חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס הודיעה על הורדת דירוג האשראי של ישראל באופן חריג בשתי רמות מרמת A2 ל-Baa1, וצירפה להחלטה דוח חמור במיוחד על מצבנו הכלכלי. מדובר במכה קשה לדירוג שיורד לרמה הנמוכה ביותר מאז החלה מודי'ס לדרג את ישראל ב-1995, אז הוא עמד על A3. ננסה לעשות סדר ולהבין במה מדובר.
המניע להורדת הדירוג?
החברה מעריכה כי הסיכון שבו נמצאת ישראל התגבר באופן משמעותי עם השלכות שליליות מהותיות על כושר החזר האשראי שלנו. "עוצמת הסכסוך בין ישראל לחיזבאללה עלתה באופן משמעותי בימים האחרונים, ובמקביל, הסיכויים להפסקת אש בעזה התפוגגו והסיכונים הפוליטיים הפנימיים עלו", נכתב בהחלטה. בנוסף, טוענת החברה כי הממשלה "לא הייתה אפקטיבית מספיק במניעת הפגיעה במדדי האשראי של המדינה". מדובר למעשה בביקורת קשה על המדיניות של רה"מ ושר האוצר, שלא הובילו מדיניות כלכלית אחראית.
המהפכה המשפטית
למרות שנראה כי המהפכה המשפטית ירדה מהשולחן מתברר שבמוד'יס מעריכים כי היא הביאה לפגיעה ולירידה באיכות המוסדות והממשל של ישראל. החברה מתייחסת לכך ששר המשפטים עיכב מינויי שופטים, לרבות נשיא בית המשפט העליון, למרות פסיקת בג"ץ. עוד מצביעה החברה על היחלשות מוסדות הממשל. "החברה שינתה את ציון הממשל של ישראל מרמה של -1G לרמה של -2G כדי לשקף את ההתדרדרות בחוסנם של המוסדות ובמשילות. בעוד החברה האזרחית ומערכת המשפט הוכיחו את עצמן באופן יחסי כחוזקות במבנה המוסדי של ישראל, כעת החברה סבורה שיכולתן לספק איזונים ובלמים נחלשה ביחס להערכתה עד כה".
הגירעון חורג מהיעד
למרות ששר האוצר הציג מתווה לתקציב 2025 עם גירעון של עד 4%, מוד'יס צופה שהגירעון בשנה הבאה יעמוד על כ-6%. היא מציינת כי "תהליך גיבוש התקציב התעכב במשך כחודשיים, ונותר לראות אם צעדי החיסכון וההתייעלות, בהם הקפאה של שכר המגזר הציבורי, מדרגות המס והקצבאות, ייושמו כפי שהוצע". גם לגבי השנה הנוכחית החברה צופה גירעון גבוה בהרבה מהיעד בגלל הצמיחה הנמוכה וההוצאות הגדולות למילואים ומפוני הצפון.
התאוששות איטית
החברה מציינת שכלכלת ישראל נפגעת מהמלחמה שאין לה מועד סיום הנראה לעין, ומניחה שהעימות הצבאי לא יסתיים בעתיד הקרוב וכי כלכלת ישראל לא תתאושש במהירות ובעוצמה כפי שקרה לאחר סכסוכים קודמים. התמשכות והחרפת המלחמה עלולות להוביל להורדת דירוג נוספת ועל כן התחזית השלילית. במוד'יס, שם מתעסקים בהערכות כלכליות, משקפים למקבלי ההחלטות בישראל את המצב כפי שהוא נראה מבחוץ ואומרים: "לא נראה שיש אסטרטגיית יציאה מהסכסוך הצבאי שתחזיר את רמת הוודאות והביטחון, שעליהם מסתמכים בסופו של דבר המשק וההשקעות העסקיות".
נזקים ארוכי טווח
מודי'ס מזהה כי מתחילה להצטייר תמונה ברורה יותר של נזקים ארוכי טווח לכלכלה הישראלית. היא מציינת כי "הממשלה עשויה להאריך את השירות הצבאי לגברים ולהשפיע לרעה על היצע העבודה על ידי הסרת אחד החלקים היצרניים ביותר בחברה למשך זמן רב יותר". בנוסף, "הצעת החוק לגיוס גברים חרדים מתעכבת, למרות שתפחית את העומס על משרתי המילואים". מודי'ס מתייחסת גם לעובדה שעובדים פלסטינים עדיין לא יכולים לעבוד בישראל. בנוסף קובעת כי סביר שההשקעה במשק תישאר מוגבלת מכיוון שפרמיית הסיכון לעשיית עסקים בישראל תישאר גבוהה כל עוד הביטחון מעורער".
