ראשון-לציון, העיר הרביעית בגודלה במדינה, היא במובנים רבים מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. בשנה האחרונה הצטרפו ל-300 אלף תושביה אלפי מפונים מהדרום והצפון, שחלקם החליטו בסופו של דבר להשתקע בעיר. במקביל, המלחמה שמתנהלת כבר שנה, בתוספת הזינוק הדרמטי במחירים וביוקר המחיה, הביאו משפחות רבות שהוגדרו עד כה "רגילות" למצב שבו הן טובעות תחת הנטל.
"נכון, אנחנו נמצאים כבר זמן רב במלחמה – אבל יש עורף שזקוק לסיוע", מתריע רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון-לציון, שמתרה כי יש גידול חד במספר המשפחות שנכנסות למעגל הרווחה בעיר, "בחמש השנים האחרונות התנודות של מגפת הקורונה והמלחמה גרמו לכך שנשים עוזבות עבודה כי הן צריכות לשמור על הילדים מאחר שהמסגרות פועלות רק לסירוגין, גברים יוצאים למילואים ומפוטרים מהעבודה, או שעסקים שהם הותירו מאחור קורסים, ומשפחות רבות נכנסות לפרק זמן מסוים שבו הן צריכות סיוע".
מרבית המשפחות שמטופלות כיום במערך הרווחה בעיר הן משפחות עובדות, שבעבר הלא רחוק הייתה להן הכנסה גבוהה וכיום לא מצליחות לגמור את החודש. דמי האבטלה לא דומים למשכורת שהייתה להם, ועלויות המחיה בישראל עברו כל גבול הגיוני. "בעבר אנשים היו מתביישים לבקש עזרה", מדגיש קינסטליך, "היום, כשרואים את הפעילויות שלנו בעיר, אנשים פחות מהססים כי הם מבינים שעדיף להיעזר לפני שטובעים לגמרי".
כדי לסייע לאותן המשפחות, לנסות לצמצם את הפערים המתרחבים ולהיערך לגידול הצפוי של כ-100 אלף תושבים שעתידים להשתקע בעיר בשנים הקרובות, בראשון-לציון הגדילו את תקציב הרווחה, מגייסים מתנדבים מהקהילה ונעזרים בארגוני סיוע כדוגמת "פתחון-לב", שמכירה מקרוב את הצרכים. "מאתגר מאוד לנהל עיר בתקופה של מלחמה. אני לא ישן בלילות", מודה קינסטליך, "היקף הצרכים הוא אדיר ואין לנו באמת יכולת לכסות ולתת מענה לכולם. אין לי גוף ממשלתי שאני יכול לפנות אליו בשביל לקבל סיוע. למזלנו, העמותות עוזרות מאוד. למשל, סל אוכל של 400-300 שקלים זה לפעמים מה שהבן אדם צריך כגלגל הצלה. זה מה שהמשפחה שלו תאכל השבוע".
אלי כהן, מנכ"ל ארגון "פתחון-לב", אומר כי "באופן טבעי אנחנו רואים שאלו שהיו פגיעים טרום המצב – מתקשים יותר עכשיו". לדבריו, "ברמה הלאומית יש הסתכלות מוטעית לפיה הצורך להיות כלכליים עומד בסתירה לצורך החברתי. ראשון-לציון היא רשות שמוכיחה שאפשר לעשות גם וגם: גם להיות בצמיחה וגם למצוא הלכה למעשה מקומות עבודה ופתרונות לאלו שצריכים סיוע. כמות המתנדבים העצומה שיש כאן קיימת בזכות המנהיגות שמחלחלת מלמעלה למטה אל הציבור". קינסטליך עונה בגאווה: "יש אצלנו משפחות מהעיר שמתנדבות כבר שנה, ובכל שבוע מבשלות למפונים אוכל חם".
גם כהן ראה השנה עלייה חדה במעגל מבקשי הסיוע, בעיקר אוכלוסיות מוחלשות, קשישים ואנשים עם צרכים מיוחדים. "יוקר המחיה מביא אלינו משפחות חדשות שהמצב דוחף אותן עמוק לתוך המים", הוא אומר, "כל יום מגיעות אלינו עוד ועוד משפחות, כאלו שהצליחו בטיפת הכוחות האחרונים שלהן לא לטבוע עד עכשיו, וכבר לא יכולות יותר".
הוא מדגיש כי בעולם הרווחה, לא משנה כמה אתה עוזר – תמיד יש משפחות ונזקקים שלא מגיעים אליהן. "אנחנו, ב'פתחון-לב', פוגשים את יוקר המחיה גם מזווית אחרת", מוסיף כהן, "אנחנו כמו משפחה מרובת מרובת ילדים: כמו לאזרחי המדינה, גם לנו כארגון יקר יותר כיום לרכוש מוצרים לסלי מזון, ובמקביל יש לנו יותר 'לקוחות' מבעבר. אחד האתגרים לאלו שעוסקים בעולמות שקשורים לרווחה הוא שזה כמו 'משפט שלמה' – לא משנה כמה אתה עוזר, תמיד אתה מגיע למשפחות האחרונות כשאין לך כבר איך לסייע להן. בראש השנה הזה, אם הציבור לא ירתם ויתמוך בנו בצורה חסרת תקדים, הרבה משפחות לא יוכלו לקבל סלי מזון ולציין את החג".
הנתונים מדברים בעד עצמם. שיעור מבקשי הסיוע מ"פתחון-לב" לקראת ערב חג ראש השנה 2024 גדול בכ-15% לעומת מספרם לפני חג פסח האחרון, לפני כשישה חודשים. כ-20% ממבקשי הסיוע הם משפחות צעירות בגילים 30-20, עלייה של 10% לעומת פסח ושל כמעט 30% בהשוואה לראש השנה הקודם. בנוסף, ישנה עלייה של 87% במספרן של משפחות חד-הוריות אשר מבקשות סיוע לקראת ראש השנה הקרוב, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
"אנחנו הולכים לקראת השנה החברתית-כלכלית הכי קשה שהמדינה ידעה", אומר כהן, "ולכן אנחנו חייבים מנהיגות מתאימה. חלק גדול מהמנהיגות הישראלית בוחר ללכת לצד הכלכלי וזונח את הצד החברתי. מי שלא מבין את המשמעויות השליליות של זה ומי שלא יטפל בזה עכשיו – יקבל בעתיד בעיה הרבה יותר גדולה וחמורה".
כהן מדגיש שבניגוד למה שחושבים רבים, זה לא בלתי אפשרי. "ראשון-לציון היא דוגמה לכך", הוא חוזר ואומר, "אפשר להיות רשות שעוסקת ברווחה לצד צמיחה". קינסטליך מסכים בהחלט. "לא סתם המתחם של 'פתחון-לב' יושב אצלנו בראשון-לציון", הוא אומר, "יש הרבה ערים שלא היו מוכנות שזה יקרה. אצלנו זאת אמירה. העוני הרי קיים, אז מה עדיף, שאנשים ילכו לגנוב? ויש עוד דוגמאות. הקמנו עכשיו במערב ראשון, בשכונת יוקרה, בית ספר לחינוך מיוחד לילדים עם מוגבלות. אנחנו לא שמים אותם בשוליים. שמנו אותם במרכז העיר, בשכונה הכי יפה והכי יקרה. יש ערים שבהן התושבים היו מתנגדים, אבל כאן הבינו את הערך של זה".
השניים מדגישים כי יש חשיבות עליונה בבקשת עזרה בזמן. "הרבה יותר קל לסייע לפני שהאדם מגיע לשלב של ייאוש וכבר לא מצליח להתרומם", מסביר קינסטליך, "שיתוף הפעולה ההדוק עם 'פתחון-לב' חשוב עכשיו במיוחד, כי יש המון אנשים שאין להם מה לאכול בארוחת שישי, או בכלל איך לעבור את השבוע הנוכחי. ואלה לא אנשים שאנחנו רגילים לחשוב עליהם במונחי רווחה. אלה אנשים כמוני וכמוך שלא מצליחים לשרוד".
אז מה עושים? "זה עניין של סדרי עדיפויות", הוא אומר, "מוותרים על כמה פעילויות ומעבירים תמיכה לתקציב הרווחה. אנחנו לא מקבלים מהמדינה סיוע אם יש לנו יותר נזקקים, זה הכל אצלנו בבית. אבל אנחנו לא יכולים להתעלם כאילו זה לא קיים".
כהן מסיים עם אזהרה: "כשמפונים מגיעים לעיר מתפקדת כמו ראשון-לציון, אנחנו רואים שהם מסתדרים יותר טוב. אבל בפריפריה, ברשויות פחות מתפקדות, יש קריסה. אחד האתגרים שמצפים למדינה בשנה הקרובה הוא שערים בצפון יישארו עם אוכלוסייה חלשה יותר אפילו ממה שהייתה מלכתחילה, כי אנשים לא ירצו לחזור לשם".
