י' שירת כחובש גדודי בחטיבה 769 בצפון בין השנים 2013-2010. אחרי השחרור, שובץ מיד לשירות מילואים והשתתף בלחימה בצוק איתן. הוא המשיך לשרת במילואים, עד שקיבל פטור ממנו לפני ארבע שנים. "התקשרה אליי מישהי מהשלישות והודיעה שאני משוחרר ממילואים. לא נתנה שום סיבה, הנחתי שאולי זה קשור לקורונה", הוא נזכר. אותו פטור, היה בתוקף עד השבוע האחרון – אז קיבל, כמו אזרחים נוספים שקיבלו בעבר פטור, הודעה על החזרתו לשירות מילואים.
"המחשבה הכללית היא שיש הבדל אם היו שולחים את ההודעה הזו לפני 11 חודשים לבין עכשיו", הוא מסביר, "זה מרגיש שניצלו את הצבא עד תום ועכשיו צריך לגייס אנשים חדשים שיגיעו. אנשים שחוקים, פצועים. אני מרגיש שאני מגויס לצבא בלי שתהיה להם תוכנית – לאיפה אני משובץ, לאן אני הולך". על החשש מהנזק הכלכלי שעלולה משפחתו לספוג, שיתף: "אני עצמאי, יש לי עסק שאני עובד בו לבד במרכז ת"א. אשתי לא עובדת, אחרי חופשת לידה. אין לי אפשרות לעזוב את הבית. ראינו מה קורה לבעלי העסקים, הם קורסים. לא תומכים בהם. הם צריכים להתחנן לציבור שיבואו לתמוך בהם, אין תמיכה מהמדינה".
"לא נתנו שום פרטים"
גם אריאל ויצמן מחיפה קיבלה את ההודעה, שבה נכתב: "זוהי הודעה בדבר הכוונה לבטל את הפטור שניתן לך בעבר, ולהחזירך למערך מילואים. לידיעתך כי במידה ותבחר שלא לטעון כנגד ביטול הפטור עד התאריך הנקוב בהודעה זו, תוצב במערך המילואים באופן מיידי. צה''ל מצוי במלחמה מזה חודשים רבים. בשל הצרכים הביטחוניים ועל מנת להגדיל את מעגל המשרתים, הטעמים שבגינם ניתן לך הפטור משירות המילואים אינם מתקיימים עוד".
ויצמן, שירתה כסקיפרית גוררת ספינה בחיל הים בין השנים 2015-2013. כשהשתחררה בדרגת סמל, נמסר לה ולרוב חבריה לשירות שהם פטורים משירות מילואים. "לא שאלו אותנו בכלל אם אנחנו מעוניינים בשירות מילואים או לא. הובהר שאין ברובנו צורך, בגלל מגבלת כמות החיילים על הספינה", היא מספרת. עם פרוץ המלחמה, היא משתפת שמספר פעמים פנתה לגורמי כוח אדם בחיל בבקשה להתגייס לשירות מילואים ולהשתבץ בכל תפקיד שבו יש צורך, אבל נענתה בשלילה. עכשיו, היא ניזונה בעיקר משמועות וחלקי מידע שהיא מקבלת מאנשים שעוד משרתים בחיל. "אין לי מושג מה מפה הלאה, לא נתנו לי שום פרטים. אני מחכה, וכמוני עוד חברים רבים – ביניהם גם לוחמים ולוחמות, שמחכים גם הם. לא ברור לאן זה יתפתח, איפה נשרת, באיזה תפקיד ומתי", הוסיפה.
"הסבירו שאין בי צורך"
כ', שירת כלוחם בהנדסה קרבית בין השנים 2011-2008. הוא שובץ לשירות מילואים, נקרא והתייצב פעמיים בשנים 2012 ו-2013. "מאז לא הגעתי למילואים. לא הייתי בארץ או שפשוט לא קראו לי", סיפר. בשנת 2021 התקשרו אליו והודיעו לו שמשחררים אותו משירות מילואים. "כשפרצה מלחמת חרבות ברזל הייתי חדור מוטיבציה וניסיתי להבין אם יש תפקיד שאוכל להתגייס אליו. אמרו לי שוב שאין בי צורך, הסבירו לי שאם הצבא גרע אותי מהמצבה אין מה לעשות". עם זאת, לפני שלושה שבועות גם הוא קיבל את ההודעה על ביטול הפטור משירות מילואים. "אשתי נלחצה מאוד, היא ילדה לפני כמה חודשים", הוא אומר, "הלכתי לראות פסיכיאטר, אחרי ששיתפתי אותו בעניין אישי הוא המליץ לפטור אותי ממילואים. העברתי את כל המסמכים הנדרשים לצה"ל וקיבלתי בחזרה תשובה שעל אף האבחנה אני כשיר לשירות וביטול הפטור עומד בעינו. עכשיו אנחנו מחכים לראות מה יהיו השלבים הבאים. אני כבר איש מבוגר עם קריירה, עבודה, אישה וילד. פתאום נאמר לי שאני משובץ לפי צורכי הצבא, בלי להבין מה קורה איתי ומתי. כבר שנים שלא הייתי בשירות, אני מרגיש לא כשיר. 11 שנים לא עליתי על מדים, אני מנותק לגמרי מהמסגרת הזו. זה מטורלל לגמרי".
למרות שלא גויס למילואים עם פרוץ המלחמה, כ' התפקד לכיתת הכוננות בקיבוץ שבו חי במרכז הארץ. "ליבי יוצא אל החיילים בחזיתות, אני רוצה לתרום ולסייע", הוסיף, "אם הייתי מרגיש שכולם נוטלים את חלקם – לא הייתי חושב פעמיים. אבל יש אנשים בחברה שמעולם לא שירתו, לא נתנו יד. לא בשירות הסדיר ולא בתקופת המילואים. אין שום הצדקה לזה שאני אקריב את חיי כשיש אחרים שמעולם לא גויסו מלכתחילה. אני נתתי את שלי, בשירות הסדיר ובמילואים, מה עם אלו שלא עלו על מדים בחייהם?"
