200 רשויות מקומיות הגישו בקשה להעלאה חריגה של מס הארנונה עד סוף שנת 2025 בשווי כולל של יותר מ-900 מיליון שקל, כך עולה מנתוני בדיקה שערך איגוד לשכות המסחר.
יש לציין כי ללא קשר לבקשה יישבר בשנה הבאה שיא של 17 שנה בעליית תעריף הארנונה, 5.3%. מניתוח של האגף הכלכלי באיגוד לשכות המסחר עולה כי הוגשו למשרד הפנים 220 בקשות של 120 רשויות לאישורים חריגים לשנים 2024-2025. הבקשות כוללות העלאות, הפחתות ושינויי סיווג לעסקים ולמגורים שיגרמו להעלאת הארנונה הנגבית.
שר הפנים, משה ארבל, צפוי לקבל החלטה בגין הבקשות עד אמצע אוקטובר. שווי הבקשות הכולל עומד כאמור על 900 מיליון שקל, מהן 30% על המגזר הביתי ו-%70 על המגזר העסקי. בפועל מדובר בהעלאת מסים לכל דבר.
חלק מהרשויות ביקשו העלאה חריגה שנפרסת על פני שלוש או חמש שנים, במסגרת הקווים המנחים של משרד הפנים המאפשרים העלאות חריגות של 10% למגורים ועד 5.7% לעסקים בהתאם לדירוג הרשות.
לדוגמה, עיריית תל-אביב-יפו ביקשה העלאה חריגה בסך 120 מיליון שקל בארנונה למגורים ושינוי אזורי מס סיווגיים במגזר העסקי, שיניבו לעירייה תוספת של 165 מיליון שקל.
עיריית תל-אביב-יפו היא לא היחידה, ובטבלה מופיעות רשויות רבות. יש לציין כי מס הארנונה מועלה בשיטת הטייס האוטומטי, ומוצמד מחצית למדד השכר במגזר הציבורי ומחצית למדד יוקר המחיה.
העלאת מסים
שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר: "זהו מעגל שוטה המחייב את כל עם ישראל ואת המגזר העסקי להעלות מסים לרשויות מקומיות, אפילו אם הן מורידות את רמת השירותים. כך מותירים בידי שר הפנים אפשרות של הטלת מסים בסך מאות מיליונים בהינף חתימה וללא כל פיקוח".
תורג'מן דורש משרי הפנים והאוצר לדחות את כל הבקשות להעלאות חריגות, שמתווספות לשיעור העלייה השנתי העומד בשנת 2025 על 5.3%, כאמור שיא של 17 שנים. "על שרי הפנים והאוצר להיות שומרי הסף של הציבור הרחב והמגזר העסקי מפני עושק מס הארנונה של הרשויות המקומיות", הוא אומר. "מס הארנונה הוא גורם קריטי ומהותי המשפיע ישירות על יוקר הדיור ויוקר המחיה, והוא בין הגורמים לסגירת עסקים בישראל. כל העלאה בארנונה, המתבצעת הן על פי הנוסחה האוטומטית והן על פי האישורים החריגים, מהווה נדבך שעל בסיסו מחשבים את ההעלאה הבאה (ריבית דריבית). כתוצאה מכך, נוצר מס שעולה בהתמדה".
עם תחילת שנת 2025 יעלה מס הארנונה שישלם כלל הציבור ב-5.29%, שהם כ-1.6 מיליארד שקל (לא כולל אישורים חריגים), כך שהשווי הכולל של המס יגיע בשנת 2025 ל-31 מיליארד שקל.
המנגנון האוטומטי
על פי חוק, מדי שנה מתעדכן מס הארנונה אוטומטית לפי נוסחה המורכבת מממוצע של 50% משינוי במדד המחירים לצרכן ו-50% משינוי במדד השכר במגזר הציבורי. כלומר הזינוק ב-2025 נובע בעיקר מעלייה במדד השכר במגזר הציבורי, שגדל ב-7.8%, בעוד באותה תקופה עלה מדד המחירים לצרכן ב-%2.79 בלבד.
מתחשיב שערך האיגוד עולה כי משנת 2015 ועד היום, כולל העלייה הצפויה בשנת 2025, עלה מס הארנונה ב-21.3% ובסכום של שישה מיליארד שקל. מרבית העלייה היא כתוצאה מעליית השכר במגזר הציבורי, שרשם גידול מצטבר של 28% השווים 65.3 מיליארד שקל.
בחסות הממשלה
משרד הפנים הגביל את הרשויות בבקשות החריגות ל-10% לפרטי ו-7.5% לעסקי, וכך יוצא שאין להן סיבה לבקש פחות מהגבול העליון שמתווסף ל5.3% של העלייה האוטומטית. כלומר, הממשלה דוחפת את הרשויות להגדיל את הנטל על התושבים והמגזר העסקי ומאפשרת את הגדלת המס ללא חוק ובחסות שר הפנים.
עליית השכר במגזר הציבורי היא הגורם העיקרי הדוחף מדי שנה את מס הארנונה מעלה, ללא כל תוספת בשירותים הניתנים לציבור ולעסקים.
