באחד מימות השבוע שעבר היו מטוסי קרב של צה"ל אמורים להיות בדרכם למה שהוגדר "משימה משוגעת" בלבנון. אבל ברגע האחרון, כשרוב ההשלמות כבר נערכו וחלק מהטייסים המריאו, הוחלט בדרג המדיני להמתין.
אצל בכירי צה"ל התומכים בפעולה אגרסיבית ובלתי פוסקת בלבנון - האלוף תומר בר, מפקדם של אותם טייסים, הוא מהשמות הבולטים ברשימה - נרשם תסכול קשה ומחשבה כי ישראל לא תלך עד הסוף. אבל לפחות לגבי הפעולה הזו, החששות הללו התבדו עם חיסול חסן נסראללה בדאחייה.
בשעת ערב מאוחרת ביום שישי התרבו הסימנים כי גם באיראן וגם בחיזבאללה מתחילים להפנים את תוצאות התקיפה הקטלנית בלב הדאחייה. אם בשעתיים הראשונות עדיין טרחו מקורות במשמרות המהפכה ובחיזבאללה להזין כתבים אוהדים באמירות על שנסראללה ראה את הנולד ובכלל נמצא בטהרן, או שהוא זחל איכשהו החוצה מתוך המנהרות שמתחת לדאחייה, הרי אלו התחלפו בהמשך בספקנות, ולאחריה בדאגה, ואז בשתיקה. עד ההודעה בצהריים.
ככל שנקפו הדקות, ואחר כך השעות, וחיזבאללה לא הוציא הודעה מטעמו כי נסראללה שרד (מה שהוא הזדרז לעשות במקרה של כרכי לפני כמה ימים) כך התעצמו הדאגות. אל מול מידע נוסף שהגיע, והצביע על מותו של האח, בעל הברית, והגורם החשוב ביותר עבור איראן מחוץ לאיראן, הורה המנהיג הרוחני, עלי חמינאי, לזמן ישיבה בהולה של המועצה לביטחון לאומי.
שעון הזמן לתגובה מתקתק
עד למותו של נסראללה ההחלטה של איראן הייתה לא להתערב במלחמה של ישראל נגד חיזבאללה, אף שמנהיגיו הם בשר מבשרה של המנהיגות שם. האיראנים מאמינים כי נתניהו מבקש לסבך אותם במלחמה אזורית כדי לסייע לטראמפ לנצח במרוץ לנשיאות, מה שהם מנסים למנוע בכל דרך. לפי התפיסה הזו, גם כשהם רואים את חיזבאללה נכתש, ואת אנשיו מאבדים את מאור עיניהם ואת כוח הגברא שלהם, הם עדיין שומרים מרחק, כי הנשיאות בארצות-הברית חשובה יותר.
אבל אל מול ההתנקשות בנסראללה, שהיה חבר שווה בן שווים, ואולי אף שווה יותר, לחברי המנהיגות הבכירה באיראן ובציר ההתנגדות, קשה מאוד להניח שאיראן תוכל לא להגיב. למעשה, יש קונצנזוס רחב בין כלל הגורמים בישראל בצבא ובקהילת המודיעין כי מרגע שיוכרז גם שם מותו של נסראללה, יתחיל לתקתק שעון הזמן עד לתגובה הזו.
נראה שבן דודו של נסראללה מצדו אימו, האשם ספי א-דין, שרד את ההתקפה או בכלל לא היה בבונקר בזמן שהתרחשה. הוא סומן כיורשו של נסראללה וייטול את המושכות לידיו, אם כי אולי באופן סודי בינתיים, עד שייערכו הישיבות הרשמיות של מועצת השורא למנות יורש. מינויו של ספי א-דין הוא צעד בעל משמעות הצהרתית כפולה - גם להראות המשכיות ורציפות בפיקוד ובהנהגה, וגם להפקיד אותה בידי מי שידוע בעמדותיו הקיצוניות כלפי ישראל ובנוגע למאבק נגדה.
מקור צבאי בכיר אמר כי "היורש הוא יותר קיצוני מנסראללה וכבר ככל הנראה מתחיל לקבל את השליטה. בחיזבאללה מתכננים כבר את הירי אולי גם לתל-אביב. בינתיים זה כמו עד עכשיו, אבל המבחן יהיה בימים הקרובים כשיתאפסו. אני לא רואה את איראן נשארת בחוץ, השאלה איך תתערב וכמה".
את נסראללה המליצו גורמים בכירים בצה"ל להרוג כבר ב-11 באוקטובר. ההתנקשות בבכירים נוספים, חלקם מתחת לקרקע, בוודאי אותתה לנסראללה הזהיר והחשדן כי ישראל יושבת לו עמוק בתוך מעגלי קבלת ההחלטות והעברת המידע בארגון. ולמרות זאת, ולמרות כל תכסיסי ההטעיה של נסראללה - שמיעט לצאת בכלל לציבור מאז 2006, מאמין כי הוא יעד להתנקשות ישראלית כל הזמן - ולמרות תנאי מלחמה שנחשבים לגרועים ביותר לאיסוף מודיעין, ולמרות הערנות, הצליח שוב המודיעין הישראלי, אמ"ן במקרה הזה, להביא להישג משמעותי ביותר - איתור מיקומו של נסראללה.
רק ימים, תחקירים ופרוטוקולים (שטרם זויפו) יגלו מה בדיוק עמד מאחורי תהליך קבלת ההחלטות שבו הפך הדרג המדיני פניו. זה קרה אחרי שמנע - ביחד עם ביידן, גנץ ואיזנקוט - את המהלך של צה"ל שזכה לתמיכת גלנט, לצאת קודם למערכה בצפון, ואחרי שהגדיר את המלחמה בלבנון כאסון איום לישראל, בוודאות. לאחר כל אלו, ראש הממשלה הורה לצאת למערכה חריפה נגד אותו ארגון בדיוק.
יש רבים במערכת הביטחון הבטוחים שהדבר קרה כמעט במקרה. לפני כמה שבועות החלו לפי הפרסומים להגיע סימנים לכך שמבצע הביפרים בסכנת חשיפה, ושאם הוא לא יופעל - חיזבאללה עלול לגלות אותו, ואיתו אולי גם את המבצע השני, של מכשירי הקשר הצבאיים. לפי המקורות, נתניהו החל לשנות את הרטוריקה שלו בדיוק אז, כשידע כי יצטרך לקבל החלטה משמעותית בקרוב - אם ללחוץ או לא ללחוץ - ולכן "סידר" את ציר הזמן כדי שיובן שהוא החליט לשנות את מטרות המלחמה. כך נדמה כאילו ההחלטה ללחוץ באה כתוצאה משינוי אסטרטגי ולא מאילוץ מבצעי.
ההחלטה ללחוץ התקבלה תוך התנגדות חריפה של בכירים ביטחוניים, שחשבו כי מדובר בטעות קשה שעלולה להוביל למלחמה, ובעיקר שלא ברור כיצד היא תוביל למטרה שנקבעה כמטרת המלחמה - השבת התושבים הפליטים לבתיהם.
אבל היציאה למערכה רחבה נגד חיזבאללה היא לגמרי על דעתם, אם לא בעידודם ובדחיפתם, של בכירים אחרים בתוך מערכת הביטחון, ובראשם מפקד חיל האוויר, מפקד פיקוד הצפון וראש המוסד. הם סברו מזמן שצריך לצאת למלחמה נגד חיזבאללה וסבורים היום כי יש לנצל את שעת החולשה והבלבול כדי להכות את הארגון מכה חריפה ביותר. דדי ברנע אימץ את הגישה התקיפה מאוד של קודמו יוסי כהן כלפי חיזבאללה. הוא סבור כי יש להכות את חיזבאללה מתי שאפשר והכי קשה שאפשר.
מודיעין סופר-מדויק
ויש עוד גורם שמשפיע תמיד על תהליך קבלת ההחלטות: אגף המודיעין של צה"ל. באמ"ן הציגו בפני ראש הממשלה נתונים שלפיהם מדובר על הזדמנות שלא בטוח שתחזור, שאם ימתינו עד שנתניהו יחזור מניו-יורק, ייתכן שנסראללה יעבור למערך הבונקרים שלו למלחמה, ושם יהיה הרבה יותר קשה לפגוע בו.
כל ההישגים בשרשרת ההתקפות האחרונה על חיזבאללה נעוצים במודיעין סופר-מדויק. לפי הפרסומים בחו"ל, מבצעי הביפרים והווקי-טוקי יוחסו למוסד. הוא נשען על היכולת של אמ"ן להביא מידע מתוך חיזבאללה.
בינתיים כל תוכניות התקיפה של ישראל, כולל החיסול בסוף השבוע, הצליחו. אבל מהצד השני נותרה השאלה מה בדיוק מתכננת ישראל. "ישראל מצאה את נסראללה. עכשיו שתמצא אסטרטגיה", אומר גורם בכיר במערכת הביטחון. "לאן כל זה הולך? איך בדיוק יסכים חיזבאללה, עדיין עם עשרות אלפי טילים ורקטות, להסדר עם ישראל? ונניח שיש עוד כמה הפתעות וכמה מטענים שמוסלקים בתוך הטלית והתפילין שמחלקים לכל לוחם בחיזבאללה אחרי סיום מסלול. איך אלה יביאו את ישראל להסגת כוחות חיזבאללה ולחתימה על הסדר מדיני עם מנגנוני אכיפה חריפים?
"אם ישראל לא תחתור כעת להסדר, ועדיף בדרום, כי בצפון זה יהיה קשה מאוד, היא תסתבך במערכת התשה. אפשרות אחרת היא כניסה קרקעית ללבנון בהיקפים גדולים, כדי לרסק חלקים מהארגון ולהקים אזור ביטחון שם. אם מישהו בישראל מספיק אידיוט להיכנס למלכודת המוות הזו, אחרי שנפלנו בפח הזה כל כך הרבה פעמים בעבר, אני מקווה לפחות שעמיתיו יהיו שם להיות מבוגרים אחראים".
נותרה השאלה מה בדיוק מתכננת ישראל. “ישראל מצאה את נסראללה. עכשיו שתמצא אסטרטגיה”, אומר גורם בכיר במערכת הביטחון. “לאן כל זה הולך? איך בדיוק יסכים חיזבאללה, עדיין עם עשרות אלפי טילים ורקטות, להסדר עם ישראל?”
