אחד הדיונים המשונים ביותר בימים האחרונים עוסק בשאלה אם יחיא סינוואר חי, מת, או שבכל הנוגע אליו אפשר גם לשקול גם הגדרות נוספות. הכוונה היא לא רק להררי המלל שנשפך בנושא ללא שום מודיעין קונקרטי או משהו שקרוב לזה (אחרי כמעט שנה, זה לא באמת מפתיע); זהו בעיקר העיסוק הנרחב בהשלכות של פגיעה בסינוואר מבלי לציין השערה ריאלית למדי: אם מטוסי חיל האוויר פגעו בסינוואר, אזי הם גם עלולים היו לפגוע בחטופים וחטופות שהיו לצידו. אם סינוואר מת, אזי בסבירות הגיונית גם חטופים וחטופות נוספים מתים: הוא אמנם שטן מפלצתי, אך גופו לא עשוי מחומרים אחרים.
אלא שהמבצע בצפון, ובעיקר האופוריה הנוכחית סביב המרכיבים המוצלחים שלו, התגלו כמעשה קסם: החטופים והחטופות כמעט נמוגו מסדר היום. לא רק שאת בני ובנות המשפחה שלהם רואים פחות ופחות, גם אזכור הקטסטרופה המתמשכת הזאת בסיקור המלחמה נדחק לשוליים. הנה, אפילו כשמדברים על האיש שככל הנראה מחזיק מספר מסוים של חטופים וחטופות קרוב אליו (כפי שנאמר שוב ושוב בשנה האחרונה), ההתמקדות בגורלו הרבה יותר משמעותית מגורלם.
כך נוצרה אירוניה אכזרית: ראש הממשלה טוען כי מטרת המבצע היא לנתק את הקשר שיצר חיזבאללה בין ביירות לעזה, אולם בפועל הניתוק שמתבצע הוא בין מה שישראל עוד יכולה להשיג בצפון לעומת מה שהיא כבר 11 חודשים לא השיגה בדרום. לכן אפילו האמירה המדהימה של נתניהו שלשום, לפיה רק כמחצית מ-101 החטופים והחטופות עדיין בחיים, נבלעה בשטף ההתפעלות מה"חדירוּת" וה"עצימוּת".
בתוכנית של רפי רשף בקשת, שם נשמרת משבצת חשובה למשפחות החטופים והחטופות, ניתן לשמוע ולראות את האפקט המשתק והמייאש שנגרם להם עקב התהליך שתואר לעיל. רמוס אלוני, שהחתן שלו, דוד קוניו, עדיין במנהרות (אחרי ששתי בנותיו ושלוש מנכדותיו הוחזרו לישראל בדצמבר), רעד ונשנק כשאמר שכל הפעילות הציבורית משולה לשיחת נפש עם קיר. לאף אחד בפאנל לא הייתה סחורה אופטימית לשווק לו ורובם גם לא ניסו, מלבד יאיר שרקי. וגם אצלו זאת הייתה יותר משאלת לב ולא אינפורמציה או אפילו פרשנות.
אבל הכי מכמיר לב היה לראות את רשף פונה לכתבת דסק החוץ קרן בצלאל, עם עדכון חי ונרגש מהנאום של נשיא ארה"ב באו"ם, שבו הזכיר את סבל המשפחות. "רמוס, לפחות ביחס לאיך שהגעת לכאן, איזה שביב (תקווה)?" שאל אותו רשף בתגובה. "לא", השיב אלוני. ואז ירון אברהם אישר שעוד בכיר בחיזבאללה חוסל, אבל האדרנלין שנוטה להתפרץ באולפנים לאחר בשורות כאלה לא הופיע הפעם. אולי זה מסביר מדוע בשאר המשדרים כבר לא ממש רואים את אלוני והאחרים.
בקטנה
נשמע שאת כל מה שצריך לדעת על התוכנית "אח שלי מתחתן – החתונה של ספיר ואברהם מ'האח הגדול'" ששודרה אמש ברשת אפשר להבין מהאופן שבו אודי סגל הכריז עליה בסוף המהדורה. איך לומר זאת בעדינות? לא נשמע שהוא טס להוריד את האיפור ולהתיישב מול המסך הכי קרוב .
