לאורך השנים, ידעו שני קציני מודיעין - אחד בכיר והשני זוטר - לצטט כמעט מילה במילה, מה יאמר מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה עוד לפני שדמותו הופיעה על המרקע. ההסתכלות הישראלית על נסראללה הייתה, לאורך שנים, סוג של אויב-שאנחנו-מכירים. היו לא מעט הזדמנויות לחסל אותו, בעיקר כאשר יצא בהיחבא (לא מהעיניים הישראליות) לגיחות לטהרן או לאזור הבקאע בלבנון. "אפשר היה להוריד אותו", הבהיר איש מודיעין ישראלי ותיק. "העדפנו להמשיך להחזיק אותו". נראה היה, כך לפחות חשב נסראללה עד החודש האחרון, שחייו בטוחים. גם בשישי האחרון, לפי מה שאומרים לי ידידים ותיקים בביירות, נראה כי נסראללה היה משוכנע שהעיניים הישראליות מכוונות לנאום נתניהו בעצרת האו"ם בניו-יורק, ולכן הרשה לעצמו לרדת לעומק הקרקע, למטכ"ל של חיזבאללה בעומק האדמה.
לפחות שני ישראלים, סוכני ביון, פגשו את נסראללה לאורך השנים. הוא, כמובן לא ידע, בטוח שאלה פקידים בכירים במשרדי החוץ של מדינות אחרות. הם נתקלו בו - לא במקרה, כי לא ניתן "להיתקל במקרה" במזכ"ל חיזבאללה שהקים מדינה בתוך מדינה בלבנון - והצליחו לסקרן אותו. השיחה נמשכה דקות ארוכות, אך הם לא הוזמנו להגיע ל"משרד" או למעון המסתור של נסראללה.
כדאי לשים לב לשם משפחתו, נצראללה (אנחנו התרגלנו לכנות אותו נסראללה), שפירושו "ניצחון האל". כל קורות חייו מלמדים על איש דתי מאד, מוסלמי-שיעי, שהקרובים אליו נהגו לכנות "סייד חסן". 32 שנים, שיא בהנהגת ארגון טרור, הוא היה עבור הישראלים "השכן הרע מאוד". גם תושבי לבנון לא אהבו אותו. הוקסמו מכוחו, מהקשרים המיוחדים שטיפח בטהרן, אבל פחדו מלוחמי חיזבאללה שפעלו לפי הנחיותיו.
בשנים האחרונות הוא נראה רק על מסך טלוויזיה ענק שהוקרן לרבבות אוהדיו ונציגי המפלגות השיעיות בפרלמנט ובממשלה הלבנונית. נסראללה היה בוחר בקפידה את הגלאביה, מסתרק ומניח לראשו את הטורבאן השחור. לפעמים היה מסתייע בדפים כתובים, פעמים אחרות הרים את העיניים מהטקסט כדי לפלוט צעקות, להבהיר שהוא כועס - על ישראל, על נשיאי ארצות-הברית ורשויות הביון האמריקאיות, על מדינות ערביות שסירבו להכיר בחיזבאללה כ"ארגון לוחם". אלה בדיוק אותן המדינות - סעודיה, מצרים, נסיכויות המפרץ - שמנהיגיהן לא הביעו צער על חיסולו של נסראללה בבטן האדמה, בדאחייה של ביירות.
דמעות על הבן השהיד
נסראללה נולד באוגוסט 1960 בעיירה בורג' חמוד במזרח ביירות, כבכור בין תשעה אחים. מגיל צעיר הביע התעניינות בלימודי האיסלאם, הרבה לקרוא ספרי דת ולבקר במסגד. הוא הרשים את המטיף שהמליץ עליו לסמינר לימודי שיעה בנג'ף שבעיראק, שם הכיר את עבאס מוסאווי, לימים מנהיג חיזבאללה בלבנון.
בניגוד לפוליטיקאים הלבנונים, נסראללה הקפיד לנהל רמת חיים צנועה. הוא היה נשוי ואב לחמישה. בנו הבכור האדי חוסל על ידי ישראל ב-1997, וגופתו הוחזרה בתמורה להחזרת גופתו של לוחם השייטת איתמר איליה ז"ל. מהטקס זכור במיוחד הרגע שבו נסראללה נקלט בעדשת המצלמה מתייפח על בנו השהיד.
נסראללה, לאוזניים ערביות, היה נואם בחסד עליון. הוא ידע לדבר על מחדלים בצד של חיזבאללה, להוקיר מבצעים ישראליים, וב-2006 נשא את הנאום המפורסם שבו התוודה כי "אילו יכולנו לנחש שאלה יהיו התוצאות, היינו נמנעים מהפעולה" - חטיפתם ורציחתם של חיילי צה"ל אהוד גולדווסר ז"ל ואלדד רגב ז"ל - שבעקבותיה יצאה ישראל למלחמת לבנון השנייה.
רק אתמול בצהריים, יותר מיממה אחרי הפיגוע בדאחייה, נאלץ חיזבאללה לפרסם הודעה רשמית על חיסולו של נסראללה. לפי הדיווחים, ביחד עם המזכ"ל נהרג בבטן האדמה גם הגנרל האיראני עבאס נילפרושאן ממשמרות המהפכה, שנשלח ללוות את נסראללה כצל מאז "מתקפת הביפרים" על פעילי חיזבאללה.
פגישה בעיניים קשורות
אין ויכוח שבין מנהיגי העולם הערבי ובכיריו, נסראללה יותר מכולם התעניין, קרא וביקש ללמוד יותר על ישראל. המגע עם אנשי מפתח ישראלים - מה שהיה לראש המודיעין המצרי עבאס כאמל, לבכירי הצבא ומנגנוני המודיעין של ירדן, ולמנהיגי נסיכויות המפרץ - היה חסר לו. הוא אסף בתאווה כל חומר על ישראל - צבא, פוליטיקה, כלכלה וחברה. הוא ביקש וקיבל את ספרו האוטוביוגרפי של ראש הממשלה שרון "וקרא אותו בלהיטות", כמו גם את האוטוביוגרפיה של בנימין נתניהו "מקום תחת השמש" שיצאה בירדן בתרגום לערבית.
לבנונים שנפגשו עם ישראלים זומנו אליו בחשאי. לפעמים נועדו עם אנשי חיזבאללה שהציגו שאלות, ונסראללה האזין מאחורי המסך. אחד מהאנשים הללו ידע אתמול לספר ש"נסראללה עשה לו מנהג להאזין לשיחות על ישראל וארה"ב, מאחורי מסך, בלי שדמותו תיחשף". להגיע אליו, סיפרו לבנונים שהוזמנו, היה מסע מייגע: בדיקות, חיטויים גופניים, והחלפת שלוש מכוניות עד לכניסה לבניין מגוריו בעיניים קשורות. "וכשהגעתי", מספר אחד מהלבנונים שהוזמנו, "לא פגשתי את נסראללה. דמותו נשקפה מעל מסך. רק כשהמפגש הסתיים הוא יצא לקראתי, לחץ את היד ואמר 'סלאמתכ' כאילו ניסה להעביר לי מסר, שהנסיבות מחייבות אותו להיזהר גם במעון מגוריו המאובטח".
נסראללה ייזכר כאחראי לרצח מאות ישראלים בגבול לבנון ובכל רחבי העולם. הוא ייזכר גם כמי שהודיע ב-8 באוקטובר כי "החלטנו להיכנס למערכה, מתוך סולידריות עם חמאס בעזה". קשה היה לתאר אתמול את שמחתם של אזרחי לבנון, כשבבת אחת ירד העול הכבד מעל כתפיהם. אחד כתב לי ש"הרוצח המנוול קיבל בדיוק את מה שהגיע לו" והוסיף ש"חבל שהפעולה התבצעה כל כך מאוחר". בלבנון זוכרים איך רק בשבוע שעבר, בהופעתו בעצרת האו"ם, התחנן ראש ממשלת לבנון, המיליארדר נגיב מיקאתי: "תצילו את לבנון". הוא לא הזכיר את נסראללה, בכוונה, אבל ידע שהאוזניים מסוגלות לפענח.
