שעות ספורות אחרי נאום מלחמת בני האור בבני החושך של נתניהו בעצרת הכללית של האומות המאוחדות והתקיפה המאסיבית של צה"ל בלב ביירות, פירסמה הסוכנות לדירוג האשראי מודי'ס את החלטתה להוריד את הדירוג של ישראל בעוד שתי רמות - מה שכלל החלפת קידומת מ-A ל-B (וזאת לאחר שהדירוג כבר ירד ברמה אחת בתחילת מלחמת חרבות ברזל).
על רקע האירועים הללו הייתה ההחלטה על הורדת דירוג בלתי נמנעת, אך עוצמתה מפתיעה. מודי'ס הוציאה כרטיס אדום לשר האוצר ולמדיניותה הכלכלית והביטחונית-מדינית של ממשלת ישראל ולישראל כמדינה. אדום בוהק וזועק. בצלאל סמוטריץ' עצמו ייזכר אפוא כשר אוצר שבמהלך כהונתו הופחת דירוג האשראי של המדינה בשלוש (!) רמות - ולא רק בגלל המלחמה.
שמירת הקואליציה
הכלכלנים של מודי'ס מדגישים שמדיניות תקציבית יותר אחראית, פחות מגזרית-פוליטית ויותר שקולה יכלה להמתיק את התרופה המרה - אולי להגביל את הפחתת הדירוג הנוכחית לדרגה אחת בלבד. צפוי ורצוי היה לקבוע ל-2024 יעד גירעון תקציבי של כ-4.5% מהתוצר בלבד (כפי שהמליצה קהיליית הכלכלנים המקומית) ולהפעיל לשם כך צעדי ריסון ומיסוי מרחיקי לכת, כולל ביטול כל הכספים הקואליציוניים. אבל לראש הממשלה ולשר האוצר היו כוונות אחרות, כמו לשמור על הקואליציה ולהעביר משאבים לחרדים ולהתנחלויות, וכך הגענו למכה העכשווית.
אין להסתיר את האמת: כרטיס אדום של סוכנות לדירוג אשראי מודי'ס (חברה פרטית למטרות רווח) רע לישראל. הוא משקף גם את ההערכה השלילית שיש לה על מדיניות הביטחון של ישראל וגם, כן, את הסנטימנט האנטי-ישראלי העולמי.
לא היתה ברירה
לעצם ההחלטה, למודי'ס לא הייתה ברירה מקצועית אלא להפחית את הדירוג של מדינה במלחמה רב-זירתית מתמשכת שעלותה מוערכת ב-250 מיליארדי שקלים (12% עד 13% מהתוצר המקומי השנתי), סכום ענק הכולל תוספת של 140 מיליארדי שקלים לתקציבי הביטחון הישיר, שמשקלו במשק כבר הוכפל, עשרות מיליארדי שקלים נוספים כתשלום מענקים ופיצויים ואובדן משמעותי של התוצר הריאלי בשל גיוס מילואים, פינוי יישובים ופגיעה ביצוא ובהשקעות. בתרחיש הייחוס הבסיסי של מודי'ס הצמיחה תיעצר למספר שנים והגירעון התקציבי יישאר עמוק - מעל ל-6% תוצר - גם בשנה הבאה. התחזית שלה לשנים הבאות שלילית, אם כי יצוין כי בעבר התחזיות של מודי'ס לא עמדו במבחני המציאות.
כיצד תשפיע הורדת הדירוג על חיי היומיום שלנו? מלבד ייקור מסוים של אשראי מחו"ל, לא אמורה להיות לכך השפעה עצימה. בשוקי ההון הגלובליים לא מחכים לפסקי הדין של סוכנויות לדירוג אשראי ולא מגיבים עליהם. התגובות ביחס לישראל ישקפו את הדעה העצמאית שיש לכל שחקן בשוק ענק זה, דעה העשויה להשתנות מדי יום ביומו.
ציון למדינה
ולצד כל זה, יש לא מעט צדק בדברי הביקורת על החלטת מודי'ס מפי החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג. ההנמקה של מודי'ס להורדת הדירוג הכפולה היא שאין לממשלת ישראל אסטרטגיה מדינית-ביטחונית לסיום של העימות המלחמתי עם חיזבאללה וגוזרת על ישראל שקיעה בהתשה רבת-ימים ודמים. כך נוטלים על עצמם קובעי הדירוג תפקיד הגדול עליהם בהרבה מידות: הם מתיימרים לתת ציון למדינה ולא ליכולתה לפרוע אשראי. ישראל מעולם לא פיגרה ולו בשעה אחת בפירעון כל חובותיה, צברה רזרבות מטבע חוץ ב-220 מיליארד דולר ונהנית מעודף גדול מאוד במאזן התשלומים הבינלאומי שלה.
ולסיום, בשעה שסוכנויות דירוג אשראי אחרות מתלבטות אם ללכת בעקבות מודי'ס, האם אפשר לשנות את רוע הגזירה? כן, אם לראש הממשלה יהיה האומץ למנות לשר האוצר אישיות כלכלית לא-מפלגתית מובילה בעלת סמכות בינלאומית שתזכה לגיבוי מלא של ביבי (כמו פרופ' יעקב פרנקל, למשל) - ייתכן שיהיה אפשר להפחית מעט את רוע הגזירות הבאות.
צפוי ורצוי היה לקבוע ל-2024 יעד גירעון תקציבי של כ-4.5% מהתוצר בלבד (כפי שהמליצה קהיליית הכלכלנים המקומית) ולהפעיל לשם כך צעדי ריסון ומיסוי מרחיקי לכת, כולל ביטול כל הכספים הקואליציוניים
