שנים. לא חשבתי שאהיה במעגל האש", אמר אתמול. "אני מבין שאני לא הייתי היעד ושזה יכול לקרות, ואני מבין גם שאין ברירה, אלא לצאת למערכה הזאת. איזו חלופה יש, אם לא צבאית? אי-אפשר להשאיר את המצב כמו שהוא. צריך להמשיך בכל הכוח. אין שום משמעות להסכם איתם. כל דבר שהיה נחתם איתם הוא הפוגה, ומתוך חולשה".
איתי אבקסיס, נשוי ואב לחמישה, פונה בתחילת המלחמה עם משפחתו מקריית-שמונה ליישוב מורשת. אתמול אחת הרקטות נפלה סמוך לביתם. "הבית שלנו חטף רסיסים בכל פינה, החלונות נעקרו ממקומם, המכוניות שלנו נשרפו והלכו. התחושה קשה, אתה אבוד", אמר אתמול בכאב. אבקסיס, שמשרת במילואים, יצא לחופשת סוף שבוע, ואתמול לפני ששב לשירות נפלה הרקטה ביישוב. "אין לנו בית, לא בקריית-שמונה, שעזבנו לפני שנה ואין לנו בית כאן. זו תחושה קשה של חוסר ביטחון", תיאר. "אני מתקשה מאוד למצוא תקווה כרגע. אנחנו צריכים למצוא בית אחר. הלילה נישן במלון. קפצו לפה חברים מהמילואים לעזור לנו לנקות ולסדר את מה שאפשר".
גם בשכונת צור שלום שבקריית-ביאליק נפלה אתמול בבוקר רקטה. גבר כבן 70 נפצע בינוני ושניים קל. אחת מהן היא לינוי אמזלג (16) שפונתה לטיפול בבית החולים רמב"ם בחיפה."היה בום רציני", סיפרה. "אחרי עשר דקות יצאתי מהממ"ד לראות מה קרה, ואז היה ממש כמו פיצוץ. הרגשתי כאילו משהו נוזל לי על הפנים וחשבתי שאולי זה כי אני בוכה, אבל כשניגבתי ראיתי דם. יש לי כאבי ראש, כאבים בפנים וכל הצד נפוח. בנס ניצלנו, זה היה יכול להיגמר אחרת לגמרי". משה, סבה של לינוי, הוסיף: "אין לנו לאן לחזור. אין בית, אין מכוניות, אין שום דבר. אני צריך עכשיו מקום לגור במשך חודשים עד שישקמו לי את הבית. נראה לי שהוא בר שיקום, אבל לאן אלך בינתיים? לכמה זמן? אף אחד לא יודע".
באחד מארבעת המטחים ששוגרו במהלך הלילה לאזור עמק יזרעאל, בניסיון לפגוע בבסיס רמת דוד של חיל האוויר, נפגעה רפת במושב בית שערים. "15 פרות נהרגו ועוד שלוש גוססות, נפגעו אנושות. הווטרינר מנסה להציל אותן, אבל כנראה יצטרך להרדים אותן. יש כאן גם נזק כבד מאוד לסככות ולמים, נצטרך לעבוד קשה לתקן את הכל", תיאר הרפתן הוותיק משה כהן (78), שעובד ברפת כבר כמעט 50 שנה, "אבל העיקר שאנחנו חיים, זה נס גדול שאין לנו נפגעים".
על פי מיפוי שנעשה בפיקוד העורף, כמחצית מהבתים במועצה אינם ממוגנים. שוקי שור, יו"ר צח"י (צוות חירום יישובי) בבית שערים, הסביר: "רוב הבתים במושב שלנו הם ישנים, חלקם משנות ה-40, ולכן הם סובלים מפערי מיגון קשים. יש לנו מקלטים ציבוריים אבל חלקם רחוקים עבור התושבים. אין מצב שזוג בני 80, שמתגורר בבית מתקופת המנדט הבריטי, יוכל להגיע תוך דקה למקלט הציבורי שקרוב אליו. כמו שיש 'עוטף עזה' אז יש 'עוטף רמת דוד' ולצערי אין התייחסות למושבים ולקיבוצים שסובבים את הבסיס, ואנחנו חשופים לחלוטין".
לדברי גדליה רייקין ממושב תל עדשים שבעמק יזרעאל: לפחות לחצי מאנשי תל עדשים אין מקלט זמין בזמן סביר. רק לצעירים שבנו בשנים האחרונות יש ממ"ד כי זו הייתה הדרישה, הוותיקים חשופים לפערי מיגון האלה".
גם ביישוב הקהילתי גבעת אלה מוטרדים. "ותיקי היישוב, שהם בני 70–80, חסרי הגנה", אמר שוקי רענן, תושב המקום. "הם אמורים לרוץ לפחות שלוש דקות, כשזמן ההתראה הוא דקה. אנחנו מאוד קרובים לבסיס רמת דוד, ופערי המיגון הם קשים".
