דקות בודדות אחרי שלשכת נתניהו פירסמה הודעה על כך שאין הפסקת אש, ושהוא לא ענה להצעה האמריקאית-צרפתית, הופיעה כותרת ראשית ב-BBC: "נתניהו הורה לצבא להמשיך את המלחמה במלוא העוצמה לאחר הקריאות להפסקת אש". אין ספק שנתניהו הוא אשף הסברה. פעם הסברה ישראלית. כבר יותר מדי זמן - אשף ההסברה האנטי-ישראלית.
למה הוא היה צריך להזדרז עם ההודעה שהופכת את ישראל לסרבנית? מדוע לא לנקוט שיטה שכל תלמיד בשנה א' לתקשורת כבר אמור לדעת: קודם תאמר "כן". הרי בנסיבות שנוצרו, אמירת "כן" מצד חיזבאללה תהיה הודאה בתבוסה. ואם נסראללה יאמר "לא" - אז ישראל מרוויחה נקודות בזירה הבינלאומית. זה לא שהיו לנו אשליות בנוגע ל-BBC. אבל למה, לעזאזל, לעשות רק מה שמזיק לישראל?
יכול להיות שנתניהו נבהל מבכירי הליכוד ושרים בממשלה, שזעמו על הידיעות על הפסקת האש. "צריך להמשיך עד השגת המטרה", הם אומרים. נשמע נפלא. המשמעות היא התשה ללא הפסקה. גם ברצועה אנחנו עדיין רודפים כבר שנה אחרי המטרה, למרות שלא ברור לאף אחד, גם לא למפקדים הבכירים, מהי בדיוק המטרה.
1 צפייה בגלריה
ליאון פאנטה. הטרלול הפרוגרסיבי לא נותר בשוליים והוא ילך ויתגבר אם נתניהו לא ילך להסדרה
(צילום: איי־אף־פי, אנדרו הנריק)
התשה היא האופציה הגרועה ביותר, אמר לי גורם ביטחוני בכיר. בעקבות הביצועים המדהימים של חיל האוויר והמודיעין - הכוח של החיזבאללה הרבה יותר קטן. שדרת הפיקוד מתפוגגת. חמישים אחוז מהחימושים נפגעו. אבל נסראללה לא איבד את הנשק העיקרי שלו: מלחמת התשה. בכירי הליכוד מתקשים להבין שזו בדיוק המלכודת שאליה נכנסה ישראל בגלל "אסטרטגיית סינוואר". הוא לא מתרשם מההרס ומהחורבן שהוא גרם לרצועת עזה. הוא נפעם מהנזק הכולל שהוא גרם לישראל: שפל מדיני, שחיקה בהרתעה, כלכלה בקריסה, שורה של מדינות ידידותיות שכבר מונעות משלוחי נשק לישראל, הצפון נשרף, החטופות והחטופים גוססים, המחלוקת מחריפה, עשרות אלפי ישראלים פליטים בארצם. ובנוסף, המטרה המרכזית של סינוואר הייתה, מלכתחילה, למנוע את המגה-דיל בין ארה"ב, סעודיה וישראל. נתניהו שיתף פעולה. כבר שנה אנחנו אוכלים מהתבשיל הזה. בכירי הליכוד רוצים עוד.
נתניהו כבר הוביל את ישראל מהנקודה שבה היא הצודקת ביותר לנקודה שבה היא המצורעת ביותר. יש עוד לאן לרדת. דני דנון, השגריר באו"ם, אמר השבוע שישראל מאבדת עוד ועוד ידידות. בארה"ב כבר החלו השבוע הפגנות תמיכה בחיזבאללה. לא בלבנון. בחיזבאללה. ליאון פאנטה, לשעבר ראש ה-CIA ומזכיר ההגנה בממשל אובמה, כינה את מבצע הביפרים "פעולת טרור". הטרלול הפרוגרסיבי לא נותר בשוליים. הוא סחף את ארה"ב. הוא הגיע לראשי מדינות אירופה שהחליטו על עצירת משלוחי נשק לישראל. והוא ילך ויתגבר אם נתניהו יבחר התשה במקום הסדרה.
לבנון היא מדינה בפשיטת רגל. נסראללה עלול לדחוף אותה לחורבן בנוסח עזה. אבל יש הבדל. בלבנון יש התנגדות רצינית לחיזבאללה. מבחינת ישראל, נוצרה הזדמנות למהלך מדיני, כולל עסקת חטופים. הרי בסופו של דבר תהיה הסדרה. כך זה תמיד מסתיים. אבל נתניהו הוא האיש שמעדיף את כל האופציות השגויות, עד שהוא מגיע לנכונה. ובמקרה שלו, ספק אם הוא יגיע אליה.
יעלון, חזור בך
בספר שכתבה החוקרת הלבנונית השיעית אמאל סעד-גוראייב (Amal Saad-Ghorayeb) על חיזבאללה, היא מצטטת את עמדתו של נסראללה על היהודים: "אילו חיפשנו בכל העולם אדם פחדן יותר, נתעב, חלש בנפש, באידיאולוגיה ובדת, לא היינו מוצאים מישהו כמו היהודי. שימו לב, אני לא אומר הישראלי". נסראללה גם הציג תוכנית פעולה לצורך השמדה: "אם כל היהודים יתקבצו בישראל, זה יחסוך לנו את הטרחה לרדוף אחריהם ברחבי העולם. ושם יתקיים הקרב האחרון והמכריע". בדיוק כמו המנהיג הרוחני של האחים המוסלמים, יוסוף קרדאווי, שקרא למוסלמים להשלים את מלאכתו של היטלר. סונים, שיעים - כשמדובר בג'יהאדיסטים, המטרה דומה.
דווקא על הרקע הזה, היה קצת מוזר לשמוע את בוגי יעלון, שבראיון לאופירה ולוינסון סיפק הצדקות להתקפה הברוטלית של שלוחות ציר הרשע על ישראל. "נותנים לחיזבאללה את העילה ואת הסיבה לתקוף", הוא טען. כשלוינסון הביע תמיהה, יעלון דהר: "אתה מכיר את המסמכים שמצאנו במנהרות של מטה חמאס ברשותו של סינוואר? בינואר, מיד אחרי הקמת הממשלה, הם יושבים ואומרים, 'הממשלה הזאת תיתן לנו את העילה, הסיבה וההזדמנות לבצע'". והוא המשיך והמשיך. זה לא חמאס ולא חיזבאללה. אלה בן גביר וסמוטריץ'.
יעלון הפך את הקערה. מבחינתו, ישראל יצרה את הפרובוקציה. סינוואר ונסראללה רק הגיבו. קצת קשה להאמין שרמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר, מהאגף הימני והסרבני של הליכוד, פולט דברי הבל כאלה. הרי מסמך "חומת יריחו", שמפרט לפרטי פרטים את ההתקפה הצפויה של חמאס, היה בידי ישראל שנה לפני ההתקפה. בן גביר וסמוטריץ' לא היו אז חברי ממשלה. הם לא הסיבה ולא התירוץ למתקפה הרצחנית. לפי ההיגיון של יעלון, הבעיה היא לא המפלצת, אלא שישראל הרגיזה את המפלצת.
אפשר וצריך לבקר את סמוטריץ' ובן גביר. אבל אל נא נטעה. סינוואר ונסראללה היו מבצעים את "הפרויקט הגדול", כפי שהוא מכונה במסמכים שנתפסו, גם בלי סמוטריץ' ובן גביר. ישראל מתמודדת לא רק עם ציר הרשע, אלא גם עם תועמלנים, שמחפשים תירוצים והצדקות להתקפות הרצחניות נגד ישראל. צריך לקוות שיעלון ימצא את הדרך לחזור בו ולהתנצל. הרי לא יכול להיות שהוא באמת בצד שלהם.
בדרך לגימנסיה
רעש ומהומה ברשת, בעקבות טעות מביכה בערוץ 14: מגישת מהדורת החדשות, מגי טביבי התייחסה לגימנסיה הרצליה כאל "גימנסיה בהרצליה". ממש לא בסדר. אחת מכוכבות טוויטר מיהרה להגיב: "כמה נטולי השכלה בסיסית המגישה הראשית, הכתבים והעורכים שלכם מאחת ועד לא לדעת שתיכון גימנסיה הרצליה, בית ספר מהידועים בישראל, אינו בהרצליה אלא בתל אביב? אל תענו לי".
דווקא כדאי לענות לה. העיסוק בנושא היה על רקע זימון מנהל הגימנסיה, זאב דגני, לדיון אצל מנכ"ל משרד החינוך, בעקבות אמירה שלו, "הדיקטטור, הרודן והרוצח", על בנימין נתניהו. בהתייחסויות לטעות המביכה לא היה שמץ של ביקורת על האמירה המסיתה. הפיל הפך לעכבר והעכבר לפיל. משום שלדגני יש קופת שרצים לא קטנה. בספטמבר 23', למשל, תמך דגני באירוע תעמולה בגימנסיה, בהשתתפות ארגוני שמאל קיצוני, של תמיכה ב-200 תלמידים שחתמו על מכתב שבו הודיעו על כוונתם שלא להתגייס. בניגוד להחלטת הוועד המנהל של בית הספר האירוע בכל זאת התקיים. דגני התפטר, אבל בתוך שעות אחדות חזר בו.
הבעיה הקטנה היא שבערוץ 14 אמרו "גימנסיה בהרצליה". הבעיה הגדולה יותר, הרבה יותר, היא שמנהל הגימנסיה מדיח, מפלג, ותומך בקריאה לסרבנות, שהיא עבירה פלילית. כל זה לא חשוב. העיקר שדגני יוצר אשליה שהוא "בצד הנכון". לא. זה לא הצד הנכון. זה הצד המסית. ואם ישראל הייתה דיקטטורה - וטוב שהיא לא - דגני היה בכלא כבר לפני הרבה שנים. אם נותרה קצת בינה במחוזות האופוזיציה והמחאה, הן צריכות להוציא מקרבן סוסים טרויאניים מסוגו.
